הסדר האכיפה של רשות ניירות ערך עם חברת פנטה ריי אינהאוס אושר על ידי ועדת האכיפה המנהלית. עיצום כספי על סך 350 אלף ש"ח הוטל על החברה בגין הצעת ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף. כמו כן, הוטל על החברה עיצום על תנאי בסך 350,000 ₪. התנאי יופעל אם במהלך השנתיים, מיום אישור ההסדר על ידי וועדת האכיפה, תבצע החברה הפרה דומה.
ההסדר עוסק בהפרה, של סעיף 15 לחוק ניירות ערך האוסר על הצעת ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף. תשקיף הינו המסמך שחברה נדרשת לפרסם על פי חוק ניירות ערך. התשקיף נועד להשיג מספר מטרות, על מנת לשמור על עניינו של ציבור המשקיעים: מסירת מידע על ידי החברה לשם קבלת החלטות רציונליות בנוגע להשקעותיהם, יצירת הרתעה בקרב החברה ומנהליה מהתנהגות בלתי ראויה, חיזוק אמון הציבור בשוק ניירות הערך והגברת יעילותו של שוק ניירות ערך. התשקיף של החברה נבדק על ידי רשות ניירות ערך וחלה בגינו אחריות פלילית, מנהלית ואזרחית. הצעת ניירות ערך, ליותר מ – 35 משקיעים, אסורה ללא פרסום תשקיף, המאושר על ידי רשות ניירות ערך, על מנת להעניק גילוי מקיף בנוגע להשקעה המוצעת על ידי החברה.
החריג בחוק ניירות ערך המתיר הצעת ניירות ערך ללא פרסום תשקיף לעד 35 משקיעים נבע משיקולי עלות מול תועלת. החוק קובע כי אין מקום להשית על מציע ההשקעה הוצאות כבדות ומטלות הכרוכות בפרסום תשקיף, כאשר הוא מציע ניירות ערך למספר מצומצם של משקיעים. ההנחה העומדת בבסיס סעיף זה היא כי כמות משקיעים מצומצמת מהווה אינדיקציה למקרים בהם אין חשש מפערי כוחות בין החברה המנפיקה למשקיעים מן הציבור. לכן, בחוק נקבע פטור מחובת התשקיף ומהעלויות הכרוכות בו; זאת, מתוך הנחה שפערי הכוחות אינם גדולים בעסקאות מול מספר מצומצם של משקיעים, ומתאפשר בהן משא-ומתן הוגן. בנוסף, מכירת ניירות ערך למספר משקיעים קטן – הפטורה מחובת פרסום תשקיף היא בעלת סיכוי נמוך יותר ליצירת "שוק משני".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ועדת האכיפה המנהלית בראשות יושב ראש השופט בדימוס זאב המר, וחברי הרכב הוועדה ד"ר מורן אופיר ועו"ד יעל דקל שפורר אישרה את הסדר האכיפה שכרתה רשות ניירות ערך עם חברת פנטה ריי אינהאוס. ההסדר נערך והוגש על ידי ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך.
תמצית העובדות
אינהאוס הינה חברה פרטית, בשליטת אילן בויקו ורעייתו. אילן בויקו כיהן כמנכ"ל וכיו"ר דירקטוריון החברה. החברה עסקה בין השנים 2009 – 2016 בעיקר בהפעלת קורסים בקשר עם השקעות נדל"ן, וכן עסקה בחיבור בין משקיעים לבין יזמי נדל"ן. החל משנת 2015 פעלה החברה לאיתור השקעות בתחום הנדל"ן בארה"ב, וגיוס כספים ממשקיעים ישראלים לצורך מימון השקעות. גיוס הכספים נעשה על ידי אינהאוס, באמצעות פנייה למשקיעים ישראליים, בעיקר באמצעות פרסומים באתר האינטרנט של החברה ובאמצעות פרסומים באתרי אינטרנט שונים.
ההסדר עוסק בהפרה של סעיף 15 לחוק ניירות ערך האוסר על הצעת ניירות ערך לציבור ללא פרסום תשקיף. לפי חריג המנוי בחוק ניירות ערך מותרת הצעת ניירות ערך לעד 35 משקיעים ללא פרסום תשקיף. לפי ההסדר אינהאוס גייסה כספים מהציבור הישראלי עבור פעילותו של יזם אמריקאי יחיד בשם אילן קניג. כספי המשקיעים גויסו באמצעות שותפויות מוגבלות המאוגדות בישראל, תוך הקפדה, לכאורה, על כמות המשקיעים המותרת בכל שותפות (עד 35 לצורך פטור מתשקיף).
