איגוד לשכות המסחר הגיש היום (רביעי) לשר האוצר את עיקרי "תוכנית 8 הנקודות" – התוכנית שגיבש להפחתת יוקר המחיה בישראל. זאת על רקע ההתייעצויות שמקיים בימים אלה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והתוכניות שהוא מעבד בנושא.
להלן עיקרי "תוכנית 8 הנקודות":
1. שינוי משטר המיסוי על ייבוא: כיום, מיסי הייבוא כוללים את מחיר המוצר בתוספת העלויות הכרוכות בשילוחו לישראל ושחרורו משער הנמל. באופן אבסורדי, ככל שעלויות השילוח גבוהות יותר, המס שיגבה מהיבואן יהיה גדול יותר, ללא קשר למחיר המוצר. כנ"ל לגבי המע"מ המוטל על המוצר המיובא. על פי תכנית האיגוד יש לשנות זאת ולהטיל את המיסים אך ורק על מחיר המוצר עצמו.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
2. לעבור לתפקוד מלא של כל נמלי הים וכל רציפי הים בישראל על בסיס תחרות חופשית תוך ביטול כל המגבלות המוטלות כיום על חלק מהנמלים.
3. לבטל כליל את מתן האישורים החריגים להעלאת מס הארנונה. הרשויות המקומיות תסתפקנה בהעלאה האוטומטית של מס הארנונה על פי הנוסחה הקבועה בחוק.
4. לבטל את העלאת תעריפי החשמל ב-8.2%. המימון החסר לחברת החשמל יעשה דרך התייעלות החברה עצמה, באמצעות הכספים הצבורים ב-"קרן העושר" ומהתגמולים על חיפושי הגז.
5. להפחית את נטל עודף הרגולציה המועמס על המגזר העסקי – על פי הערכות של גורמי חוץ כמו OECD, ועדות בין משרדיות ומשרדי יעוץ, העלות למשק כתוצאה מעודף רגולציה נעה בין 54 מיליארד ש"ח ל-100 מיליארד ש"ח. באיגוד לשכות המסחר טוענים כי למרות החלטת ממשלה 2118 על פיה עד תום 2019 מוטל היה על כל רשות רגולטורית להפחית את נטל הרגולציה ב-25%, זה לא קרה. אלא להיפך. נוספו יותר מ-40 הצעות חוק רגולטוריות. באיגוד טוענים כי הרגולציה מייקרת מאוד את עלות המוצרים בכל השלבים של הייצור וההשלכות על כך מגולגלות על המחיר הסופי ועל הציבור.
6. להפחית את המכס על מוצרי מזון בסיסיים ששיעור המכס עליהם הוא 12% ומעלה כמו שימורי ירקות, גבינות וחלב. במקביל, להמשיך את ביצוע תכנית החומש להפחתת המכסים על גידולים חקלאיים תוך מעבר לסבסוד ישיר לחקלאי. כמו כן, באיגוד ממליצים לבנות תוכנית יבוא חדשה מול מדינות מתפתחות וזאת ללא מכסים על מנת להוריד את יוקר המחייה ולהדק את קשרי המסחר עם מדינות אלה.
7. לבטל את כל שש המועצות החקלאיות: חלב, לול, דבש, משק, גפן ואגוזי אדמה. באיגוד טוענים כי המועצות החקלאיות הינן גוף ארכאי, השולט בכמה מענפי חקלאות, בגודל התפוקה וברמת המחירים.
8. לייעל את פעילות תחנות ההסגר בנמלים – באיגוד לשכות המסחר מסבירים כי תחנות ההסגר בנמלים הינן הצינור דרכו עובר חלק גדול ממשלוחי המזון ובעיקר מזון רגיש. במקרים רבים מתעכבים המשלוחים בנמלי הים לתקופה של שבועיים או למעלה מכך כתוצאה מהעדר כוח אדם מקצועי. עיכוב זה משמעותו עלויות נוספות ביבוא מזון. באיגוד ממליצים לתגבר את כוח האדם בתחנות ההסגר על מנת שיעבדו בתפוקה מלאה.
בפניה לשר האוצר מציין עורך הדין אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי מרביתן של התוכניות הקונקרטיות שגיבש האיגוד הינן בשליטת הממשלה: "למגזר העסקי בישראל, לממשלת ישראל ולציבור הרחב אינטרס משותף להפחית בהקדם האפשרי את העלויות ההולכות וגואות המוטלות על העסקים ועל הציבור בישראל. ישנן הכבדות שהשפעתן על יוקר המחיה ברורה, כמו עליית מחירי החשמל או הארנונה. אולם ישנן מגבלות המוטלות על המגזר העסקי שמגולגלות בסופו של דבר על הציבור. בעת גיבוש תוכנית מקיפה להפחתת יוקר המחיה, חייבים להקל גם בתחומים אלה".
