35.7% מכלל דורשי העבודה הפעילים באוקטובר 2022 נגשו לוועדה רפואית בשירות התעסוקה (כלומר אחד מתוך שלושה אנשים נגשו לוועדה). 22.2 אלף שמהווים 15.6% מכלל דורשי העבודה הוכרו עם מגבלה כלשהי בקרב דורשי עבודה (43.8% מכלל המגישים הוכרו). המספר נמוך מעט משל למ"ס וגבוה מעט מזה של ביטוח לאומי, כאשר לכל אחד מהגופים הגדרות שונות.
בהשוואה לשנת 2019 מספר דורשי עבודה שהוכרו עם מגבלה ירד, אך ירידה זו נמצאת בהלימה למספר הנמוך של מספר דורשי העבודה הכללי.התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות לפי סוג התביעה: כ- 78% מדורשי העבודה עם מוגבלות הם תובעי הבטחת הכנסה, לעומת כ- 67.2% בלבד באוקטובר 2019.
30% מתובעי הבטחת הכנסה מוכרים בביטוח הלאומי: מבין כלל תובעי הבטחת הכנסה, כ-16.3 אלף, המהווים כ-30% הינם מוכרים עם אחוזי נכות בביטוח לאומי אך מעט זכאים לקצבת נכות.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
· סיכויי ההשמה: מנתוני שירות התעסוקה עולה, כי שיעורי ההשמה של דורשי עם מוגבלות נמוכים משמעותית משל דורשי עבודה ללא מוגבלות – 32% לעומת 45%. יצוין, שיעורי ההשמה של דורשי עבודה עם מוגבלות באוקטובר 2022 גבוהים מאלו שנרשמו באוקטובר 2019 (32% לעומת 23%, שיעור שינוי של 139%), אולם שיעורי ההשמה של דורשי עבודה ללא מוגבלות השתפרו בצורה משמעותית יותר (45% לעומת 31%, שיעור שינוי של 145%).
התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות בהתפלגות לפי סוג המגבלה: בדומה לשנת 2019, גם ב- 2022 כ- 38% מדורשי העבודה שהוכרו עם מוגבלות מתמודדים עם מוגבלות בשרירים ובעצמות. ככלל, התפלגות השכיחות לפי סוגי המוגבלות העיקריים זהה השנה לזו שנרשמה לפני שלוש שנים.
התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות לפי מגדר: שיעור ההכרה בתביעה למוגבלות גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, כתוצאה בעוד בהתפלגות מגדרית של ה- 22.2 אלף שהוכרו כדורשי עבודה עם מוגבלות יש רוב של 55.3% נשים הרי שבקרב ה- 28.4 אלף שלא הוכרה תביעתם ישנו כמעט שוויון בין גברים ונשים.
התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות לפי גיל: נמצא קשר ישיר בין הגיל להכרה במוגבלות תעסוקתית, ככל שעולים בגיל כך רואים נוכחות רבה יותר של דורשי עבודה עם מוגבלות. אף כי, בגילאי 63 נרשמת ירידה משמעותית וזאת כתוצאה מהיציאה לפרישה לגמלאות. עם זאת, אף שסיכויי הוועדה להכיר בתביעה למוגבלות בגילאי 35-54 גבוהים משמעותית משל אלו בגילאי 34 ומטה, שיעור התביעות שלא הוכרו בקרב דורשי עבודה בגילאי 55 ומעלה קרובים מאוד לאלו של בני 34 ומטה, ועמדו על 59.3% (לעומת 62.9% של בני 34 ומטה ו- 50.5% של בני 35-54).
התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות לפי קבוצת אוכלוסייה: דורשי העבודה הערבים מהווים כ- 48.5% מכלל דורשי העבודה שטענו למוגבלות, וכ- 51% מכלל דורשי העבודה שהוכרו כבעלי מוגבלות. בעוד כ- 45.5% מסך התביעות להכרה שהגישו דורשי עבודה ערבים הוכרו על ידי הוועדה, בקרב היהודים הוכרו 40.4% בלבד.
התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות לפי יישובים: 8 מכלל 15 לשכות התעסוקה בהן מספר דורשי העבודה עם מוגבלות הוא הגבוה ביותר הן לשכות מערים ערביות או מעורבות. יצוין, כי בעוד ככלל מהווים דורשי העבודה עם מוגבלות כ- 15.7% מכלל דורשי העבודה הרשומים, בכפר כנא הם מהווים 47.7%, במגד'ל כרום 45% ובעפולה 31.5%.
