פרשת "גן סיגל": הסייעות שהתעללו בפעוטות נשלחו ל-8 ו- 4.5 שנות מאסר

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (שני) שמונה שנות מאסר בפועל ופיצוי בסך 120,000 ש"ח על אורטל בנימין וארבע שנים וחצי ותשלום פיצויים בסך 80,000 ש"ח על רינת ינקו, שהורשעו בריבוי עבירות של התעללות גופנית ונפשית, תקיפות וחבלות כלפי פעוטות רכים בשנים וחסרי ישע, שהיו תחת אחריותן ב"גן סיגל" בחולון, שבו שימשו כסייעות.

שתי הסייעות כאמור הורשעו בחודש יולי האחרון בשורה ארוכה של עבירות. אורטל בנימין פגעה ב-23 ילדים ב-85 מקרים והורשעה ב- 9 עבירות של התעללות בקטין, 16 עבירות שלתקיפה וחבלה ו-20 עבירות של תקיפת סתם. רינת ינקו פגעה ב-15 ילדים ב-39 מקרים והורשעה בשלוש עבירות של התעללות בקטין, שלוש עבירות של תקיפה הגורמת לחבלה וב-26 עבירות של תקיפת סתם.

אורטל בנימין אמרה בדיון לפני הכרעת הדין: "… אני לא התעללת באף אחד מהילדים. אולי התנהגתי לא כל כך מוסרי אבל אף ילד לא נפגע ולאף ילד לא קרה שום דבר. אני אוהבת את הילדים מאוד וגם הילדים אהבו אותי מאוד. במשך כל השנתיים האלה בגן אף הורה לא התלונן ולא באו ואמרו שעשיתי משהו לא כראוי. אני מאוד אוהבת את הילדים. … אני רוצה להבהיר שאני לא התעללתי באף ילד ואני לא אדם שמסוגל להתעלל גם לא בחיה ובטח שלא בילדים. אם הייתה התנהגות לא ראויה, אני רוצה לבקש סליחה מפני ההורים ומפני הילדים שפגענו".

רינת ינקו אמרה בדיון: "עברתי 3 שנים לא פשוטות גם עם הרצח של אחי וגם עם כל מה שהיה בגן. … אם עשיתי משהו לא בסדר לילדים או פגעתי בהם אז אני מבקשת סליחה, מחילה. אני הייתי קמה כל בוקר… בשעה 5:30 בבוקר בשביל לבוא ולטפל בהם ולא בשביל לפגוע בהם או לעשות להם משהו רע. אני באמת כאילו אהבתי אותם, הילדים אהבו אותי ובאו אליי והיו רוצים להיות איתי והייתי הולכת איתם אפילו אחר כך לגינה והם היו משחקים איתי שם והכל. לא חושבת שהייתי כאילו, לא עלה בדעתי בכלל שעל דבר כזה, אפילו על הילדים שלי לא הרמתי יד. אז בטח ובטח גם לא על ילדים של אחרים. אני מבקשת סליחה אם פגעתי באחד מהילדים, אני מבקשת סליחה אם פגעתי באחד מההורים".

פרשת "גן סיגל" נחשפה בתקשורת לאחר שמעשיהן של הסייעות פסקו ביום 11.8.2020, בעקבות חשדם של ההורים שהתעורר אשר פנו בבקשה לצפות במצלמות שתיעדו את הנעשה בגן. בין היתר תיעדו המצלמות מקרים קשים מאוד שכללו: הטחות, משיכות, סטירות, בעיטות, מכות, הענשה, החפצה, האבסה, קשירות ומשיכות מהידיים, הרעבות, כיסוי הפעוטות בשמיכה מעל לראשם ועוד…

כבוד השופט יוסי טופף כתב בהחלטתו: "הנאשמות לא מילאו את תפקידן כלפי הפעוטות. חלף שמירה והגנה על שלומם, ביטחונם, כבודם ורווחתם של הפעוטות, נמצא כי כל אחת לפי חלקה במעשים בהם הורשעה, פגעה בגופם ובנפשם של הפעוטות, הטילה מורא ופחד, השפילה אותם ובחלק ממעשים הועמדו הפעוטות בסיכון משמעותי לפגיעה חמורה בשלמות גופם ובהתפתחותם הפיזית והרגשית התקינה. מדובר בפעוטות שהם באופן מובהק חסרי ישע, תלויים תלות מוחלטת במטפלים בהם, שטרם למדו לבטא את עצמם באופן שיוכלו לתאר את הפגיעות בהם ולהגן על עצמם. הנאשמות מעלו קשות באמון שניתן בהן על ידי הורי הפעוטות, אשר הפקידו בידן את היקר להם מכל, מתוך ציפייה ברורה וטבעית שהנאשמות תטפלנה בהם במסירות ותשמורנה על שלומם וביטחונם. מעשי פגיעה והתעללות בקטינים, פעוטות, חסרי ישע הינם מעשים אשר שלובים בהם רוע ואכזריות ועולה מהם פגיעה עמוקה בבסיס האנושיות המתבקשת."

