צואת כלבים, המגזר הערבי וקיצור תהליכי בנייה: מה מטריד את ראשי הרשויות בישראל?

יו"ר השלטון המקומי בישראל, חיים ביבס, השתתף הבוקר (שני) בישיבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה שנועדה לסקור את הסוגיות המהותיות על סדר היום של השלטון המקומי בישראל.

ביבס פירט את הסוגיות, ביניהן: הגדלת מענקי האיזון, יצירת המשכיות לתוכנית החומש במגזר הערבי, שינוי מפתח מדד החוסן הרשותי, טיפול בנושאים בתחום הגנת הסביבה כגון היטלי הטמנה ובניית מתקנים להפרדת פסולת; קיצור תהליכי תכנון ובניה ובנייה לזוגות צעירים, והפחתת הרגולציה ברישוי עסקים ש"הורגת", לדבריו, "את הרשויות המקומיות".

בעניין היטלי ההטמנה אמר ביבס כי "בתחום הגנת הסביבה יש לטפל בהיטלי ההטמנה, לבנות מתקני קצה להפרדת פסולת ולהוזיל את עלויות ההטמנה. הקרן שנועדה לכך הפכה לקופה סודית של האוצר, ואנחנו בהליך לקראת פניה לערכאות משפטיות לצד עבודה מול שרת הגנת הסביבה".

יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר הודיע כי מדובר בדיון ראשוני שבעקבותיו יתקיימו ישיבות ראשונות בכל נושא ונושא עד למציאת פתרונות. "עירייה לא מורכבת רק מראש עיר אלא גם מעובדים וככל שהעובדים רתומים הם הופכים את השירות לטוב יותר. לעבוד בעירייה זו שליחות ולכן אני רואה חשיבות גדולה מאוד לסייע לרשויות המקומיות. רציתי לשמש יו"ר של הוועדה הזאת ויש לנו אתגרים רבים לעמוד בהם.", אמר היו"ר אשר.

שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי בישראל, הוסיף ואמר שלרשויות האזוריות אין אישור להקים בתי מלון או מסעדות בחופי הרחצה שבתחומן וכתוצאה עלויות המימון נופלות על הרשויות האזוריות. "התקציב לניהול חופי רחצה צריך להיכנס לתקציב המדינה", אמר חג'ג'. עוד הוסיף כי מתרחצים שנכנסים לחופים לא מוכרזים בתחום הרשויות האזוריות וטובעים, תובעים את הרשות האזורית, דבר שמכביד על תקציב הרשות. "גם מצוק החוף הוא צרה צרורה ואם המדינה לא תשים כסף, יהרגו אנשים בכל קיץ". בעניין הקרן לשמירת הניקיון אמר חג'ג' כי לרשויות האזוריות אין נציגות בקרן. "עם ישראל מגיע אלינו לשטחים הפתוחים ומשאיר טונות של פסולת ואנחנו צריכים לאסוף את מה שנשאר. אף אחד לא משפה אותנו. גם משאיות שיוצאות מגוש דן שופכות פסולת בניין בתחום שלנו ולנו עולה מיליונים לנקות. צריך לשנות את החוק ולהעלות את הקנסות", אמר חג'ג'.

יאיר רביבו ראש עיריית לוד, אמר: "אנחנו קבלני הביצוע של המדינה, רק תנו לנו משאבים ושיפוי. הדגל שאני מוביל אותו הוא חוק החסינות לראשי ערים. כל יום עבודה שלנו מלווה ב-200 חתימות והחלטות ואין מי שמגן עלינו. ראשי רשויות מוותרים על אבטחה כי העלויות נופלות על תקציב הרשות".

ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן ביקש לציין את "הדברים הקטנים שמשגעים את התושבים", ביניהן: הפעלת סירנות על ידי כוחות חירום שפוגעות באיכות החיים של התושבים שגרים על הצירים הראשיים; לכלוך רחובות העיר בעלונים שמציעים מכירת סמים, לכלוך של צואת כלבים במדרכות ועוד. לדבריו, יש להרחיב את סמכויות האכיפה של הרשויות המקומית, להעלות קנסות ולהגדיל את מצבת השיטור העירוני. "

בני ביטון, ראש עיריית דימונה, דיבר על נושא המאצ'ינג ברשויות מקומיות: "רשויות שצריכות להוסיף 25% למאצ'ינג בחינוך וברווחה מוותרות על התקציב. צריך להיות כסף תוספתי ממשרד האוצר למשרד הפנים שיוריד את המאצ'ינג מסדר היום". גם חיים רוקח, ראש מועצה אזורית גולן אמר בעניין המאצ'ינג כי במועצה האזורית גולן אין מגרש כדורגל אחד – "לא מגיע לנו ולידלידם שלנו? אם נדבר על מאצ'ינג לא גם בעתיד לא יהיה לנו מגרש כדורגל".

ח"כ מטי הרכבי שהיתה ראשת מועצה אזורית יואב התייחסה בין היתר לשכרם של עובדי הרשויות המקומית שיאפשר לגייס כוח אדם איכותי. מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בישיבה כי פרויקט השיטור העירוני הוא פרויקט הדגל של המשרד לביטחון לאומי, וכי יש 80 יחידות מבצעיות, מתוכן 6 במועצות אזוריות ועוד 9 יחידות בשלבי הקמה בחברה הערבית. "יש ביקוש ונפעל להרחיב את הפרוייקט", אמר נציג המשרד לביטחון לאומי.