· התפלגות דורשי העבודה עם מוגבלות לפי משלח יד: משלחי היד הבולטים ביותר, הן בקרב הטוענים למוגבלות ולא הוכרו והן בקרב אלה שהוכרו, הם עובדי ניקיון ועוזרים בבתי מלון ומשרדים (10.6% ו- 15%, בהתאמה) ומטפלים סיעודיים (9.1% ו- 11.9%, בהתאמה).
· מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור: "מהנתונים עולה בבירור כי מצבם התעסוקתי של דורשי העבודה עם מוגבלות מורכב יותר ומשפיע על סיכויי חזרתם לעבודה. לממצא קשר ישיר למאפייני הרקע שלהם, הן ברמה הגילית והן ברמת המיומנויות התעסוקתיות אותן הם נושאים. נוכח זאת, שירות התעסוקה נחוש לפעול לחיזוק המיומנויות של דורשי העבודה עם מוגבלות ולשפר את סיכוייהם לחזרה מיטבית למעגל העבודה".
לקראת היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות שיחול בשבת – 3.12.2022, מפרסם הבוקר (חמישי) שירות התעסוקה שורת נתונים אודות דורשי העבודה עם מוגבלות הרשומים בלשכות התעסוקה של השירות. יצוין, כי בישראל ישנן שתי הגדרות עיקריות לאנשים עם מוגבלות – זו של המוסד לביטוח לאומי, הבאה לאחר החלטת ועדה ייעודית; וזו המשמשת את הלמ"ס בסקר כוח האדם ומבוססת יותר על הגדרתו הסובייקטיבית של האדם כמי שנושא מוגבלות כלשהי המפריעה לתפקודו התעסוקתי. שתי הגדרות אלו מובילות לפער משמעותי באומדני שני הגופים באשר למספר האנשים עם מוגבלות, כך למשל ב- 2020 קבעה הלמ"ס כי מספר האנשים עם מוגבלות עמד על 1.6 מיליון, כאשר 751 אלף מתוכם בגילאי העבודה (18-64). לעומת זאת, המוסד לביטוח לאומי הכיר בכחצי מיליון אנשים עם אחוזי נכות משמעותית ו-262 אלף קיבלו קצבת נכות כללית.
בשירות התעסוקה, לעומת הגופים הללו, קיים מודל ייחודי להערכת המוגבלות תוך התמקדות בבחינת התפקוד התעסוקתי, כאשר גם בארגון הבריאות העולמי בוחנים תפקוד זה. תכלית הוועדה היא לאפשר לשירות התעסוקה לסייע לדורשי העבודה שהוכרו כמתמודדים עם מוגבלות בעלת השלכות תעסוקתיות לשוב למעגל העבודה באופן מיטבי, כזה המכיר במוגבלותם מחד ומאפשר להם להתגבר עליה בבואם לשוק העבודה מאידך.[1] הנתונים המופיעים בדוח שירות התעסוקה מבוססים על הגדרות שירות התעסוקה לאנשים עם מוגבלות בעלת השלכות תעסוקתיות.
כך או כך, בחודש אוקטובר עמד מספר דורשי העבודה בשירות התעסוקה על 142.3 אלף, כאשר 35.6% מתוכם, קרי 50.7 אלף דורשי עבודה, הגישו בקשה לוועדה רפואית לבחינת מסוגלות וכושר עבודה. עבור 44% מדורשי העבודה שעברו את הוועדה הרפואית של שירות התעסוקה נקבעה מגבלה כלשהי, לעומת 56% שהוועדה לא מצאה מוגבלות כלשהי – 22.2 אלף שהוכרו לעומת 28.5 אלף שלא הוכרו. מבין אלו שהוכרו, 8.9 אלף הם בעלי מגבלה קלה, 8.3 אלף בעלי מגבלה בינונית ו- 4.9 אלף הם בעלי מגבלה קשה. כאשר 86% מהמוכרים אובחנו כבעלי מגבלה קבועה, ו- 14% כבעלי מגבלה זמנית. בהשוואה לתקופה המקבילה קודם לפרוץ משבר הקורונה (אוקטובר 2019), עולה כי מספר דורשי העבודה שניגשו לוועדה הרפואית נמוך השנה ב- 17.2% ואילו מספר דורשי העבודה שהוכרו כבעלי מוגבלות נמוך השנה בכ- 16.5%. כתוצאה, שיעורם של דורשי העבודה עם מוגבלות מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה נמוך השנה בכ- 3.5 נקודות האחוז – 19.2% באוקטובר 2019 לעומת 15.6% באוקטובר 2022.
