חשש מפני נטישה המונית: האם יוטל מס של אלפי שקלים על מחזיקי כלבים?

הצעת החוק שהגישו חברי הכנסת מיהדות התורה, משה גפני ואורי מקלב, להסדרת הפיקוח על כלבים הכוללת הטלת מס על מחזיקי כלבים, ממשיכה להסעיר את עמותות בעלי החיים והציבור בישראל שחוששים שלא יוכלו לעמוד בנטל ונראה נטישה המונית של כלבים שימצאו את דרכם לרחוב. בחודשים הקרובים נדע האם הצעת החוק תצא אל הפועל.

על פי הצעת החוק על מנת לקבל רישיון להחזקת כלב יחיד יוטל מס של 3,500 שקלים בשנה ובעד רישיון להחזקת כלב נוסף –7,000 ש"ח.

בדברי ההסבר נכתב כי "החוק המוצע נועד להטיל אגרה סביבתית על מחזיקי כלבים. אגרה סביבתית זו תשקף את הנזקים והמחירים הסביבתיים הגדולים הנגרמים כתוצאה מגידול כלבים, ואשר פוגעים באיזון האקולוגי העדין שמסביבנו. הצעה זו עולה בקנה אחד עם עיקרון היסוד של דיני הסביבה, עיקרון "המזהם משלם". שמירה על איכות הסביבה והתמודדות עם משבר האקלים העולמי נמצאים בלב הדיון הציבורי בארץ ובעולם בשנים האחרונות. בתקופה האחרונה קודמו מספר מהלכים מרחיקי לכת על מנת להפחית את הזיהום הסביבתי אשר התמקדו בשכבות החלשות של החברה בישראל. בראש מהלכים אלו נמצא מיסוי הכלים החד פעמיים, אשר פגע קשות באוכלוסיות מוחלשות ובמיוחד בחברה החרדית."

עוד צוין כי "מאמצי הממשלה הנוכחית התמקדו אם כן בשכבות החלשות. הן לא נגעו כמעט בכלל בנזקים הסביבתיים החמורים הנגרמים כתוצאה מהרגלי הצריכה וההתנהגות של שכבות האוכלוסייה אותן נהוג לכנות כ-"ישראל הראשונה". הצעת חוק זו נועדה לתקן עוול זה ולקדם חלוקה שוויונית בין שכבות האוכלוסייה בכל הנוגע לנשיאה בעלויות הכלכליות והחברתיות הנדרשות לצורך שמירת הסביבה. נקודת המוצא של הצעת החוק היא כי על כל שכבות האוכלוסייה, גם אלו המבוססות, לשאת בנטל הסביבתי. השכבות החזקות אינן יכולות להטיל את משא שמירת הגנת הסביבה רק על השכבות החלשות ולדרוש רק מהן לשנות את הרגליהן. גם "ישראל הראשונה" נדרשת להתגייס, לבחון הרגלים ישנים, במיוחד כאלו שהם בגדר מותרות, ולהתאימם למציאות הסביבתית העולמית."

"הצעת החוק הנוכחית עוסקת אמנם בגידול כלבים בלבד, אך יש לראותה כמהלך ראשוני בלבד מתוך תפיסת עולם חברתית וסביבתית רחבה. בכוונת יוזמי החוק לבחון הרגלים סביבתיים פוגעניים נוספים המקובלים בעיקר בשכבות החזקות, ולקדם חקיקה אשר תתמרץ שינוי התנהגות גם ביחס אליהם." נכתב בהצעת החוק, "מחקרים רבים בעולם מלמדים כי לגידול חיות מחמד, ובמיוחד חיות מחמד הניזונות מבשר מעובד, השלכות סביבתיות קשות. הוא מגדיל את היקף פליטות הפחמן הדו חמצני בעולם ותורם להחרפת משבר האקלים העולמי. כך, לדוגמה מחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2017 העלה כי חיות מחמד בארצות הברית לבדה צורכות כ-43 מיליארד ק"ג בשר וגורמים לפליטות של גזי חממה בהיקף של 64 טונות פחמן דו חמצני. מחקרים נוספים הראו כי היקף הפליטות שמייצר כלב ביתי כפול מזה שמייצר רכב שטח. גם הטיפול בצרכיהן של חיות הבית פוגע רבות בסביבה. צרכים אלו מתגלגלים בדרך כלל אל פחי האשפה ולא אל מערכת הביוב וגורמים לפגיעה סביבתית חמורה. הטיפול כאמור מגדיל גם את השימוש בשקיות פלסטיק, הגורמות נזק סביבתי רב."

