מפלגת העבודה נגד חוק בן גביר: מיכאלי ובר לב ביקרו את ההצעה – ולא חסכו במילים

שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי והשר לביטחון הפנים, עמר בר-לב ממפלגתה, נשאו דברים במליאת הכנסת, בדיון על תיקון פקודת המשטרה, לפי הצעתו של חבר הכנסת בן גביר.

יו"ר מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי בנאום במליאה על חוק בן גביר: "מה שבן גביר עושה עכשיו זה הכיסתוח הגדול לכישלון המהדהד, המפואר ואפס הצלחות בכל ההבטחות הגדולות של לעשות סדר ולהיות בעל הבית. מה שאנחנו שומעות ושומעים כבר שבועות ארוכים מהשר המיועד בן גביר זה שבעצם כל הבעיה זה שהוא לא יוכל למלא כל מה שהוא הבטיח כל כך הרבה זמן לכל אותם בוחרות והבוחרים שנתנו בו את אמונם, כשהוא הסתובב עם האקדח שלו ואיים בכל מקום שהוא יעשה סדר. עכשיו הוא בא ואומר: "רגע אבל בעצם, אין לי כלים לעשות סדר, לא נותנים לי" ורוקע ברגליים, ורוקע עוד פעם ברגליים "ולא, לא, לא נותנים לי! ואני דורש ואני דורש". אז שימו לב, זה מה שזה כן- זה הכיסתוח הגדול לזה שכשיהיה כישלון מהדהד, מפואר ואפס הצלחות בכל ההבטחות הגדולות של לעשות סדר ולהיות בעל הבית. תזכרו מה הוא אומר לכן ולכם עכשיו: "לא נותנים לי לקבוע, כובלים את ידיי, קושרים את ידיי"."

לסיום, אמרה: 75 שנות מדינת ישראל, שרי לביטחון פנים מנהלים, חלק בהצלחה גדולה יותר, חלק בהצלחה גדולה פחות, עם קשיים יותר אובייקטיבים, פחות אובייקטיבים, יותר פוליטיים, פחות פוליטיים. אבל שר לביטחון פנים לא רק יכול לקבוע מדיניות, בניגוד מוחלט למה שאומר חבר הכנסת בן-גביר, לא רק שהוא יכול לקבוע מדיניות, הוא צריך לקבוע מדיניות. וראו זה פלא, השר עמר בר-לב קבע מדיניות שהביאה לכך שלא פרץ פה "שומר חומות 2". שהורידה את הלהבות, שהגבירה את הביטחון האישי. הוא הוביל מדיניות לזה שבפעם הראשונה מאז קום מדינת ישראל כנראה אבל בוודאי בשלושים השנה האחרונות, משטרת ישראל ומדינת ישראל בהובלת עמר בר-לב וגם סגן השר יואב סגלוביץ התמודדו בפעם הראשונה עם הפשע והאלימות שמשתוללים בחברה הערבית שהוזנחו בצורה מחפירה לאורך השנים. אבל התירוצים, התירוצים, התירוצים הלב נקרע. אז בקיצור, חברות וחברים, כל המילים הגדולות וכל האיומים הגדולים, לא הכל אפשר לפתור בכוח, בטח לא בכוח הפופוליזם, ההסתה והגזענות. אז חכו לבאות, ספוילר- יהיה לא משהו".

בר לב היה האחרון שנאם במליאה לפני ההצבעה. בפתח דבריו אמר בר לב: "בשבוע האחרון, מופיעים בפני ועדת הכנסת המיוחדת מפכ״לים וניצבים בדימוס במשטרת ישראל. וכשהם רואים, שמדובר במינוי של אדם מורשע בתמיכה בארגון טרור לתפקיד השר לביטחון הפנים; לגחמותיו של פוליטיקאי אשר גזענותו אומנותו ושערעור על יסודות המשטר הדמוקרטי הוא במשך שנים לחם חוקו – הם נחרדים. נחרדים, שמשטרת ישראל ניצבת בפני יד מאיימת דורסנית, חסרת אחריות וחסרת ניסיון, המבקשת להפוך את המשטרה לפוליטית, וככזו שלא תהיה כפופה לעיקרון הממלכתיות. גם בכירי המשפט הישראלי, מכהנים ולשעברים, מוטרדים עד מאוד מכך שהשר המיועד מתעקש להכפיף אליו את המפכ״ל באופן כזה, אשר יהפוך את המפכ״ל  למריונטה הנשלטת על ידי השר – דמות הכפופה בראש ובראשונה, לחוקי המדינה, דמות עצמאית ומקצועית,  מבלי שהוא נתון למסע של כפייה פוליטית, לא של שר וגם לא של ממשלה."