שלא בדומה למודל המקובל בשוק, שבו ההתקשרות החוזית היא בין הקרן (השותפות) המגייסת במישרין עם חברת הנכס הזרה, במודל של אינהאוס ההתקשרות החוזית נעשתה באופן ישיר בין השותפויות השונות ובין חברת FMB Development LLC שבבעלות קניג עצמו, אשר ניתב את כספי המשקיעים לפרויקטי נדל"ן שנדרשו לכך – בתמורה לתשואה גבוהה של 15% למשקיעים. הבטוחות שניתנו לכל שותפות הן: שיעבוד שני של נכס נדל"ן ספציפי בו השקיעו המשקיעים בשותפות, שטר חוב וערבות אישית של קניג לשותפות.
לפי ההסדר, ההפרדה בין השותפויות, על-פי מודל אינהאוס, הינה מלאכותית, הסיכונים והסיכויים של כלל משקיעי הקרנות דומים במהותם, ובסופו של יום מדובר בפעילות אחת כוללת – גיוס הלוואות ליזם יחיד (קניג) בתמורה לריבית גבוהה עבור משקיעי השותפויות. לכן יש לספור ביחד בכל שנה את כל המשקיעים בשותפויות בהנהלת אינהאוס, כך שספירתם יחד מביאה לכך שהוצעו ונמכרו ליותר מ 35 משקיעים ניירות ערך ללא תשקיף בין השנים 2018-2016.
לפיכך, אינהאוס הציעה ומכרה ניירות ערך ללא תשקיף בכלל השותפויות למאות משקיעים וליותר מ – 35 משקיעים בשנה, בכל אחת מן השנים בתקופה הרלבנטית. היקף הגיוסים בשנים אלה עמד על כ – 38 מיליון ₪ ממאות משקיעים באותן שנים.
החלטת ועדת האכיפה
הוועדה ציינה כי המחוקק מתייחס בחומרה להצעה ולמכירה של ניירות ערך לציבור שלא על פי תשקיף, מדבר מהווה גם עבירה פלילית עם ענישה לא קלה בצידה. הוועדה הדגישה את חשיבות התשקיף שהוא מסמך הגילוי הבסיסי בהנפקה שמבצעת החברה, ואשר בלעדיו יימנע מן המשקיע הסביר השוקל השקעתו, מידע חיוני.
יחד עם זאת ציינה הוועדה מספר נסיבות מקלות בענייננו המצדיקות הטלת עיצום הכספי על החברה בלבד, והן כי ההפרות בוצעו על ידי המשיבה מתוך רשלנות בלבד; המשיבה הודתה באופן מלא בכל המיוחס לה, והתקשרה בהסדר בשלב מוקדם, עוד בטרם הגשת כתב הטענות וזאת בהתאם למדיניות המפורטת במסמך 'הבניית הענישה באכיפה מנהלית' שפרסמה הרשות. כמו כן, המשיבה שיתפה פעולה לאורך כל הדרך עם הרשות, וננקטו על ידה פעולות לתיקון ההפרה ולשינוי המבנה המשפטי. המשיבה מתמקדת עתה בניהול הפרויקטים הקיימים בלבד ובהחזר השקעות למשקיעים.
הוועדה קבעה כי מדיניות הרשות, החותרת לקיצורם וייעולם של הליכים מנהליים ולסיומם בדרך של הסדר מוסכם היא מדיניות אכיפה ראויה לדעתנו. בין היתר, היא חוסכת את זמנם של המעורבים בהליך ואת כספי הציבור.
הוועדה ציינה כי לטעמה היה על הרשות לבחון אפשרות הטלת אחריות פיקוחית על המנכל בחברת אינהאוס. סעיף 52סד לחוק ניירות ערך, סעיף האחריות הפיקוחית, מטיל אחריות על מנהל להפרות גילוי של התאגיד במקום בו לא נקט בצעדי פיקוח למניעת ביצוע העבירות על ידי התאגיד כגון מינוי ממונה אכיפה פנימי וקיום תכנית אכיפה פנימית אפקטיבית. לדעת הוועדה סעיף 52סד אינו צריך להיות אות מתה בחוק. לדעתה יש לשלב מספר רמות של הרתעה גם על ידי האפשרות להטיל אחריות אישית וישירה על האורגנים, גם על ידי האפשרות להטיל אחריות ישירה על התאגיד וגם על ידי האפשרות להטיל אחריות פיקוחית על המנהל הכללי של התאגיד כחזקה הניתנת לסתירה. שילוב כזה, תורם להרתעה, משפר נורמות של התנהגות וכפועל יוצא מכך מגן על המשקיעים בשוק ההון תוך חתירה ליצירת שוק הון יעיל לטובת כל משתמשיו.
