החל הדיון על הפרדת בנק דיסקונט מכאל: "יהיו מתחרות אגרסיביות יותר כל אחת בתחומה"

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, החלה לדון היום (שלישי) בהצעת תקנות הבנקאות (רישוי) (בנק בעל היקף פעילות רחב), התשפג-2023, שמטרתן הפרדת בנק דיסקונט מכאל.

התקנות מגיעות במסגרת צעד מרכזי עליו המליצה הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (ועדת שטרום): הפרדת בנקים בעלי היקף פעילות רחב מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם, במטרה לאפשר תחרות בה יהוו חברות כרטיסי האשראי תחרות על המערכת הבנקאית.

הוועדה קבעה עדיפות להפרדתן של החברות השייכות לבנקים הגדולים ביותר במערכת הבנקאית, שמרכזים בידם, כל אחד, מעל 20% מנכסי המערכת הבנקאית, לגבי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים הבינוניים – כאל שנשלטת בידי בנק דיסקונט, ומוחזקת גם על ידי בנק בינלאומי – המליצה הוועדה כי בתום תקופה שתקבע בהמשך, תיערך בדיקה אשר תקבע את הנחיצות בהפרדתה על פי התפתחות התחרות ואופן התנהלותה התחרותי של חברה זו.

המלצות ועדת שטרום עוגנו במסגרת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אשר נכנס לתוקף ביום 31 בינואר 2017, לפי אחד מסעיפיו, "בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ-20%, ובלבד שלא יפחת מ-10%".

בהתאם לקבוע בחוק, בשנה האחרונה בחנה ועדת היישום את הסוגיה וביום 21 בדצמבר 2022 פרסמה את המלצתה ולפיה נכון לתקן את הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שבנק דיסקונט יידרש להיפרד מכאל.

התקנות המובאות, נועדו לעגן את המלצת ועדת היישום.
רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר היוצא: "התבקשתי ע"י השר והמנכ"ל שהחליף אותי להגיע לפה, מכיוון שעבדתי עם המשנה לנגיד בנק ישראל, בראש הוועדה שבחנה את הנושא. בעבר כאל היוותה חלק משמעותי יותר בפעילות בנק דיסקונט ובהכנסותיו, והיה חשש ליציבות הבנק. הוועדה בראשותנו קיימה דיונים רבים ובחנה את השאלה שעל הפרק, והגיעה להמלצה להפריד את כאל מבנק דיסקונט מתוך הנחה שהפרדה תתרום מאוד לתחרות בתחום האשראי. היה ותלכו למהלך הזה, בנק דיסקונט יצטרך למכור תוך 3 שנים את כאל".

"המפקח על הבנקים שינה את דעתו בעקבות השימוע שנערך לבנק דיסקונט והוא מתנגד לצעד, נגיד בנק ישראל הצטרף להמלצות שלנו, כמו 2 מעובדיו הבכירים. עמדת המפקח נבדקה ע"י הוועדה ונדחתה 1 ל-1 עפ"י הטענות שהעלה. הוועדה בחנה נתונים רבים, היא קיימה שימוע לבנק דיסקונט, לאחריו התקיים דיון ארוך ונשקלו הטענות, למעט שינויים קלים, מרבית חברי הוועדה לא מצאו לנכון לשנות את דעתם, למעט המפקח על הבנקים כאמור. הוועדה כתבתה את המלצתה לשר האוצר, שלמרות שלא היה חייב זימן את בנק דיסקונט אליו, לאחר מכן התקיימו 2 ישיבות ארוכות בבנקט דיסקונט, לאחר מכן התקיימה ישיבה נוספת".

לעניין הליכי הרכישה של חברות האשראי המופרדות, מקס וישראכרט מצד גופים מוסדיים ציין בלינקוב כי "החוק שנחקק בעקבות שטרום, לא תיאר מצב שהחברות ירכשו ע"י גופים שאינם מוסדיים ולאחר מכן אלה יעמידו אותן למכירה לגופים מוסדיים, לכן ביקש שר האוצר לבחון האם לשנות את הסעיף הזה, של מכירה לגופים מוסדיים".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "מה עשה הצעד הזה לעניין ההפרדה שכבר נעשתה בבנקים ובחברות האשראי?"

