ועדת הכספים: רמ"י הכניסה כ-37 מיליארד ש"ח ממכירת קרקעות בשנת 2022
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה דיון בהצעה לסדר היום בנושא "עליית מחירי הנדלן" – הצעתו של ח"כ אברהם בצלאל. במהלך הדיון קראו חברי הוועדה לנציגי רשות מקרקעי ישראל והאוצר לשנות כיוון, בכל הנוגע לשוק הדיור, ולהפחית מרווחי הקרקעות לטובות הזוגות הצעירים ואוכלוסיות הזקוקות לסיוע.
ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "בלתי מתקבל על הדעת, זוג צעיר רוצה לרכוש דירה וזה כמעט בלתי אפשרי, גם המיסים שמשלמים מסביב. גם זה שמנהל מקרקעי ישראל עושה כרצונו, אי אפשר לעבור לסדר היום על הנושא הזה. על פי רוב שיש משבר כלכלי, אתם במשרד האוצר אומרים בואו נגבה עוד כסף, אתם אומרים בואו נטיל מס יותר גבוה. אתם באים עם פתרונות שהם תוספת כסף לאוצר, במקום להכניס יד לכיס, במקום להכניס יד לכיס בחלק של ההכנסות שלכם על הדירות. אנחנו הולכים לקדנציה שניראה שהיא ארוכה, ולא ניתן יד לדבר הזה.
ח"כ בצלאל אברהם, יוזם הדיון: "זה לא סוד שמחירי הדיור מרקיעים שחקים, היום חל ט"ו בשבט, דיור בר השגה לזוגות צעירים זה דבר חשוב במעלתו, אחי יוסף בפרשת 'ויגש' אמרו לפרעה שבאו 'לדור בארץ', סה"כ 74 שנה מאז הוקמה המדינה, הכנסת חוגגת היום, ואנשים מבקשים לדור בארץ הזה, והדבר לא אפשרי, לא בשכירות ולא ברכישת דיור. יש למתן את המחירים. ממשלות מנסות לייצר פתרונות כאן ועכשיו, אבל זה לא נכון, כדי לעצור את טירוף המחירים, יש לעשות משהו מהותי ואין קיצורי דרך בדבר הזה. 90 אחוז מהקרקעות של המדינה שייכות למדינה אך למרות זאת לא נותנים לבונת עליהם, דבר נוסף הוא המיסוי, קבלן משלם קרוב ל-35 אחוז מעלות הדירה על מיסוי, יש לעצור את זה. בנוגע למכרזים מי שצריך לזכות בהם הוא מציע המחיר הממוצע. אני מבקש שהדיון יהיה מתמשך, עם דיוני מעקב, כדי שנפתור את הבעיה אחת ולתמיד".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יו"ר השלטון המקומי, וראש עיריית מודיעין, חיים ביבס: "אנחנו מציעים שנים תוכניות שהממשלה מתעלמת מהן, כולם עסוקים בלעשות כסף על הגב של הזוגות הצעירים, ושל אוכלוסיות שצריך לסייע להן. התוכניות עד כה הולידו אולי סיוע לאחוזים בודדים. השנה המנהל הרוויח 38 מיליארד ₪ מהתחום, שנה לפני זה 21 מיליארד, אבל בסוף זה לא המנהל, זה האוצר, כמה כסף הוחזר לזוגות צעירים? אפס שקל. בכל שכונה שאני משווק בעיר, המדינה מכניסה מאות מיליונים לכיס שלה, אחרי כל הפיתוח. התוכנית שלנו פשוטה: בכל שכונה, 30 אחוז הולך אוטומטית לטובת בנייה לזוגות צעירים. עלות הקרקע היא אפס, אף אחד לא מרוויח גם לא העירייה ולא היזמים ולא האוצר. הקרקע היא של המדינה, לא של אף אחד אחר. עלות בנייה בלבד. העלות למטר בפועל היא 6,000 ₪, 10 אלף כולל הכל, כפול 100 מטר דירה, זה מיליון ₪. באזור הביקוש גדרה חדרה ישלמו 1.4 מיליון ₪ ויסייעו לסבסד את הפריפריה, שם ישלמו 700 אלף ₪. מי שרוצה שוק חופשי שישלם כל מחיר שירצה בדירה שנייה. האוצר רוצה את המצב הקיים, כי הוא מכניס עשרות מיליארדים שסוגרים לו פינות".
יו"ר הוועדה: "האוצר ורמ"י, האם תהיו מוכנים לוותר על חלק מהכסף כדי לשווק דירות למי שצריך?"
