ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה היום (שלישי), פה אחד, את הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג-2023, לקריאות שנייה ושלישית.
רקע מתוך סקירת הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון:
ככלל, בשטחי אזור יהודה והשומרון, הדין הישראלי כמכלול אינו חל, אלא חל בו מארג של דינים. להוציא את החלת המשפט והמנהל הישראליים על כל חלקי העיר ירושלים, נמנעה מדינת ישראל באורח עקבי ומודע לאורך השנים להחלת החקיקה באזור, כך, שבפועל, הוגבלה חקיקה כאמור לעניינים בעלי תחולה ישירה על אזרחי מדינת ישראל המתגוררים או שוהים באזור (בתחומי המיסוי, הדין הפלילי, שירות הביטחון, בחירות וכדומה), או לחקיקה שתכליתה המרכזית הייתה הסדרת יחסי הגומלין המשפטיים עם האזור, לרבות עם הרשויות הישראליות הפועלות בשטח זה (דוגמת: המפקד הצבאי, ראש המנהל האזרחי, בתי המשפט הצבאיים וכדומה) או עם הרשות הפלסטינית.
התקנות (המכונות "תקנות יו"ש") שאת תוקפן מתבקשת הכנסת להאריך בחמש שנים עוסקות הן בהחלה ישירה של חוקים על אזרחים ישראלים באזור, והן בהסדרת יחסי הגומלין המשפטיים עם האזור.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יו"ר הוועדה, ח"כ אדלשטיין, פתח את הדיון היום ואמר כי הוא מבקש מחברי הוועדה להתמקד בהצעת החוק המונחת לפניהם, ולא לשטוח בפני שאר חברי הוועדה את דעתם על כל נושא יהודה ושומרון.
עו"ד אבינועם סגל אלעד ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, הציג את הצעת החוק ואמר: התקנות המקוריות הותקנו עם התפיסה הלוחמתית של ישראל את יו"ש ב-1967, ומאז באות להסדיר ולסנכרן את שתי מערכות הדינים השונות החלות ביו"ש ובישראל.
ח"כ אורנה ברביבאי שאלה מה המשמעות של אי הארכת התקנות, ועו"ד סגל אלעד השיב כי יש גם הביטים אזרחיים, אבל הדרמה הגדולה היא בהיבטים פליליים, למשל אזרח ישראל אשר מבצע עבירה במעלה אדומים או קריית ארבע, לא יוכל להישפט בבית משפט בישראל על כך, או למשל שלא תוכל להתאפשר אחזקת אסירים ביטחוניים תושבי יו"ש בבית סוהר בישראל. אזור יהודה ושומרון לא יהיה שונה מאנגליה למשל, שנדרש הליך של הסגרה של נאשמים משם.
ח"כ ברביבאי הוסיפה ושאלה מדוע של תוקף התקנות מוארך דווקא לחמש שנים ועו"ד סגל אלעד השיב כי לא התקבלה החלטה מדינית באשר לעתיד יו"ש, וזה שיקוף של המצב הקיים. מאז תחילת שנות האלפיים זה מוארך כל פעם חמש שנים, ויש לכך גם השלכות על יחסי החוץ של ישראל, למשל.
ח"כ אלעזר שטרן: "אנחנו נתמוך בהצעת החוק, אך יחד עם זה חשוב לומר כי לא טוב להאריך תקנות שעת חירום לחמש שנים. אנחנו כל הזמן בכנסת, כולל אדוני היו"ר, עוקבים כיצד ניתן לצמצם את תקנות שעת החירום ולהביא חקיקה במקומן, וחמש שנים זה קצת לנטרל את הדיון על כך, ללא קשר להשקפה פוליטית."
ח"כ רם בן ברק: "נתמוך בחוק כי הוא חשוב לחיים התקינים של תושבי יו"ש, אבל גם הגיע הזמן שמדינת ישראל תקבל החלטת לגבי האזור ולגבי תקנות שעת החירום. אני רוצה להזכיר את אלפי ההסתייגויות שהוגשו נגד החוק הזה בכנסת הקודמת, כשאני הייתי יו"ר הוועדה. לכל הפחות נדרשת קצת צניעות וקצת בושה מחברי הקואליציה שבאים היום לתמוך."
ח"כ זאב אלקין: "אני חושב שכל בר דעת שמכיר את התקנות ובמה הן נוגעות מבין שחייבים לאשר אותם, כי תיווצר אנדרלמוסיה ברמה גבוהה גם ביו"ש וגם בישראל. הפגיעה תהיה לא רק במתיישבי יו״ש אלא בחיי כל אזרח ישראלי. התקבע בדיון הציבורי שיצאנו לבחירות בגלל אי אישור התקנות האלה. למועד פקיעתן הייתה משמעות להתפזרות הכנסת אבל גם אחרי שהוחלט לצאת לבחירות, ולא הייתה שום השפעה על הבחירות, הצענו להאריך את התקנות. לתדהמתנו הקואליציה הנוכחית אמרה לא. שאלתי מה אשמים תושבי יו"ש? ענו לי ש"אם נפסיד את הבחירות אנחנו רוצים שתהיה לכם גם בעיה בהמשך". האמת שיכלנו לצאת לבחירות ולהאריך את התקנות וזה לא נעשה. התירוץ של הבחירות אינו תקף. הנימוק השני שקיבלתי למה לא להצביע לתקנות, למרות שכבר יצאנו לבחירות, היה כי "אנחנו רוצים לשפר את המצב, ולהאריך לתקופה יותר ארוכה״. הפלא ופלא עברה חצי שנה, הוקמה ממשלה ומביאים את זה באותו נוסח שאנחנו הבאנו. איפה הרצון לשפר ולהאריך ל10 שנים?", תהה ח"כ אלקין.
הוועדה הצביעה על הסתייגותו של ח"כ אלקין להאריך את תוקף התקנות בעשור, וזו נדחתה ברוב קולות.
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: "צדק אלעזר שטרן שאני תומך בכך שאנחנו כבר לא מדינה צעירה, ודברים צריכים להיות על השולחן בחוק ובהחלטות הכנסת ולא להשאיר שטחים אפורים. לכן פעלתי ואמשיך לפעול לצמצום השטח האפור של תקנות שעת חירום – או שרוצים לחוקק את זה או לא. אני לא חושב שצריך כל שנה לדון על התקנות האלה, אבל עשר שנים מבחינתי זו קצת הרמת ידיים למול תקנות שעת החירום, ולכן אם משרד המשפטים מגיע ומבקש הארכה לחמש שנים כפי שהיה עד כה, אני מציע לקבל את ההחלטה הזו. נציג משרד המשפטים התייחס במרומז לכך שיש להחלטות בנושא משמעויות בזירה הבינלאומית מחד, ולגבי החיים עצמם של תושבי יו"ש, מאידך, כמי שהיה תושב יו"ש 28 שנים, זה לא עושה הבדל לכמה אתה מאריך – ולכן אני נוטה לקבל את בקשת הממשלה במקרה הזה. לאחר מכן הוקראה הצעת החוק, ויו"ר הוועדה העלה אותה להצבעה, וזו אושרה, כאמור, פה אחד."