בלינקוב: "אנחנו רואים תחילת תחרות ע"י חברות כרטיסי האשראי, בתחום האשראי, שזו הייתה המטרה העיקרית. אנחנו חושבים שכאל לא התחרתה בתחומים מסוימים בגלל שהיא מוחזקת ע"י בנק דיסקונט, אנחנו חושבים שהפרדה כזו תביא את דיסקונט להיות מתחרה יותר אגרסיבית לבנקים אחרים, וגם כאל תהייה מתחרה יותר אגרסיבית לחברות כרטיסי אשראי אחרים. ההנחה שלנו שכמה שהתחרות גוברת המחירים ירדו ורמת השירות תעלה".

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות: "אנחנו רואים ניצנים ראשונים של תחרות, היא עדיין לא מספקת אבל יש ניצנים ראשונים. מה שאנחנו לפחות בדקנו, זה מה יקרה אם כאל תיפרד מדיסקונט, מה יקרה לתחרות, מהבחינה הזו אנחנו חושבים על בסיס כל הנתונים שראינו שהדבר יועיל לתחרות, ומצד שני לא יגרם נזק לסנרגיות הקיימות".

דרור שטרום: "הוועדה ישבה במשך שנתיים ויש כבר כמה נתונים שאנחנו רואים והם ברורים לכיוון החיובי, החוק נקרא חוק להפחתת הריכוזיות, ואנחנו רואים ירידה מ-95 אחוז של משקי בית ועסקים קטנים, ב-2015 היה אחוז זה בידי הבנקים, היו אנחנו מדברים על 70 ומשהו בידי הבנקים, אנחנו מדברים על ירידה משמעותית בריכוזיות. חברות כרטיסי האשראי הכפילו את האשראי שהם נתנו, אז בכמות אנחנו רואים גידול עצום באשראי הצרכני מאז ההפרדה, הגופים המוסדיים גם הגדילו בצורה משמעותית, כך שהאחוז של הבנקים ירד בצורה תלולה".

"נקודה שנייה, הרפורמה כללה גם הכנסת בנקים חדשים, אנחנו כבר היום יש בנק חדש ראשון שעובד, וישנו עובד בנק שקיבל רישיון טנטטיבי מבנק ישראל. דבר נוסף זה הנושא של אגודות אשראי, יש עולמות שלמים שקיימות, פועלות ונותנות אשראי, אמנם בהיקפים צנועים, אבל יש אגודות חדשות".

לעניין שיעור הריביות ציין: "בשיעור הריביות שחברות כרטיסי האשראי נותנות לא ניכר עדיין השינוי, יש ירידה ב-5 השנים האחרונות במה שהבנקים נותנים, האם זה כתוצאה מהצעד, קשה להגיד. אנשים נוטים להידבק למקום בו הם לוקחים את האשראי שלהם במשך שנים, ולוקח זמן עד שאנשים מתחילים לזוז. מאז שבנק ישראל העלה את הריביות, אנחנו רואים ערנות גדולה יותר של האזרחים".

בלינקוב סיכם: "אנחנו רואים כמה כיוונים חיובים של הגברת התחרות, והלחץ על הבנקים גדל. גוף כמו כאל שיכנס כעצמאי לשוק הזה, ייתן דחיפה נוספת להגברת התחרות".
ח"כ אורית פרקש הכהן: "אנחנו רואים שישראכרט ומקס עומדים לעבור יד,במקור הייתה מגבלה על מחירה ראשונית למוסדיים. אני שומעת שהרוח המקצועית אומרת שיש יתרונות במהלך הזה, שזו מגבלה שלא צפו את המשמעויות שלה, ואומר דיסקונט תנו לנו גם לקבל את הערך המלא ולמכור מיד למוסדיים. מה עמדתך בסוגיה הזו היום, האם המגבלה הייתה שגויה או רצויה?"

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "ממה שאני שומעת יש ניצנים מסוימים של שינוי, מה הם, ואיך הם משתקפים אצל הציבור אנחנו לא שומעים. האם אין עדיין נתונים ברורים, למעט שינוי בתמהיל הלקוחות שנפרדה מהבנק שלה שיכול להראות לנו שזה מהלך ברור שצריך המשך?"