"מעולם לא הייתה לי בעיה לקבוע מדיניות, המשטרה תמיד מילאה את המדיניות שקבעתי. גם אם לעתים זה הצריך שיח פורה ביני לבין המפכ"ל וסגל הפיקוד הבכיר, לא הרגשתי צורך לקבע זאת בחוק, כי לא חשתי חוסר ביטחון ביכולתי לממש מדינות הלכה למעשה. ומי שטוען שיש לשר אחריות אבל אין לו סמכות – פשוט טועה ומטעה. יתר על כן – קביעת המדיניות שלי נגעה לסוגיות אסטרטגיות ולא טקטיות. למקרים אשר תוצאותיהם עלולים היו להשפיע על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ועל מעמדה הבינלאומי, שעלולים היו לדרדר אותה לכאוס ביטחוני או אזרחי, או שניהם גם יחד. מאחר והשר המיועד אינו מבדיל בין אסטרטגיה לטקטיקה, ואני בספק אם הוא בכלל מבין מה ההבדל ביניהן, אסביר רק, כי להורות למפכ״ל לשלוח 30 ניידות יס״מ לנגב לטפל בהתפרעות כזו או אחרת כפי שהוא הציע – זו לא טקטיקה ולא אסטרטגיה;  זה להתערב בפרטים הכי מבצעיים, מבלי להבין את המשמעויות המבצעיות של צעד שכזה. לצורך כך יש מפכ״ל, ויש מפקד מחוז, והם יודעים את העבודה. הם יודעים כמה כוחות לשלוח, לאן, מתי ומדוע. הם לא עושים אבחנה בין מתפרעים יהודים או ערבים, כפי שהשר המיועד עושה באופן קבוע, מטעמים גזעניים כמובן. הם יודעים כיצד לטפל בהפרות סדר, ואין צורך ששר יתערב וינחה אותם כיצד לעשות זאת." הוסיף.

עוד אמר בר לב: "לכן, אסור גם שהשר לביטחון הפנים יהיה מעורב במעשה או במחשבה בביטול מחאות והפגנות אזרחיות המקובלות במדינה דמוקרטית, או במדיניות על-פיה אין להעמיד לדין  זורקי אבנים יהודים – כפי שהציע רק בימים האחרונים חבר הכנסת צבי פוגל מסיעתו של השר המיועד בן-גביר,  שהוא עצמו מיועד לכהן כיושב הראש הוועדה לביטחון הפנים בכנסת. כי זורקי אבנים יהודים הם מעל החוק. זאת ועוד – השר המיועד יורה לחלל האוויר סיסמאות ריקות מתוכן, יתכבד וייכנס בחיל ורעדה לתפקידו, יבין את גודל האחריות המונחת על כתפיו,  ילמד את עבודת המשטרה שאין לו מושג בה ועשיית המשרד לביטחון הפנים, יכיר את המפכ"ל והקצונה הבכירה המקצועיים והמסורים כל כך, שהוא היטיב להבאיש במהלך השנים כולל בימים אלו; יקרא דו״חות מודיעיניים אם יספקו לו, יבין מה הוא כוח ומה הן מגבלות הכוח, יפגוש את הכוחות בשטח, ולא כהרגלו מהצד של מפר סדר ומלהיט הרוחות ורק אז יחליט אם יש מה לשנות, ואיך כדאי לעשות זאת."

"לסיכום, רק שר חסר ביטחון עצמי,  חסר הבנה ומנהיגות, דורש לקבוע בחוק את סמכויותיו ערב כניסתו לתפקיד, וגם אם בשל חוסר ניסיונו וחוסר הבנתו של השר המיועד הוא חש צורך לעשות זאת, אין זה החוק המוצג כאן בפניכם". סיים בר לב את דבריו.