מבזקיםפוליטי / מדיני

חוקי דרעי וסמוטריץ' עברו, עתירה כבר הוגשה לבג'ץ: "שפל המדרגה, טירוף, וטירלול מוסרי"

מליאת הכנסת אישרה הבוקר (שלישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק-יסוד: הממשלה, תיקון מס' 11, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, משה ארבל וניסים ואטורי. מכיוון שמדובר בתיקון לחוק יסוד, נדרש לו רוב מיוחד של 61 חברי כנסת, ואכן בקריאה השלישית תמכו בהצעה 63 חברי כנסת לעומת 55 שהתנגדו. מוצע כי הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה, תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש מאסר בפועל.

עוד לפי ההצעה, ייקבע כי בנוסף לשר הממונה על משרד, הממשלה באישור הכנסת רשאית למנות שר נוסף במשרד, כך שבאותו משרד יכהנו בו זמנית שני שרים. השר "הנוסף" אמור להיות השר האחראי על תחומי הפעילות שנמסרו לו, אך לצד זאת הוא אמור לפעול בכפוף לשר הממונה. תחילת החוק תהיה ביום קבלתו בכנסת במקום עם פרסומו ברשומות.

בדברי ההסבר להצעתו של ח"כ ארבל לפני המיזוג נכתב: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר הממשלה ואישור מינויו בהצבעת רוב במליאת הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על תנאי שהושת עליו, אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק."

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

יו"ר הוועדה המיוחדת שהכינה את הצעות החוק לדיון במליאה, ח"כ שלמה קרעי (הליכוד): "הסביר מעל הדוכן את הצעת החוק וסיכם את דבריו לפני עלות השחר, באומרו כי הממשלה החדשה עומדת להביא שחר של יום חדש לציבור בישראל."

שר המשפטים, ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי), השיב מטעם הממשלה: "כמה שאלות שצריך לשאול על החוק הראשונה האם נכון לחוקק אותו ונתעלם מהממד הפרסונלי והתחולה המידית ומכל הפגמים. האם נכון שהכנסת תחוקק לגבי נושא הקלון, ומיוזמתה תוריד את הרף לגבי חברות בממשלה. בלי קשר להקשר הספציפי שברור למה אנחנו מצביעים על החוק ערב הקמת הממשלה. זה לא דבר טוב ולא נכון ואם בכלל לשקול שינוי להגבהת הרף לחברות בכנסת בדומה למה שקיים עכשיו לחברות בממשלה. השאלה השנייה היא שאלת התחולה המידית שמחדדת את מרכיב החקיקה הפרסונלית. בייעוץ המשפטי לממשלה ולוועדה נאמר בואו תחילו את החוק במבט צופה פנה עתיד, מהכנסת ה26. לא רק שהדברים נפלו על אזנים ערלות, עוד ברגע האחרון בוצע תיקון שתחולת החוק היא מיום קבלתו ולא מיום פרסומו ברשומות, על בסיס ספקולציות שאין להן יסוד. הטיעון של מצדדי החוק היה שזהו מהלך דמוקרטי שמשקף את עמדת הציבור הרחב שהצביע שדרעי יהיה בממשלה. טוב, בכל הערוצים פורסמו סקרים והיחס הוא 3 מתנגדים לתומך ועמדת השוללים הולכת ומתחזקת. ש"ס זכתה לתמיכה אלקטורלית בציבור אבל מצביעה אינם רוב בכנסת. הציבור, גם ציבור מצביעי הליכוד, הרבה מאוד מהם מתנגדים לחקיקה הזו. תראו על מה אתם מאבדים את האשראי שאין מחלוקת שקיבלתם מהציבור, כבר בימים הראשונים עוד טרם הוקמה הממשלה. במקום התלהבות מהניצחון הגדול, כל שעה עגולה ראש הממשלה מפרסם או התנצלות או הבהרה או פליקפלק או צוקהראה, כל פעם כלפי שותף אחר מהשותפים הקואליציוניים. אם אתם לא יודעים שאתם באוף סייד תשאלו את חבריכם דוד ביטן. הוא הסביר איך בכל תיק של הליכוד נבנתה אחוזה לשותפים הקואליציוניים. החוק הוא חוק לא טוב, חוק רע שנסחט מהמיועד לראש הממשלה ופוגע בערך טוהר השירות הציבורי מטעמים פרסונליים. אציע למליאת הכנסת להצביע נגדו".