עוד נכתב בהצעת החוק כי "בהקשר זה יש לציין כי בהתאם לנתוני המרכז הארצי לרישום כלבים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, נמצאת העיר תל אביב בראש רשימת בעלי הכלבים בישראל בשנים האחרונות. כך לדוגמה, בשנת 2020 נרשמו בתל אביב 39,373 כלבים, אחריה נמצאת ראשון לציון, בה נרשמו כ-17,720 כלבים ואחריה העיר חיפה בה נרשמו 16,585 כלבים. העיר החרדית ביתר עילית נמצאת בתחתית הרשימה עם כמות הכלבים המעטה ביותר בישראל (בערכים אבסולוטיים). תל אביב נמצאת גם בראש רשימת הערים בהם חיים יותר מכלב אחד בבית, וגרות בה 2,998 משפחות המחזיקות יותר מכלב אחד. מוצע להטיל אגרה סביבתית ייחודית על כל אדם המחזיק כלב. האגרה תשולם כתשלום שנתי בגובה של 3,500 שקלים חדשים לכלב ראשון, ואגרה בשיעור כפול של 7,000 שקלים חדשים לכל כלב נוסף. על מנת למנוע קשיי גביה וסרבול בירוקרטי, מוצע כי אגרה זו תיגבה באמצעות הרשות המקומית, יחד עם אגרות הרישיון השנתיות הנגבות מבעלי כלבים. האגרה תועבר לקרן ייעודית שתנוהל בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ותשמש לקידום הטיפול בחיות הרחוב."

לסיכום נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק כי "מכיוון שהחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 עוסק בכלבים בלבד, מוצע להגביל בשלב זה את האגרה רק לבעלי כלבים. בהמשך הליכי החקיקה תיבחן הדרך להרחבת האגרה הסביבתית גם על מגדלי חיות בית נוספות, דוגמת חתולים. גידול כלבים עשוי להיות גם למטרות חיוניות. דוגמה מובהקת לכך היא כלבי נחיה, אך אין זו דוגמה יחידה. גידול כלב עשוי להיות נחוץ גם למטרות בריאותיות נוספות, כמו בריאות הנפש, או למטרות חיוניות אחרות – כמו למטרת שמירה. על מנת שלא לפגוע בקידום מטרות חשובות אלו מוצע לקבוע כי גידול כלב למטרות בריאותיות, לרבות בריאות הנפש, למטרות שמירה או למטרות נוספות שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיו פטורות מהאגרה הסביבתית. כמו כן, על מנת שלא להגדיל את נטל המס על אוכלוסיות חלשות, מוצע לקבוע כי כל מי שזכאי לפטור או הנחה מארנונה, יהיה פטור תשלום האגרה הסביבתית."

יעל ארקין, מנכ"לית "תנו לחיות לחיות" הגיבה בזעם להצעת החוק ואמרה כי "בתקופה האחרונה בית המחסה שלנו מלא בכלבים וחתולים ושומם מאנשים. אנחנו לא היחידים, אלו שמטפלים בבעלי החיים סובלים ממצוקה גדולה, מחוסר בתקציבים, נטישות של כלבים שנקשרים בשערי העמותה."

עוד הוסיפה ארקין כי "בתוך כל הקושי הזה צומח קושי נוסף – עוד ועוד כותרות על סעיפים לחסימת חוקים טבעוניים או הצעות לאגרות שרק מעלימות יותר את קולם של בעלי החיים. הצעת החוק לאגרה מוגדלת להחזקת כלבים היא הצעה נבזית, ובאופן אבסורדי היא מצליחה להיות מאוד קרובה לאמת: קיימת בעיה של התרבות יתר של כלבים בישראל, שמזיקה לבני האדם ולכלבים עצמם. אבל מי שמאמץ כלב עזוב לא אשם בכך – האשמים בכך הם אלו שסוחרים בכלבים, ואלו שתומכים בתעשייה שמרבה אותם."

"הצעות חוק שהוגשו לאורך השנים ביקשו למנוע את בעיית התרבות היתר של כלבים בצורה הגיונית והומאנית, שתיטיב עם בני האדם ועם בעלי החיים – באיסור מכירה וסחר, בצמצום יבוא, בהטמעת כלים לעיקור וסירוס של כלבים." ציינה מנכ"לית "תנו לחיות לחיות" והוסיפה כי "למרבה הצער, משרד החקלאות לא קידם ואף התנגד לרבות מההצעות הללו. אנחנו מקווים שלמרות התמונה הבעייתית שעולה מההסכמים הקואליציוניים, שר החקלאות הנכנס יפעל להטמעת הצעדים הללו, שבעלי החיים והציבור צמאים להם."