הוועדה המשותפת, בראשות ח"כ אופיר כץ, המשיכה היום (שלישי) לדון בהצעת חוק ביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור, שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור (תיקוני חקיקה), כהמשך הכנה לקריאה ראשונה. לחלקו הראשון של הדיון, שהיה חסוי, הוזמנו נציגי מערכת הביטחון.
בחלקו השני של הדיון, שהיה פתוח לתקשורת, השתתף גם המשנה ליועמ"ש לממשלה (משפט ציבורי- מנהלי), עו"ד גיל לימון: "נקודת המוצא המשפטית לגבי מעמד חלופי היא שאי אפשר לשלול אזרחות מאדם ללא מעמד חלופי. חשוב לתת כלים אפקטיביים לממשלה להילחם בטרור, ונושא קבלת כספים מהרש"פ יכול לבסס את עילת הזיקה של הפרת האמון במדינה ולכן יש תשתית לחוק". עו"ד לימון פירט את התשתיות העובדתיות שעליהן ניתן לבסס את החוק: "ניתן לבסס מבחינה משפטית הסדר שלפיו אדם שביצע הפרת אמונים למדינת ישראל, וקיבל תגמול, בית המשפט יבטל את אזרחותו, אלא אם בית המשפט ישוכנע אחרת. בנוסף, מי שתישלל האזרחות או התושבות והוא כן יישאר בישראל, ניתן לייצר לו מעמד מופחת, שישלול ממנו זכויות סוציאליות".
מנגד, פירט המשנה ליועמ"ש לממשלה, את האילוצים הקיימים: "המסלול חייב להיות פרטני ולא קולקטיבי, כלומר נדרשת החלטה ספציפית לגבי כל אדם, שאותה יקבל בית המשפט. וכן נושא הרטרואקטיביות, האומר שהחוק יחול מעתה והלאה ולא יכלול מקרים קודמים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בתגובה לדברים אלה, אמר ח"כ חנוך דב מילביצקי: "למה מראש צריך ללכת לבית משפט, מה הבעיה ששר הפנים יקבל את הנתונים והוא זה שיחליט? למה אדם שקיבל כסף כדי לרצוח, יכול להינצל מהחוק רק כי הוא יחול מעתה והלאה ולמה צריך לייצר מעמד חדש? ההליך צריך להיות מנהלי ולא משפטי. "
ח"כ אפרת רייטן: "נמנעו כסיעה לקבל החלטה בעניין עד שנעשה ברור מקיף. מצד אחד מדינת ישראל עושה הכול כדי להיאבק בטרור, מצד שני אנחנו מכירים את העמדות של השב"כ ושל הייעוץ המפטי של הכנסת והממשלה, זה דיון חשוב ורציני ורגיש וצריך לשאול כמה שאלות כמו האם החוק הזה באמת אפקטיבי והאם הוא באמת מוסיף הרתעה."
בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ: אני לא משפטן אבל אני רוצה להבין את המשוואה בין המציאות המשפטית לבין המציאות הישראלית, אתם יושבים ומדברים על האם לחוק יש עמידה משפטית. יש רוב של 106 חברי כנסת שמקדמים את החוק הזה, אז מה זה אומר עמידה משפטית? יש ציפייה מאתנו כמחוקקים לתת פתרון למציאות הזאת, להצהיר בפני האזרחים שאנחנו נותנים מענה לדבר המבחיל הזה. אנחנו רואים תמונות של מחבלים חוגגים עם סוכריות פה בישראל, זו המציאות האמתית, יש עלינו חובה לטפל בזה. אומרים לנו ״תתנו לבית המשפט להחליט״, אני ראיתי איך הסמכות של בית המשפט להחליט על פסילת היבא יזבק נגמרה. אם לא נשים מנגנונים על בית המשפט הוא ימצא את הדרך לעוות את יישום החוק כמו שהמחוקקים רצו".
"שמענו את כל הגורמים הרלוונטיים. את גורמי הביטחון, וכן שמענו את ההערות של הייעוץ המשפטי לממשלה. נקיים בקרוב ישיבה של מצעי החוק עם הייעוץ המשפטי של הוועדה", סיכם יו"ר הוועדה.
