מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה, הודיע היום (ראשון) על פרסום טיוטה להערות הציבור על הוראת מנכ"ל הנוגעת לחלוקת מכסות ליבוא של חומרים הגורמים להתחממות כדור הארץ – קררים מסוג HFC.
ביולי האחרון נכנס לתוקף התיקון לתקנות החומרים המסוכנים, אשר מיישם את האמנה הבינלאומית בדבר הפחתת השימוש בחומרים הגורמים להתחממות כדור הארץ וקבע הפחתה של כמות החומרים מסוג HFC המותרת בייבוא לישראל.
חומרים אלה משמשים בעיקר כקררים במזגנים ובמערכות קירור וכן בשימושים שונים בתעשייה. בהתאם לתיקון האמור, בשנת 2023 ייבוא החומרים מסוג HFC לישראל, לא יעלה על 5.884 מיליון טון ביחידות GWP לשנה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הוראת המנכ"ל החדשה, עוסקת במתן רישיונות לשנת 2023, עבור יבואנים ותיקים וחדשים.
מתן רטנר מנהל אגף כימיה ופארם במינהל תעשיות במשרד הכלכלה אמר כי התיקון מחייב את ישראל לבצע הפחתה משמעותית בשימוש בקררים הנפוצים ביותר כיום בשוק – קררים מסוג HFC. בשנים הקרובות השוק יצטרך לבצע מעבר למערכות המשתמשות בחומרים חליפיים, כגון co2 או חומרים מסוג HFO.
על מנת למנוע מצב של ריכוז המכסות בידי כמות מוגבלת של יבואנים ופגיעה בתחרותיות שעלולה להוביל לעלייה משמעותית במחיר, ההוראה החדשה תאפשר מתן מכסות לקררים גם עבור יבואנים ותיקים וגם עבור יבואנים חדשים שטרם יבוא חומרים מסוג HFC בשלוש השנים האחרונות. במקביל, המינהל קורא לצרכנים במגזר המסחרי והתעשייתי לשקול החלפה של מערכות קירור ישנות במערכות חדשות שעושות שימוש בקררים ידידותיים לסביבה. במינהל התעשיות מקווים כי תהליך מהיר של שדרוג מערכות הקירור יוביל לירידה בביקוש לחומרים אלה וימנע עלייה משמעותית במחיר ופגיעה בסביבה.
כחלק מההצטרפות של ישראל למאמץ הגלובלי להפחתת ההתחממות הגלובלית ולמעבר לכלכלה דלת פחמן, ממשלת ישראל קיבלה על עצמה יעד לאומי להפחתת הפליטות ב-27% מרמתם בשנת 2015 עד שנת 2030.
אחד הסקטורים המשמעותיים בתרומה שלילית לפליטות פחמן דו חמצני לאטמוספירה, הוא סקטור הקררים – חומרים הנמצאים בשימוש נפוץ בעיקר במערכת קירור כגון מזגנים, צ'ילרים, מערכות קירור תעשייתי וכן במספר שימושים תעשייתיים אחרים. סקטור זה מהווה כשליש מפליטת גזי החממה בענף התעשייה. ענף התעשייה כולו מהווה כ-15% מסך פליטות גזי החממה בישראל. כלומר, פליטה של גזים ממזגנים ומערכות קירור מהווה כ-5% מסך פליטות גזי החממה בישראל.
על מנת להפחית את התופעה, חתמו רוב מדינות העולם על הסכם בינלאומי המחייב יעדים להפחתת השימוש ב-HFC's. מנגנון ההפחתה התבסס על הצלחה קודמת של "פרוטוקול מונטריאול", הסכם בינלאומי שנועד למנוע את תופעת הידלדלות שכבת האוזון. במסגרת פרוטוקול מונטריאול צומצם משמעותית השימוש בגזים המזיקים לשכבת האוזון, וביניהם גזים מסוג HCFC שהיו נפוצים בעבר במערכות הקירור. לצערנו, קררים אלה הוחלפו לרוב בקררים מסוג HFC שכאמור גורמים להתחממות האקלים.
במפגש הצדדים של פרוטוקול מונטריאול שהתקיים באוקטובר 2016 בעיר קיגאלי, בירת רואנדה, אומץ תיקון לפרוטוקול, לפיו יצומצמו הייצור והשימוש ב- HFCs ברמה הגלובלית (להלן – "תיקון קיגאלי"). התיקון האמור מחייב את המדינות המפותחות, ובהן מדינת ישראל, להתחיל לצמצם את השימוש ב-HFCs משנת 2019 באופן הדרגתי, באחוזים ביחס לשנת הבסיס. על ישראל הגיע ליעד של הפחתה ב-40% עד 2024 ושל 85% עד 2036.
"תקנות החומרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בעניין חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (תיקון), התשפ"א–2020" הם המקור החוקי הישראלי ליישום האמנה הבינלאומית. התקנות אושרו בוועדת הפנים של הכנסת בנובמבר 2020 ונכנסו לתוקף ביולי האחרון.
הפחתת הצריכה והשימוש ב-HFCs, מחייבת שימוש בחומרים חלופיים. חומרים כאלה קיימים כיום, אם כי רוב התחליפים הם בעלי רמת דליקות גבוהה יחסית הדורשת היערכות מתאימה, בין היתר בהיבטי בטיחות, תחזוקה ופעילות שוטפת, לפי סוגי הציוד והמערכות. קררים חליפיים עבור מזגנים ביתיים טרם אושרו לשימוש בישראל. יש לציין כי במערכות קירור תעשייתיות ומסחריות קיימים תחליפים זמינים שכבר פועלים בישראל, אם כי המעבר לקררים ידידותיים לסביבה מחייב את החלפת מערכת הקירור בהשקעה לא מבוטלת.
כיום, יבוא של חומרים שהם HFCs, טעון רישיונות לייבוא שניתנים על ידי מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה. המסגרת לחלוקת המכסות היא הוראת המנכ"ל 2.13, שפורסמה לראשונה ביוני 2022 וכעת לאחר מקצה תיקנים ועדכונים מפורסמת להערות הציבור לקראת שנת 2023.
טיוטיה להערות הציבור:
https://www.gov.il/he/Departments/news/draft-2-13-161122