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אין אף מדד שמדבר על הלקוחות, ומה זה תרם לציבור הרחב, בינתיים חברות האשראי הם דרגה מעל מבחינת הריביות. אנחנו מכניסים עוד גורם שיתחרה שבינתיים הוא מקשה יותר על הלקוחות מאשר נותן להם. אני בטוחה שתגיד לי שזה לא ישתקף מיד, אבל לפחות יש לכם מדדים מסוימים של השפעה?".

בלינקוב השיב לשאלות: "לגבי המוסדיים, רצו בעבר שהמוסדיים יכנסו לשוק, הם בינתיים נכנסים בעיקר לשוק הלווים הגדולים שתמיד יודעים להסתדר, הייתה מחשבה שאם יאסרו עליהם לרכוש וחפצי צמיחה הם, הם יכנסו לשוק הזה, ולכן הגבילו אותם למצב הנוכחי, והגבילו רק את הרכישה הראשונה. אם לאפשר להם לרכוש או לא, יש חילוקי דעות, עמדתי שיש לאסור עליהם, אלא להמתין 10 שנים, מכיוון שהמוסדיים צריכים גם להתחרות על השוק הזה, ולכן אין לאפשר להם לקצר דרך ולהקטין את מספר השחקנים בשוק בהרבה מאוד ענפים במשק, ואז מחפשים איך לפרק. כרגע אין מגבלה מבחינה משפטית, אבל אם הרגולטורים יחשבו שהם רוצים לאשר את הדבר הזה, אז אין טעם להמשיך לעצום את העיניים ולומר לא נאפשר לבנק דיסקונט להימכר לגוף מוסדי".

"לגבי הריביות קשה מאוד להשוות, שנותנים אשראי יש תהליך שקרוי חיתום, יש הפרש בין לקוחות וברור שכל אדם וחברו לא מקבלים אותו דירוג אשראי, לכן אי אפשר להשוות את הריביות.

ח"כ ינון אזולאי: "אבל אפשר לקחת להשוואה דירוג אשראי איקס וממוצע ריבית שניתן לו, לבחון מה הייתה הריבית הממוצעת ב-2016 לעומת היום".

שטרום התייחס לסוגיה: "לגבי הלקוחות שזה הדבר העיקרי שעמד לנגד עיננו, אנחנו רואים מ-2017 עד 2021 שהיא שנת הנתון האחרון שקיים, ירידה מתמדת גם בסקטור הצרכני וגם בעסקים הקטנים ולא רואים את זה בעסקים הגדולים, יש אימפקט ברור לתהליך הזה. בשוק הבנקאות בשונה משוקים אחרים יש קהלים שיודעים לפנות ולחפש ובוער להם יותר, הם יודעים לקבל את הריביות האלה, לצערנו עם ישראל חלקו הגדול אדיש".

לעניין המוסדיים השיב: "רצינו שהמוסדיים יקימו גופי נתינת אשראי משלהם, שיהיה 3 סוגי שחקנים, האם הרציונל עדיין תקף? שאלה טובה, 6 שנים אחרי אף חברת ביטוח לא הקימה מערך. האם אנחנו צריכים להגביל את כאל? התשובה היא כן, אותה מגבלה תחול על כאל. אם תרצו לקצר או להאריך, זה שאלה שלכם".

איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "יש 3 חברות אשראי, לא משנה מה הוועדה תחליט יישארו 3 חברות, השאלה אם החברה תעבוד תחת הבנק או בחוץ, מה נכון יותר ברמה המשקית. ככל שעובר הזמן לחברות כרטיסי האשראי יש להם תאבון להגדיל כמות, וזה אחד האינדיקטורים המרכזיים בתחרות".

"בעיקרון חברות כרטיסי האשראי לוקחים לקוחות יותר חלשים, שמכוח הסיכון משלמים ריביות גבוהות יותר, ראינו שבירה של הסגמנטציה הזו, לראשונה יש לחברה תמריץ להתחרות על לקוחות נוספים של הבנקים. היום כאל היא החברה היקרה ביותר של חברות האשראי, זו לא הטענה להפרדה, שכן השוני נובע מזה שסוג האשראי שונה. בנסיבות אחרות שבדקנו מצאו את הצידוק להפרדה – יש להם תמריץ גדול יותר להתחרות על לקוחות הבנקים".

לעניין רכישה מצד המוסדיים ציין טמקין כי "האנומליה שיש כרגע שאומרת ש-2 חברות אשראי יוכלו להיות מוחזקות תחת מוסדיים, וחברת כרטיסי אשראי 3 לא תוכל, כמעט ואי אפשר להסביר אותו. לכן שר האוצר ביקש מאתנו עד חוק ההסדרים הקרוב להחליט סופית אם מבנה השוק הרצוי שהם תחת מוסדיים או לא".