שר הביטחון, ח"כ בני גנץ (המחנה הממלכתי) ביקש גם הוא להתייחס להצעה ואמר: "חלקכם אולי יודעים על השירות הצבאי שלי, אבל אני רוצה לדבר אתכם על אירוע שקרה שנה לפני גיוסי. עשיתי מבחנים לקורס טיס ושם נתנו נו לפרק מכונה ולהרכיב מחדש, ואני פרקתי את המכונה והרכבתי מחדש ונשארו לי 2-3 חלקים שאין לי מושג לאן הם צריכים לחזור וכמובן שטיס לא הייתי. וזה הזכיר לי את הקמת הממשלה הנוכחית, לוקחים מכונה, מוציאים ממנה חלקים ואח"כ מנסים להחזיר. בסוף יישארו עם חלקים לא קשורים בצד ועם מכונה לא עובדת. השמענו את דעתנו על הפירוק של המשרדים בדיונים בוועדה, ובהמשך לאישור שלי ושל ראש הממשלה – הרמטכ"ל דיבר עם ח"כ נתניהו וביקש להעביר את הבעיות המסתמנות בהפעלה של הצבא, נוכח ההחלטות שהתקבלו ופורסמו עד עכשיו, ושם נאמר – שלא יהיו שום שינויים לפני שנשמע את העמדה המקצועית, אבל הנה אנחנו בבוקרו של יום זה, הולכים להצביע על "השינויים שלא יקרו לפני שישמעו את העמדה המקצועית. המציאות שנפגוש תהיה קשה, של פירוק שרשרת הפיקוד, של פגיעה בכושר התפקוד של מערכת הביטחון שלנו, לא כזו שתהיה לה הפרעה פנימית בתוך המערכת אלא כזו שתהיה לה השפעה על חיינו פה ועל ההתדרדרות הביטחונית. אני כבר הנחיתי את צה"ל להיערך להסלמות האפשריות, ביקשתי בסעיף האחרון של ההנחיה המדינית הזו, להביא את הדבר לעדכונו של השר הנכנס וזה חלק מהתיק חפיפה שלי, כי אני חושב שהסלמה כזו היא דבר צפוי לחלוטין שיקרה פה. דם עלול להישפך, חבל שאנחנו לא שמים לב לזה, עוד יותר חבל שנשלם את המחיר הזה".

היום, לאחר שעברו החוקים, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ שוב, כנגד השינויים שהעבירה הקואליציה המסתמנת בחוק יסוד: הממשלה, אשר נועדו להכשיר את כהונתו של ח"כ אריה דרעי לשר.

כזכור, במענה לעתירת התנועה לאיכות השלטון ערב הבחירות, קבע יו"ר ועדת הבחירות השופט עמית, כי לדרעי קיימת חזקת קלון בשל עונש המאסר על תנאי שנגזר עליו. עמית ציין בפסיקתו כי אם מרכיב הממשלה ירצה למנות את דרעי לשר, יהיה עליו לפנות לשופט עמית ולבקש את הסרת חזקת הקלון. התנועה טוענת כי "ראש הממשלה המיועד נתניהו בחר שלא לפנות לשופט עמית ובמקום זאת העבירה הלילה הקואליציה המסתמנת בהליך בזק שינוי רטרואקטיבי בחוק יסוד: הממשלה, הקובע כי קלון יוטל רק כאשר נגזר עונש מאסר בפועל."

בעתירתה טוענת התנועה כי "התיקון הוא תיקון חוקתי שנתקבל תוך שימוש לרעה בסמכות המכוננת, הפוגע בשיטת המשטר הישראלית, באשר הוא נועד לפגוע בטוהר המידות ובסטנדרט הערכי שנקבע במסגרת הלכת "דרעי-פנחסי"; והכל על רקע שיקולים פרסונליים אסורים, צרכי שעה קואליציוניים, ובאמצעות הוראות הנעדרות כל תכלית ראויה עצמאית מהקשר פוליטי חולף – ולפיכך אין מקומו בין הנורמות החוקתיות במדינת ישראל".

עוד טוענת התנועה כי "בהליך החקיקה נפלו פגמים קשים, ובהם הפגיעה בעקרון השתתפות חברי הכנסת בהליך החקיקה, העדרו של פרק זמן ראוי לדיון בשינוי ובהשלכותיו, העדר תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומלאה, ובאופן החורג מן הדרך בה התקבלו חוקי יסוד בעבר".

עו"ד דר' אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון: "זהו שפל המדרגה, טירוף, וטירלול מוסרי. יום שחור משחור בו הכנסת הכניסה לספר החוקים של מדינת ישראל תעודת כשרות לעבריין מועד התעוררנו ליום אפל, בו חברי הקואליציה המסתמנת פעלו כגנבים בלילה ואצו רצו לשנות את חוקי היסוד באופן נמהר ורטרואקטיבי, ורק כדי לאפשר לעבריין דרעי להתמנות לשר. בג"ץ חייב להתערב ולמנוע את החרפה הזאת, ואף לבטל את הסדר הטיעון המקל שנעשה עם אריה דרעי".

ארכיון. צילום: דוברות הכנסת – דני שם טוב

Back to top button