"כל גוף עסקי שיש לו קשר עם דלקים פוסיליים ואין לו אסטרטגיה גמישה – עתיד להיעלם מהעולם"

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה היוצאת, גלית כהן, השתתפה בפאנל עם ד"ר דוד תדמור ממשרד עורכי-הדין ארנון, במסגרת כנס סביבה 2050 במלון הילטון בתל אביב. בכנס השתתפו גם השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן; סמנכ"לית בכירה לרישוי עסקים ותעשיות, שולי נזר; סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה, יובל לסטר, וגורמי מקצוע נוספים במשרד.

עוד במסגרת הפאנל, אמרה גלית: "מס פחמן בישראל זה לא שאלה של 'אם', אלא שאלה של 'מתי'. כמו האיחוד האירופי ומדינות רבות בעולם, על מדינת ישראל להכיל את מס הפחמן ולתמחר פחמן. הכסף מהמס לא רק יגדיל את הכנסות המדינה, אלא יחזור לתעשייה ויסייע לה להתייעל ולהתקדם סביבתית.

"התעשייה והחברות חייבים להפנים את הסיכונים של משבר האקלים. שיטפונות, שריפות, עליית מפלס הים ומזג האוויר הקיצוני, הסיכונים הגלובליים של משבר האקלים כבר כאן, והם ישפיעו על המגזר הפיננסי. עסקים וחברות שרוצים לקבל השקעות בעתיד צריכות להתקדם, לעבור לתעשייה ירוקה יותר שתומכות בסביבה ובאקלים.

"בוועידת האקלים בשארם א-שייח' בסוף השנה, ראינו את הכוח של הטכנולוגיה הישראלית. אחד מכל שבעה סטרטאפים בישראל נוגע לתחום האקלים, קיימים היום מאות סטרטאפים ישראלים בתחום. יש כאן הזדמנות עסקית עצומה למדינת ישראל, ובאפשרותנו לעזור לעולם במוכנות למשבר האקלים".

באשר לרפורמות ולשינויים ברמת המקרו והממשלה, המנכ"לית אמרה: "אני רוצה לצטט את מורי ורבי, פרופ' ערן פייטלסון, שאיבחן כי יש להבדיל בין 'משילות' ל'ממשלתיות'. יש לשמור על האיזונים, ולשים לב שהממשלה לא מקבלת כיום כוח יתר. לשמור על הרשויות האחרות במדינה, כולל איזון בין הסקטורים השונים ומקום להשפעה של החברה האזרחית ועסקים".