דיון סוער סביב 'חוק בן גביר': "אין מדינה דמוקרטית שהשר לא קובע מדיניות"
יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (סמכויות), ח"כ אופיר כץ ממפלגת הליכוד פתח הבוקר (רביעי) את הדיון בהצעת החוק הפרטית שהגיש ח"כ איתמר בן גביר, המבקשת להפקיד בידי השר הממונה את ניהול המשטרה והפעלתה.
מדבריו של חבר הכנסת אופיר כץ: "בחנתי ולמדתי את הנושא לעומק ובהשוואה בינלאומית. אנו באים לתקן לקונה של שנים, ניסינו, אך בעבר לא היה לנו רוב בכנסת. המודל הזה עובד במדינות דמוקרטיות אחרות ולמרבה הפלא המפכ"ל לא התפטר ולא קמו שם מיליציות . הנושא צריך להיות מוסדר בחוק . בחנתי את השיטה במדינות אחרות בעולם, ואני סבור שהמהלך שנעשה יחזק את המערכת כולה, את השר ואת המשטרה, ויעלה את הביטחון האישי של אזרחי ישראל שנפגע קשות בשנה האחרונה, וגם את האמון. לא זכורה לי מהירות כזו בהוצאת חוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה תוך 24 שעות ובפזיזות שכזו. רובן של הצעות החוק לא יוצאות מהוועדות כפי שהן נכנסות לכן היה מצופה מהייעוץ המשפטי לממשלה לשמוע ולחוות את הדעת תוך כדי דיונים בוועדה. המטרה היא לשפר את חייהם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל וזה הדבר החשוב".
יו"ר עוצמה יהודית והמיועד לשר לבטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, אמר בדיון על התיקון לחוק פקודת המשטרה: "אין מדינה דמוקרטית שהשר לא קובע מדיניות. איך מלומדים, פוסקים שונים, שופטים, בתי משפט ועדות חקירה כולם כולם ביקשו את השינוי הזה, איך שרים שונים במשרד ביקשו את התיקון לאחר שראו את מורכבות מערכת היחסים בין השר לבין המפכ"ל. זו פקודה שמנוסחת מקום המדינה. נודה על האמת אם לא היה מדובר באיתמר בן גביר הייתם אומרים כל הכבוד".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד מדבריו של יו"ר עוצמה יהודית והמיועד לשר לבטחון לאומי ח"כ איתמר בן גביר: "יש קמפיין מתוזמר שנועד להלך איימים ואנחנו יודעים ממי זה מגיע, הראשון עמר בר לב שבדיונים הכי חשובים הוא לא הגיע. שר שלא מבין את תפקידו, שלא מבין שצריך לתת גב לשוטרים".
עוד מדברי ח"כ בן גביר: "ועדת זמיר הוקמה בעקבות מהומות בהר הבית. תחת הכותרת "הבחנה, מעקב ובקרה על-ידי שר המשטרה: "שר המשטרה מופקד על המשטרה ונושא בין השאר, באחריות מיניסטריאלית לפעולות המשטרה. הועדה מודעת לדין הקיים ולסמכויותיו המיוחדות של מפכ"ל המשטרה ולמעמדו המיוחד בחוק. הועדה סבורה שלנושא שמירת הסדר הציבורי, שהוא כיום בסדר עדיפות ממלכתי, דרושה מעורבותו הפעילה של השר, כדי שיוכל לעמוד בקיום אחריותו המיניסטריאלית. במבנהו הנוכחי של המשרד המשטרה אין, ככל הידוע לנו, כלים נדרשים לכך. לדעת הוועדה יש צורך דחוף בכינון כלים אלה."