בעמדת דיסקונט שהובאה בפני הוועדה הביע הבנק התנגדות לצעד, מנכ"ל הבנק, אורי לוין ציין במכתב לוועדה כי לא קיימת לכך הצדקה, או יתרון תחרותי שניתן להצביע עליו.
בבנק ציינו כי דיסקונט הוא הגוף העיקרי הצפוי להיפגע מהוראות התקנות ולמעשה מדובר בחקיקת משנה פרטנית, מבלי שבוצעה בתקנות כל התאמה אשר תהפוך את האמצעי הקיצוני שננקט למידתי יותר.

עוד קראו בבנק לוועדה להפעיל את שיקול דעתה בנוגע לצעד, וציינו כי לעמדת הבנק לוחות הזמנים בהם הובא העניין בפני הוועדה אינם סבירים, ואינם מאפשרים לה לבחון את הנושא המורכב לעומק, וכי באפשרות הוועדה והכנסת לפעול בכל עת להפרדת כאל.

לעניין התקנות עצמן, טענו כי טיוטת התקנות המוצעת "אינה מתאימה את ההוראות השונות הנלוות לכפיית המכירה למציאות הנוכחית", ולעמדת הבנק הטיוטה מתעלמת מנסיבות רבות ומשמעותיות המבדילות בין הפרדת הבנקים הגדולים מחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, לבין "כפיית מכירת כאל המוצעת כעת".

בעמדת הבנק נטען כי "מדובר בצעד רגולטורי קיצוני, וכי אין תקדים בישראל, ולמיטב ידיעתנו גם במדינות אחרות, להחלטה של ממשלה לכפות על השחקן הרביעי בגודלו בשוק כלשהו (ולא רק בשוק הבנקאות), שנתח השוק שלו הוא כ – 15% בלבד, מכירה של החזקותיו בחברה בת, משיקולי תחרות".

כך הוסיף המנכ"ל בעמדתו במכתב כי "התערבות ממשלתית אגרסיבית כגון זו בשוק החופשי, נכון שתתבצע רק במקרי קצה בהם היא מוצדקת ורק במקום בו לא ניתן לממש את מטרות המדיניות בדרך אחרת", וכי "ההחלטה על כפייה של מכירת כאל נסמכת על בסיס רעוע שאינו יכול להצדיק אותה".

"אנו משוכנעים שכפיית מכירה של כאל בעת הנוכחית היא החלטה שגויה בכל היבט: ציבורי, צרכני . ותחרותי. זהו הימור מסוכן" הוסיף בעמדתו לוין וציין כי סיכוייו של המהלך להביא לקידום התחרות "הם אפסיים. מנגד, קיימת סבירות של ממש שתוצאת המהלך, שהוא בלתי הפיך, תהיינה האמרת המחירים בתחום האשראי הצרכני – כפי שכבר קרה עקב הפרדת לאומי קארד וישראכרט מהבנקים הגדולים".

עוד טענו בבנק כי מכירת כאל צפויה "להחליש בנק בינוני בגודלו, המתחרה באופן אפקטיבי בבנקים הגדולים ותוצאתה תהא פגיעה בתחרות ולא שיפורה".

עוד נטען בעמדת דיסקונט כי הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים לא קידמה את התחרות, ולא הביאה שוני משמעותי בהתנהלות חברות האשראי השונות, וכי המהלך לא צלח, וכי כאל תחרותית לפחות כמו חברות האשראי המופרדות, וברוב התחומים אף תחרותית יותר, וכי "הנתון המובהק היחיד שניתן ללמוד מההפרדה הוא שזו גרמה לחברות האשראי המופרדות, להעלות באופן משמעותי את הריביות שהן גובות", וכי ניתן לשער שהפרדת כאל תביא לתוצאה דומה.

בדיון עצמו, יו"ר הוועדה הפנה שאלה לנציגי דיסקונט: "הייתה רפורמה, למה אתם צריכים להיות שונים? כי אתם קצת יותר קטנים?

