הביקור המרגש במירון: לראשונה בגיל 95 – ניצול שואה זכה לרגע שחיכה לו כל חייו

שמעון אבו חצירה, ניצול שואה בן 95, עלה לפני שנים רבות ממרוקו שבמשך כל השנים היה לו חלום אחד שטרם זכה לו- לבקר בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון. בעמותת "עזר מציון" נרתמו למשימה והוא הועלה על אמבולנס מיוחד עם ציוד רפואי מתאים וזכה להגשים את המשאלה לה חיכה כל חייו. "היה בעננים, חזרנו הביתה מאושרים"

שמעון אבו חצירה עלה לארץ בתחילת שנות השישים כאשר כל החברים והקהילה התחילו לעזוב את מרקש במרוקו בה התגורר, שם היה ספר מבוקש, והוא החליט שהגיע הזמן גם כן לעלות לישראל. הוא השתקע ביהוד עם שבעת ילדיו, שש בנות ובן אחד, ועסק גם שם במקצועו כספר. בשנים האחרונות, אבו חצירה, ניצול שואה, מתגורר בבית האבות עטרת רימונים מרשת ביחד בבני ברק.

לאבו חצירה היה חלום לאורך כל השנים שלא יצא לפועל והוא להגיע לקבר רבי שמעון בר יוחאי בפעם הראשונה בחייו. הוא זכה לבקר בכותל המערבי ובקברו של הבבא סאלי, אך לא זכה מעולם להיות בקברו של ר' שמעון בר יוחאי במירון. למרות גילו המבוגר, אבו חצירה רצה להספיק להגשים את המשאלה הגדולה שלו.

אנשי עמותת "עזר מציון" החליטו להירתם למשימה על מנת להגשים עבורו את המשאלה. הם רתמו לכך את מחלקת האמבולנסים של העמותה, ואבו חצירה הועלה על אמבולנס עם ציוד רפואי מתאים מלווה בבתו, באנשי עזר מציון בהובלת רכזת הפרויקט רבקי שוורצבאום ובנהג האמבולנס שלומי פורגס.

הגשמת החלום הינה במסגרת פרויקט "משאלת לב" של "עזר מציון" ומשרד הבריאות, ומגשים משאלות לניצולי שואה סיעודיים ו/או תשושי נפש המאושפזים במוסדות הגריאטריים ומתקשים לצאת מעבר לכותלי המוסד. עד כה הוגשמו במסגרת הפרויקט מעל 1400 משאלות לניצולי שואה ברחבי הארץ.

אבו חצירה סיפר לנוכחים על ההיסטוריה שלו והמשפחה הענפה שלו, ותיאר בהתרגשות את תחושותיו- "ממש שמח להיות פה, להניח תפילין ולהתפלל. שמחתי לפגוש את האנשים שעזרו לי לעשות את זה. אני רוצה לחזור שנה הבאה שוב פעם".

בתו של שמעון, קלודין בכר: "זכיתי להיות בפרויקט של הגשמת חלום של עזר מציון עם אבי ולחוות חוויה מהממת ומשגעת. יום נפלא ומקסים שקיבלנו בו אנרגיות מעולות. אבא שלי היה בעננים וחזרנו הביתה ממש מאושרים, אין לנו מילים להודות. אבא שלי התקשר אלי למחרת הביקור כדי שוב להגיד לי כמה הוא נהנה".

מנהלת תכנית "משאלת לב" בעמותת "עזר מציון" נעמי מזרחי: "תמיד התחושה שלנו היא שאנו מקבלים יותר מאשר נותנים. הניצוץ בעיניים של הקשישים שעברו כל כך הרבה בחיים וזוכים סוף סוף להגשים את החלום, שליווה אותם במשך שנים, הוא כל כך מרגש ומרטיט את הלב. דברים שלנו נראים הכי פשוטים בעולם הופכים מורכבים אצל אנשים מבוגרים והעובדה שיש מי שרואה אותם ומקשיב לשאיפות שלהם נותנת להם חיות מיוחדת".