עוד הוסיף כבוד השופט טופף כי "מדובר בפעוטות שלא יכלו לבטא במילים את אשר התרחש כלפיהם בגן, לא יכלו להבין את פשר המעשים הקשים, הבוטים והאלימים של הנאשמות כלפיהם ולבטח לא יכלו להגן על עצמם. אין מדובר במעידה חד פעמית של מי מהנאשמות, ברגע של אבדן שליטה או בעדנא דרתחא, אלא בהתנהגות שיטתית, שגורה, שכיחה ונמשכת מצדן, ובמעשים שחזרו על עצמם מדי יום, לעתים מדי שעה, למצער בתקופה הרלוונטית."

לדברי השופט, "מעשי הנאשמות, כפי שתועדו במצלמות הגן, ופורטו בהרחבה בהכרעת הדין, מעוררים שאט נפש וחלחלה והצפייה בתיעוד המצולם מקוממת וקשה. הנאשמות הפגינו כלפי הפעוטות שלל מעשים אלימים בדמות הטחות, משיכות, דחיפות, מכות, הענשה, החפצה, האבסה, וכל זאת תוך זלזול, רוע, אטימות, וחוסר כבוד. אמנם, לא בכל מעשי התקיפה וההתעללות, ננקטה אלימות פיזית קשה או בוטה ברף גבוה של עצמה. כך למשל, השכבת הפעוטות לישון והרדמתם בדרך של כיסוי ראשם בשמיכה מבלי להותיר להם פתח לנשימה למשך דקות ארוכות ללא השגחה הינה מעשה אלים, מסוכן ותוקפני, מבלי שנדרשת לשם כך הפעלת כוח של ממש. עם זאת, חובה לזכור, מדובר בפעוטות רכים בשנים, עדינים, פגיעים וחשופים, אשר לא יכלו כנגד הנאשמות, ואלה מצדן לא בחלו בהפעלת כוח כנגד גופם הרך והשלטת אווירת פחד ובעתה סביבן. נמצא כי הן הפעוטות שנפגעו פיזית מהנאשמות והן יתר ילדי הגן שחוו את הפחד והבהלה, היו חשופים לאירועי אלימות רבים בתדירות גבוהה במהלך התקופה הרלוונטית, וכל אלה מלמדים על פגיעה ממשית וקשה בערכים החברתיים המוגנים."

השופט הדגיש כי "הנאשמות, במעשיהן, הכתימו ציבור שלם של אנשי חינוך, סיעוד וטיפול, מחנכים ומטפלים בקטינים ובחסרי ישע, שמרביתו עושה מלאכתו נאמנה, ביושרה, במסירות ובמקצועיות, ונאלץ להתמודד תכופות, כיום יותר מבעבר, עם חשדנות הציבור כלפיו בקשר לביצוע מעשים ועבירות אלימות, אף אם כלל לא נפל רבב במעשיו."

בתום הדיון מסרו עורכות הדין אפרת רותם וצופיה טייץ מהפרקליטות מחוז ת"א (פלילי): "זהו שלב נוסף במאבק נגד האלימות. כבר בהכרעת הדין קיבל בית המשפט את עמדת הפרקליטות כי ההשפעה של מעשי הנאשמות אינה נעצרת רק באותם הפעוטות אשר ספגו את האלימות הפיזית, אלא מהווה פגיעה חמורה גם בפעוטות שהיו נוכחים בגן, חוו את הפחד והאימה בהם התנהל הגן ונאלצו להיות שעות על גבי שעות בסביבה רעילה ואלימה. בית המשפט הטיל על הנאשמות עונש המגלם את חומרת מעשיהן, וכולנו תקווה שהוא ישמש כלי נוסף להרתעה לכל אותם צוותי החינוך המרשים לעצמם לפגוע בפעוטות אשר אינם יכולים להגן על עצמם. אנו מקווים שעונשים מסוג זה יסייעו במיגור התופעה הקשה של אלימות כלפי חסרי ישע וקטינים בפרט."

עורכי הדין יאיר אוחיון ומתן לקר המייצגים את רינת ינקו אמרו: "הכרעת הדין הייתה חמורה לטעמנו יתר על המידה וכך גם גזר הדין ואנחנו נערער לבית המשפט העליון".