שמים סוף לפסולת הלא ממוחזרת: משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה ישקיעו 15 מיליון ש"ח במיזם מיוחד

שיתוף פעולה ראשון בתחום השבת אנרגיה מפסולת בין המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה הוביל לתמיכה רחבת היקף בשישה פרויקטי הדגמה להשבת פסולת שאריתית לאנרגיה במגוון טכנולוגיות ורשויות בישראל.

המשרדים יעניקו במשותף תמיכה בסכום של 15 מיליון שקל בתוכניות הרצה חדשניות (פיילוטים) להשבת אנרגיה מפסולת שאריתית – שאינה ניתנת למיחזור. שיתוף הפעולה מתקיים במסגרת קול קורא חלוץ והדגמה שפרסם משרד האנרגיה בחודש יוני 2022. שיתוף הפעולה בין המשרדים יאפשר את הגדלת התקציב באופן משמעותי ומתוך כך את היקף המיזמים שיזכו למימון.

שימוש בפסולת להשבת אנרגיה נותן מענה משמעותי בדרך להפחתת פליטות. מחד, השימוש מהווה מקור אנרגיה חלופי יציב ואמין ומנגד, נותן אפשרות לטיפול בפסולת שאינה ניתנת למיחזור, על מנת לחסוך שטחי הטמנה, שינוע פסולת למנוע פליטות.

אסטרטגיית הפסולת של המשרד להגנת הסביבה מקדמת את מִיחזור הפסולת השאריתית הנוצרת ברחבי ישראל. פסולת שאינה מתאימה למִיחזור – בשל הרכבה, רמת הניקיון שלה או היעדר פתרונות מִיחזור בארץ – מועברת לרוב להטמנה, על שלל השלכותיה הסביבתיות. פסולת מסוג זה יכולה להיות מטופלת ומנוצלת ליצירת אנרגיה. על אף שתחום השבת אנרגיה מפסולת אינו מפותח כיום בישראל, ישנן מגוון יוזמות בשוק הישראלי לקידום הנושא, ויש לבדוק את היתכנותן הסביבתית והכלכלית לפני מעבר לטיפול בהיקפים גדולים.

הפרויקטים שנבחרו למימון יציגו טיפול במגוון פסולות- גזם, פלסטיק שלא ניתן למחזור, שאריות מיון ועוד למגוון תוצרים אנרגטיים כגון מימן, מתנול, חשמל, חום ועוד. המשרדים סבורים כי המתקנים ידגימו כמות פליטות נמוכה מאוד ואיכות תוצרים אנרגטיים גבוהים, שיאפשרו מחירי טיפול נמוכים בפסולת. בהיבט הסביבתי, הפרויקטים נועדו לבחון השפעות של מתקנים מסוג זה על הסביבה וכן את האפשרות להקים את המתקנים סמוך למוקדי ייצור של פסולת שאריתית כגון מפעל, עיר וקיבוץ, לטפל בפסולת באתר הייצור שלה ולחסוך פליטות ועלויות שינוע ברחבי הארץ.

הפרויקטים שיזכו למימון במסגרת הקול הקורא הם:
• מועצה אזורית תמר – פרויקט גזיפיקציה של גזם במועצה אזורית תמר להנעת כלי רכב תפעוליים של המועצה.
• מפעל שרש ערכות נוודים בע"מ – מפעל שורש ממשיך בקידום הפחתת פליטות וזכה בפרויקט להקמת מתקן גזיפיקציה של שאריות פסולת שאינה ניתן למיחזור לחשמל. פרויקט זה יאפשר למפעל להיות מאופס פליטות כל ימות השנה.
• חברת חן הנדסה – טכנולוגיית גזיפיקציה ישראלית שתדגים את היכולת להפוך גזם לקיטור במבוא חורון.
• מכון המחקר מיגל – הקמת מתקן חדשני להשבת אנרגיה מעקר, פסולת מזהמת שהיא תוצר של תהליך הפקת שמן זית, אשר אין לה פתרון יישומי.
• איגוד ערים מפרץ חיפה – מתקן פיילוט של גזיפיקציה משאריות מיון ומגוון פסולות של המועצה לייצור מתנול שישמש כתחליף דלק ירוק.
• בנוסף, יתמכו המשרדים במתקן ראשון למחזור צמיגים, אשר יאפשר לקחת צמיג ישן ולהפיק ממרכיביו חומרים לייצור צמיג חדש.

סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה, אלעד עמיחי: "מדינת ישראל הציבה לעצמה יעד לצמצום ההטמנה ל-20% עד שנת 2030. קידום השבת אנרגיה מפסולת שאריתית שאיננה ניתנת למִיחזור הוא צעד נוסף חשוב בכיוון. המשרד להגנת הסביבה גאה לתמוך ביזמות הישראלית לבחינת דרכים טובות ויעילות יותר להשבת אנרגיה. אנו מאחלים ליזמים הצלחה בדרכם ומקווים שהטכנולוגיה שיְפתחו תתרום בין השאר לסביבה, לאנרגיה ולכלכלה ותגיע גם לעולם".

ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי במשרד האנרגיה: "על מנת לעמוד ביעדי הפחתת פליטות ומעבר למשק חשמל המבוסס על אנרגיות מתחדשות חשוב מאד להגדיל את מגוון מקורות האנרגיות החלופיות בישראל ולא להתבסס רק על אנרגיה סולארית. השבת אנרגיה מפסולת נותנת מענה כזה וגם פותרת בעיה גדולה לא פחות של פסולת שאינה ניתנת למחזור. אני מברך על שיתוף הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה ומקווה כי העבודה המשותפת תסייע בבחינה ואימוץ טכנולוגיות חדשניות להשבת אנרגיה מפסולת".