הבוקר (חמישי) השתתפו השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, ונציגי החשב הכללי במשרד האוצר, באירוע חגיגי של מובילי היוזמה האמריקאית "ממשל אפס – נטו" במסגרת ועידת האקלים בשארם א-שייח', בנוכחות השליח המיוחד לענייני התחממות גלובלית של ארה"ב, ג'ון קרי.
במסגרת האירוע, הצטרפה מדינת ישראל ליוזמה, ותפעל להכנת תוכנית לאיפוס פליטות נטו מפעילות ממשלתית עד לשנת 2050.
ממשלות נחשבות למעסיקות הגדולות ביותר במשק, וכפועל יוצא מכך הן הופכות לצרכניות גדולות של נדל"ן ורכב, לצד רכש סחורות ושירותים בהיקפים גדולים במדינותיהן. בכך, הן "תורמות" תוספת נכבדה של פליטות גזי חממה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
היוזמה האמריקאית קוראת לממשלות להוות דוגמה ולהוביל את המשק לאיפוס פליטות נטו מפעולות ממשלתיות עד שנת 2050.
על פי היוזמה, המדינות יפתחו ויפרסמו מפת דרכים עד ועידת האקלים הבאה, COP28 שתתקיים באיחוד האמירויות, המתווה את המסלול להשגת המחויבות "אפס נטו", ותכלול יעדי ביניים ייחודיים לכל מדינה.
בסיום האירוע קראו הנציגים למדינות נוספות להצטרף ליוזמת "ממשל אפס – נטו", ולחלוק עימן את הידע והניסיון שנצבר עד כה בהפחתת הפליטות בפרט ובמאבק במשבר האקלים בכלל.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה על היוזמה: "ממשלת ישראל מצטרפת היום לשורה של ממשלות המתחייבות לשמש דוגמה ולהוביל את השוק לקראת יעדי איפוס פליטות עד לשנת 2050. המאבק במשבר האקלים מחייב את כולנו לפעול, וראוי כי הממשלה תהווה דוגמה ותתחייב לפעול לאיפוס פליטות הנובעות מפעילותה. אנו מברכים על היוזמה ונערכים, יחד עם החשב הכללי במשרד האוצר, להכנת מתווה ליישומה באופן מיטבי".
נוסף על כך, מדינת ישראל וממלכת ירדן חתמו היום על הצהרת כוונות בדבר שיתוף פעולה בשיקום אקולוגי ופיתוח בר-קיימה של נהר הירדן. על ההצהרה חתמו היום בפסגת האקלים (COP27) בשארם א-שייח' השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בשם ממשלת ישראל ומוחמד אל נאג'ר, שר המים וההשקיה בשם ממשלת ירדן.
שיקום נהר הירדן הוא יעד חשוב עבור שתי המדינות בשל ערכו האקולוגי הרב, מורשתו ההיסטורית והדתית העשירה, וחשיבותו כאתר תיירות מרכזי. שיקומו וההגנה על הירדן מפני זיהום חשובים במיוחד לנוכח הירידה בכמות המשקעים ובכמות המים הטבעיים הזמינים לנהר, אשר מייצרת משבר אקולוגי חמור באזור. תופעות אלו צפויות להחמיר עוד יותר לנוכח שינויי האקלים.
בהצהרה, שתי המדינות מכירות בכך ששיקום נהר הירדן מחייב פעולה חוצה גבולות, וכן ששיקום הנהר צפוי לייצר הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה בין המדינות, ייצור פוטנציאל תעסוקתי וכן יתרום לשיפור איכות חייהם של התושבים משני צדי הנהר.
כחלק מהצעדים שנקבעו בהכרזה, ישראל וירדן ישקיעו משאבים בטיפול במקורות זיהום בשטחן, בין השאר באמצעות הקמת מתקני טיהור שפכים וחיבור ישובים לאורך הנהר לתשתיות ביוב מתקדמות. כמו כן יושם דגש על שיפור איכות המים הזורמים בנחל בהתאם לתוכניות השיקום של כל מדינה.
מלבד השקעה בטיפול במקורות הזיהום, הסכימו הצדדים לקדם חקלאות בת-קיימה, כאשר יהיה דגש מיוחד להסדרת ניקוז חקלאי וצמצום השימוש בחומרי הדברה כימיים.
עוד הוסכם על קידום התיירות האזורית, מתוך הכרה בנהר כמוקד משיכה תיירותי שיכול להוות מקור תעסוקתי משמעותי עבור תושבי האזור בשתי המדינות. לצד זאת יבחנו המדינות הקמת מרכז מחקר אזורי לשיקום נחלים על גדת נהר הירדן מתוך הכרה בחשיבות שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין המדינות.
הסכם זה מגיע חודשים ספורים לאחר שהממשלה אישרה תוכנית היסטורית של המשרד להגנת הסביבה לשיקום ולפיתוח של נהר הירדן הדרומי שמטרתה שיקום מי הנהר לנחל חי הזורם כל ימות השנה ולבית גידול שבו מגוון ביולוגי עשיר והפיכתו למוקד משיכה תיירותי לציבור הרחב.
ההכרזה כיום מיישמת הלכה למעשה את נספח 4 בהסכם השלום בין ישראל לירדן, המכיל סעיפים בדבר שיתוף פעולה סביבתי בנהר הירדן, לרבות שיקום האקולוגי של הנהר, הגנה על ומשאבי המים מפני זיהום, בקרת זיהום חקלאי ופסולת, בקרת מזיקים, שמורות טבע ואזורים מוגנים, ותיירות ומורשת היסטורית.
השרה זנדברג אמרה על הדבר: "החתימה המשותפת היא רגע מרגש במיוחד, ביטוי ליחסים ההדוקים שבין האדם לטבע ובין שתי המדינות. ניקוי המפגעים, השבת זרימת המים וחיזוק המערכות האקולוגיות הטבעיות של נהר הירדן יספקו בריאות ושגשוג לכל האוכלוסיות הסובבות אותו ויסייעו לנו להיערך למשבר האקלים. החתימה היום מבטאת את הרצון לשיתוף פעולה סביבתי בין ישראל לירדן, מדינות שכנות עם נהר שזורם ביניהן, שחייבות לפעול יחד למען שיקום הטבע ולמען העתיד המשותף באזור, במיוחד לנוכח שינויים גלובליים ואזוריים המסכנים את כולנו. רק ביחד נצליח".