ברק נרדי, סמנכ"ל בנק דיסקונט השיב: "6 שנים אחרי אפשר לראות שהניסוי הזה לא הצליח, פעם אחת הריביות לצרכן לא ירדו, החברות המופרדות לא רק שלא הורידו ריביות אלא אף העלו בשיעורים משמעותיים, ושבודקים 3 מתוך 4 מקטעים שהוועדה בדקה, כאל הייתה זולה יותר מהחברות המופרדות. אפשר לומר שההפרדה נכשלה" עוד הוסיף נרדי: "ממה שאנחנו מכירים הנתח הבנקאי ירד מ-95 אחוז ל-90 אחוז, לא ל-70 אחוז".

נרדי ביקר את מגבלת המכירה למוסדיים אם תחול על הבנק: "המגבלות מצמצמות משמעותית את רשימת הרוכשים הפוטנציאלים, 2 חברות אשראי יוכלו להימכר לכולם, וכאל מוגבלת, לכן נהייה מצומצמים מבחינת רשימת הרוכשים האפשריים", וקרא כי ככל שיחליטו שכאל צריכה להימכר, לאפשר גם לה להימכר למוסדיים.

בלינקוב: "לעניין המוסדיים, לא ניתן להכניס את זה לתקנות כי זה עוד לא נלמד מספיק עדיין, שנית אתה לא עוסק בחוק מותנה, זה גם כובל שיקול דעת של הרגולטור וגם של הכנסת. אם הרגולטורים ילכו לכיוון הזה, נמליץ לכנסת להסיר את המגבלה".

עמית גל, מ"מ הממונה על רשות שוק ההון: "המחיר הוא אחד הפרמטרים, אבל הוא לא הפרמטר הבלעדי. בתחום הפיננסי תחרות חוץ בנקאית היא עניין מורכב ורב שנים. בראייה היסטורית שהסתכלנו על ועדת בכר לפני 15 שנה, עלה קול שהמחירים של קופות הגמל עלו בצורה חדה בשנים שלאחר מכן, אבל שמסתכלים עכשיו רואים שהמחירים ירדו משמעותית מאז".

בלינקוב: "דיסקונט אומר אני לא מספיק גדול אז תשאירו לי כדי שאוכל להתחרות, אני לא מספיק קטן אז אני יכול להתחרות. מה הם מצפים? כל הטענות של הבנק נשקלו על ידינו ברצינות ולא קיבלנו אותן".

לינור דויטש, לובי 99: "בחוק נקבע מפורשות, שנקודת המוצא שתהייה הפרדה אלא אם דיסקונט וכאל יהיו תחרותיים. כאל הציעה את הריביות הגדולות ביותר, היא לא הגדילה את נתח השוק שלה, הם לא היו תחרותיים. לגבי המוסדיים תהייה ועדה שתקבע עמדה מסודרת, לא צריך לקבוע עמדה עכשיו".

בקרב בנק פועלים ובנק לאומי ציינו שהתקנות המוצעות מכילות מחדש את הגנות הינוקא של "חוק שטרום" לעוד 3 עד 5 שנים, ובהן מגבלות על הבנקים וקראו לבטל זאת. באוצר השיבו מנגד כי ההגבלות נדרשות כדי לאפשר לחברות האשראי להוות תחרות אמתית מול הבנקים.

באוצר הציגו עוד כי במסגרת הליך ההפרדה, החלוקה של לקוחות בנקאים וחוץ בנקאים נשברה לראשונה, כאשר לקוחות חוץ בנקאים מקבלים תחרות מחברות האשראי, וביכולתם לבחון אם קיימת הצעת טובה יותר ממקום אחר.

גם נציגת בנק ישראל, טל חיה בנק קולקסי התייחסה לסוגיה: "ראינו תחרות ישירה על לקוחות בנקאים, שיש להם עד מה לנצל במסגרת המינוס בבנק שלהם. לפני ההפרדה היה בידול וחלוקת שוק, החברות לא מתחרות, לקוח טוב מקבל אשראי מהבנק, לקוח פחות טוב מקבל מחברת אשראי. לשניהם משלמים פרמיה משמעותית, מנצלים את זה שאתה לקוח שבוי. מה שרצינו שיקרה אחרי ההפרדה, שיהיה צבר לקוחות עליהם יתחרו גם חברות כרטיסי האשראי וגם הבנקים. ראינו שזה מה שקורה, יש תחרות על אותם לקוחות, ומציעים מחירים טובים ואפילו זולים מהבנקים במקרים מסוימים".