"חשיבותו של הנושא, רגישותו והשלכותיו מחייבים זאת. לדעת הוועדה אין די בכך, שהשר יקבל דיווח מהמפכ"ל; בהתייעצות בין השר והמפכ"ל; בביקור ביחידות וכדומה. לדעתנו, יש צורך בפיתוח עבודת מטה מיוחדת לצורך תפקודו של שר המשטרה על ידי יחידה קטנה ואיכותית שתעמוד לרשותו כדי שהשר יוכל להתוות מדיניות, לבחון אלטרנטיבות, לקיים בקרה משלו על הצעות המוגשות לו, לקיים תיאומים ברמה המיניסטריאלית, לנתח דיווחים ולפתח מעקב על קיום הנחיותיו. וועדת צדוק סבורה כי השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי העדיפויות העקרוניים, אך זאת בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מפכ"ל המשטרה והמופקדים במשטרה על נושא החקירות. הצורך ליתן לשר סמכות להתוות מדיניות כללית נובע הן מאחריותו הפרלמנטרית והן מכך שפעמים רבות למדיניות מסוימת של המשטרה עשויה להיות השלכות תקציביות ומבניות". הוסיף בן גביר.
מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יעקב שבתאי השתתף בדיון. בפתח דבריו של המפכ"ל, ציין בפני חברי הוועדה כי "משטרת ישראל היא ארגון ממלכתי, מקצועי שפועל באופן שוויוני והגון."
עוד אמר המפכ"ל כי "משטרת ישראל תמיד הייתה ולעולם תהיה ארגון הפועל בניקיון כפיים, ולא מערב שיקולים זרים בהחלטותיו, שוטרים הפועלים בשליחות ונחישות כדי לשמור על מרקם חייהם של אזרחי המדינה."
"בחברה המקוטבת בה אנו חיים, ישנו גוף אחד שנדרש להתמודד בפועל עם כל המשברים החברתיים והציבוריים. והגוף הזה הוא משטרת ישראל! חיוני שנשמור על הגוף הזה, וזו הציפייה של הציבור- עצמאי, נקי וממלכתי. בזכות עצמאותה, המשטרה הינה ציר חשוב ומרכזי הניצב במוקד הפעילות לשמירת חוסנה וביטחונה של מדינת ישראל." הוסיף.
המפכ"ל עמד על ההבדלים בין משטרת ישראל לבין צה"ל: "משטרה היא לא צבא, משטרה חשופה למידע אישי ורגיש של אזרחי המדינה, הצבא פחות. המשטרה עובדת מול אזרחים והצבא מול אויב מוגדר. ההבדל עצום."
בהמשך דבריו המפכ"ל אמר: "משטרת ישראל הגיעה בשנתיים האחרונות להישגים חסרי תקדים, אני מסכים יש הרבה מה לעשות, אני יודע איך, ויש לנו את הפתרונות– אנו זקוקים לתקציבים, לכוח אדם, לסמכויות חוקיות, לציוד משודרג ועוד. אני יודע מה צריך וכיצד לממש אותן, כדי לייצר פה מציאות שונה לחלוטין. בטוחה יותר וטובה יותר. רפורמה של ממש בחיינו במדינת ישראל."
המפכ"ל התייחס להצעת החוק ואמר: "הצעת החוק כרגע היא דקלרטיבית. עצם ההצהרה והרצון להשוואה למבנה שבו הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון, היא כשלעצמה משפיעה על הדרך שבה אזרחי המדינה יתפסו את המשטרה. עצם השינוי הדקלרטיבי יהווה אמירה, שתפגע במערכת היחסים המורכבת והיומיומית בין השוטרים לאזרח. מיליוני מפגשים שיצבעו בגוון אחר בעצם האמירה ושינוי הפקודה."
בסיום דבריו אמר המפכ"ל: "מדובר בהצעה שעשויות להיות לה השלכות דרמטיות על אופייה, צביונה, מקצועיותה של המשטרה ואמון הציבור בה. ההצעה הזו מעלה שאלות כבדות משקל. אני בעד שיפורים ושינויים, פעלתי לשינויי חקיקה בעניינים דרמטיים הנוגעים לביטחונם של אזרחי המדינה במהלך השנתיים שלי כמפכ"ל, אפשר לקיים דיוני עומק גם בהצעה זו."
לסיום, אמר: "צריך לבצע ניתוח עומק של כל המשמעויות הנגזרות מחקיקה שכזו ולבצע שינויים רק במקומות הנדרשים, כאשר ובתנאי שאנו נעשה זאת תוך שמירה על העקרונות עימם פתחתי את דברי- משטרה ממלכתית ומקצועית, שפועלת באופן שוויוני והוגן כלפי כל אזרחי המדינה."