"גְ'רַבְכּוּ, אַמְנֶן, גְ'רַבְכּוּ": נשיא המדינה בתפילה המרכזית לציון חג הסיגד בארמון הנציב בירושלים

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, השתתף לפני זמן קצר (שלישי) בתפילה המרכזית לציון חג הסיגד של העדה האתיופית בארמון הנציב בירושלים.
 
מדברי נשיא המדינה במהלך התפילה: "בפתח דבריי אני מבקש להתייחס ליום הקשה, מלא החרדה, הדאגה והכאב – שעובר על מדינת ישראל ועל ירושלים. הפיגוע המשולב שאירע הבוקר לא יחליש אותנו ולא יערער את אמונתנו בצדקת דרכנו, ובזכותנו לחיות חיים שלווים ובטוחים בארץ ישראל ובמדינתנו, כולל בירושלים בירת הנצח שלנו. למול גורמי טרור מלאי שנאה, ומחבלים נתעבים ושפלים, נמשיך לעמוד איתנים ונחושים, ולהוכיח שאין כוח בעולם שישבור את הרוח הישראלית המלוכדת. בשם העם בישראל אני משתתף בכאבן של משפחות הנפגעים, מתפלל לשלומם ולרפואתם של הפצועים, ומחזק את ידי כוחות הביטחון שאני סומך עליהם ובטוח כי יפעלו במלוא העוצמה למיגור הטרור בכלל, והאחראים לפיגוע הנורא היום בפרט. אחיי ואחיותיי, "ופדויי השם ישובון, ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם". "גְ'רַבְכּוּ, אַמְנֶן, גְ'רַבְכּוּ" – "התגעגענו, כן, התגעגענו". כך אנחנו שרים ומתפללים היום לירושלים בתפילות החג. והתפילות – תפילות עתיקות, נפלאות, יפיפיות, תפילות שעוברות, מאב לבן, מאם לבת, מדור לדור. תפילות של כיסופים וציפייה, וגעגועים, ואהבה – כל הדרך אל ירוסלם."

"יהודי אתיופיה לא באו לארץ ישראל, לירוסלם, עם ידיים ריקות. הם באו עם ידיים מלאות. יחד אתכם, בתרמיל שנשאתם בדרך הקשה והארוכה חזרה הבייתה הבאתם רוח של גבורה ואצילות, רוח של אהבת ישראל, רוח שעמדה במבחנים קשים לאורך המסע עמוס-התלאות שעברתם, ובשנות הגלות הציפייה והכמיהה לציון. יחד אתכם הבאתם – אהבה עזה לציון, אהבה בלי סייגים. והיום, כולנו אוהבים את ירושלים – בזכותם, קצת אחרת. אנחנו הדור שזכה להגיע, להיפגש, לעמוד יחד, ולומר: "שלום לך ירושלים. הכיסופים האלה הם הכוח הגדול ביותר שיש לנו. הם כוחה של הציונות. עליהם מבוססת תחייתה. כנאמר בתפילה כל יום "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" ואני מוסיף – "ולירושלים עירך ברחמים נשוב" יקירי – כבר שנים רבות אנו מציינים את חג הסיגד, ואת העובדה שעדיין לא הגענו לציון השלמה השלווה והבנויה. טרם השלמנו את החיפוש אחרי המחבר והמשותף."

לסיום, אמר: "המסע – עדיין לא תם. אבל ברגעים יקרים וקדושים אלה אני רוצה להודות לכם היהודים יוצאי אתיופיה בשם כל עם ישראל בארץ ובעולם כולו: ולומר תודה על הכיסופים, תודה על הדבקות במטרה, תודה על האהבה העצומה לציון. תודה על האמונה תודה על התקווה ותודה על ההגשמה. במעמד זה, אני מבקש להזכיר את אברה מנגיסטו, שגורלו הפך אותו לבן של כולנו ומתפללים לחזרתו הביתה במהרה. יש לפנינו עוד עשייה רבה, אבל כמה טוב לדעת שכבר הגענו הבייתה – שאנחנו כאן יחד, חולקים תקווה בת שנות אלפיים, ודרך אחת – העולה אל ירושלים. חג סיגד שמח!"

לרגל חג הסיגד פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גם השנה קריית מלאכי היא העיר בה אחוז יוצאי אתיופיה הוא הגבוה בישראל – 15.5%. לשם השוואה, חלקה של האוכלוסייה האתיופית בכלל האוכלוסייה בישראל קטן מ-2%. מדי שנה מציינים את חג הסגד בקריית מלאכי במספר רב של אירועים לכל שכבות הגיל.

החגיגות החלו ביום חמישי שעבר במרוץ "הסיגדון" ביוזמת מחלקת הנוער. תנועות הנוער השתתפו בפתרון חידות שפוזרו ברחבי העיר בנושא חג הסגד, הפרסים למנצחים חולקו בטקס המרכזי שהתקיים מיד לאחר מכן.

האירוע המרכזי התקיים במתנ"ס בהשתתפות כ-200 משתתפים מקריית מלאכי, יחד עם נכבדי הקהילה: קס אליס סמאי, קס ראובן סהלו, קס אדלאו מהרט, רב הקהילה שלמה סהלו, ח"כ הטרי הרב משה סלמון, ראש העיר אליהו זהר וחברי הנהלת העיר: יעקב טלה ועו"ד צלי מזרחי –מ"מ ראש העיר.

הערב כלל את מנהגי חג הסגד עם הברכות המסורתיות באמהרית עם תרגום לעברית, המאכלים, דברי תורה וחגיגה מיוחדת. בסיום הערב חולקו הפרסים למנצחים במרוץ אשר בזכות המרוץ, נשארו לטקס המרכזי וחוו את החג ומנהגיו. החלק האומנותי לווה בשירה של יפית קסאי ובסיום עם הסטנדאפיסט והשחקן שמואל ברו. הערב הופק על ידי מנהל מחלקת הקליטה יוסי בריהון עם שאר עובדות המחלקה, בשיתוף מחלקת האירועים במתנ"ס.

במרכז הצעירים ציינו ביום שני את החג עם טקס בוּנָה, מוזיקה אותנטית ומאכלים מסורתיים. גם בבתי הספר בעיר ציינו את הסגד, אחד מהם הוא בית ספר 'אחוות אחים'. את היום חגגו עם השוטר הקהילתי גטהון זרו ואוסנת ולאדנה ימגסט, גם שם עם מאכלים, ביגוד מסורתי ומשמעות רבה עבור תלמידי בית הספר. היום (רביעי) יצאו 5 אוטובוסים מרחבת המתנ"ס לטקס המרכזי המתקיים מידי שנה בירושלים.

ראש העיר קריית מלאכי אליהו זהר: "זהו יום מרגש, יום בו מציינים 50 ימים ליום הכיפורים. מעין הזדמנות שניה לכפרה. ציון דרך – לזכור ולא לשכוח שגם אם עברו 50 יום מיום הכיפורים, אנחנו צריכים לזכור לשקול מילים, לדעת איך להתנהג ולמי לא להגיב. עם ישראל כולו מעריץ את הנחישות הזו, את האהבה לארץ ישראל ואת החג הכל כך מיוחד הזה, שבזכות הקהילה אנו מציינים אותו".