בהמשך הוסיפה התייחסה הנציגה לטענות כי חברות האשראי העלו את הריביות: "הייתה טענה שהריביות שגובות חברות האשראי עלו, חלק מהחברות נותנות אשראי צמוד, הריביות עלו מעט פחות מעליית הפריים, ורק אחרי העלאת הפריים, עד ההעלאה לא הייתה שום עלייה בריביות, זו טענה מגמתית".
גם ברשות התחרות העריכו כי "ההפרדה בין דיסקונט לכאל תגביר את התמריצים לתחרות".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני לא מצביע היום, ביקשתי שיציגו את כל מה שיש בתוכנית הזו. בישיבה הבאה, שאשתדל שתתקיים בשבוע הבא, אני מקווה שכל אחד יביע את עמדתו והשגותיו על דברים, ואני מקווה שגם נגיע להצבעה. אם נראה שמתמשך, נקיים עוד דיון".

בנוסף קרא יו"ר הוועדה לבנקים השונים לא להשית על לקוחותיהם, נוטלי המשכנתאות את העלאת הריבית האחרונה של בנק ישראל: "אני משבח את בנק פועלים שפעל כך, וקורא לכולכם לפעול באותה מידה".

מוקדם יותר קיימה הוועדה דיון בנושא תקצוב פעילות מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל – במסגרת ציון הכנסת את יום הזיכרון הבינלאומי להנצחת קורבנות השואה ויום המאבק באנטישמיות.

במהלך הדיון עלה כי המרכז המפעיל פעילויות שונות עבור ניצולי השואה סובל מבעיות תקציביות המאיימות על המשך פעילותו, וכי מה שמקשה על הנסיבות הינו המצב בו רשות הזכויות לניצולי שואה עברה מהמשרד לשיוויון חברתי למשרד רה"מ, אך לעניין הגופים הצמודים לה, התקצוב נותר בידי המשרד לשוויון חברתי.

סגן השר במשרד רה"מ, אורי מקלב: "יש לניצולי השואה התמודדויות לא פשוטות, לצד כך, אנחנו לא יודעים איפה נמצאת כל פעילות במרכז הארגונים. בשלב של ההעברה בין המשרדים, הרשות עברה ויש עוד כמה גופים צמודים שצריכים את שיתוף הפעולה, מצד אחד הם בתוך הרשות, מצד שני התקציב שלהם נשאר במשרד לשוויון חברתי, צריך לטפל בעניין הזה".

יו"ר מרכז הארגונים, ח"כ לשעבר קולט אביטל:" מתוקף החלטת ממשלה הוחלט שמרכז הארגונים מתוקצב ע"י המדינה, אנחנו מייצגים 65 ארגונים, מסייעים להם בפעילות ומיצוי זכויות, מזה עשור המצב בלתי סביר, התקציבים הועברו בין מספר משרדים, היינו אמורים לקבל 6 מיליון ₪, במשך הזמן התקציבים הלכו ופחתו. אנחנו במצב של להיות או לחדול, אנחנו מטפלים בעשרות אלפי ניצולים, אין לנו במה לממן את המשכורות של הצוות הקטן, המדינה צריכה להחליט אם יש עניין שנמשיך, או שנסגור את הבאסטה, אבל אי אפשר להמשיך לפעול בחוסר ודאות וחוסר תקציב".

במשרד לשיווין חברתי ציינו כי העבירו בקשה לאוצר להרחיב את התמיכות במרכז, אך נדחו. בתגובה קרא יו"ר הוועדה למשרד להעביר את הבקשה שוב, ולעדכנו בתשובה.
יושב ראש הוועדה ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון: "יש לרכז את כל הנושא, אני רוצה רשימה מה צריך להיות במשרדים האחרים ומה ברשות, אני מבקש שסגן השר מקלב ישב עם השר שיקלי, צריך את ההידברות להגיע לפתרון כדי שזה יהיה במקום אחד". עוד הוסיף היו"ר כי הוא מבקש מאנשי המשרד לשוויון חברתי לחזור למשרד לבקש את הכסף עבור הארגונים. וציין כי אם לא יקבלו את הכסף הוא יצור קשר עם הממונה על התקציבים ולחשב הכללי, ויציין בפיהם כי הניצולים עומדים להיפגע.