יפתח עשאהל, משרד האוצר: "התשובה היא חיובית, מעל שלושת רבעי מהקרקעות נמכרות ע"י רמ"י במחירי הנחה, אם זה מחיר מטרה, אם זה השכרה, בחוק ההסדרים נשים דגש על דיור להשכרה, על הגדלת היצע, על דירות קטנות, על דיור לציבור הכללי וגם לזכאים, בקרוב זה יניב את התוצאות. אנחנו רואים בעדכון האחרון שהעלייה נעצרה".
ח"כ גפני: "שאתם באים לכאן עם תקציב, ואנחנו נעמוד על הנושא הזה של עצירת מחירי הדירות".
ניסים אברהם, רשות מקרקעי ישראל: "בסוף 2022 כמות השיווקיים עמדה על מעל 101 אלף. 80 אלף וחמש מאות עסקאות בקרקע ליחידות דיור, יותר מ-46 אלף מתוכם היו לזכאי מחיר מטרה, כ-6,200 בדירה להשכיר. רמ"י קיבלה כ-37 מיליארד ש"ח תמורת מכירת הקרקעות. חלק מהכסף נכנס לאוצר, חלק משמש לפיתוח".
אריאל רוזנברג, משרד הבינוי והשיכון: "יש כרגע 150 אלף זכאים פעילים שנושאים את עיניהם לממשלה, הדרך שלהם להגיע לדירה חוץ מהורים עשירים זה דיור בר השגה למיניו של הממשלה. יש 152 אלף זכאים כיום, היעד הוא להגדיל את מספר יחידות הזכאים כמה שיותר, עכשיו בונים תוכנית חדשה-ישנה. אני מקווה שהיא תיתן פתרון לכמה שיותר זוגות צעירים, היום גם לעשירון שמיני קשה להגיע לדירה, היום מחיר דירה ממוצע הוא 1.85 מיליון ₪".
ח"כ אימאן ח'טיב יאסין: "אם אני מסתכלת על החברה הערבית מזה עשור או שני עשורים, התחילו לקום מבנים רבי קומה, והמחירים בשמיים. צריך לתת פתרון לכולם, לא יכול להיות שצעיר ערבי שבקושי מרוויח מחיר מינימום, צריך להביא מיליון וחצי. וכדי לשלם שכירות עם שכר מינימום ושני ילדים, מה הוא צריך לעשות? לכן צריך לתת פתרון לכולם, לכלל האוכלוסיות".
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין: " יש 2 קרני אור בשוק הנדלן לפחות בעשור הקרוב: התחדשות עירונית ודיור להשכרה, הם בהחלט אפיקים שיכולים לתת פתרונות לא רעים בכלל. בנושא התחדשות יש התקדמות מדהימה, ההקלות שנכנסו בחוק ההסדרים האחרון נתנו לזה תמיכה ויש להמשיך, בנושא של דיור להשכרה יש לתת את הדעת לשני תחומים, גם בצד התכנוני, בשנים האחרונות ועדות התכנון מחייבות להקצות דירות להשכרה או בהישג יד, את המגמה הזו יש לחזק, אך כל זה צריך להיות יחד עם הטבות ממשלה שהריבית עולה, וזה טיפה עוצר".
חיים פייגלין, התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "55 אחוז ממחירי הדירות בישראל ממוסות, מעבר לכל מוצר אחר בישראל, לכן אנחנו מתחננים שבממשלה הזו יהפכו את המוצר שנקרא דירה למוצר שיש עליו מס ערך מוסף ומס הכנסה וזהו".
ח"כ עאידה תומא סלימאן: "אני שומעת מושגים של דיור בר השגה, מחיר משתכן, מחיר מטרה, דיור לצעירים, אלה מושגים שכמעט לא מכירים אותם במגזר הערבי, למעט מי שגר בעיר או בסביבת עיר. מתוך 100 אלף יחידות ששווקו בשנה שעברה, הייתי רוצה לדעת כמה שווקו במגזר הערבי".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "לא סיימנו את הדיון, נמשיך בו, בין מרכיבי עליית המחירים זו גם המשכנתא, היא רכיב בלתי נפרד, בעידן הזה שהריבית עולה ולא מפסיקה לעלות, המשמעות שאותו זוג צעיר שקונה דירה אחרי שהמדינה לוקחת ממנו את המס שלה ואת הכסף על הקרקע, צריך לשלם על המשכנתא הרבה יותר ממה שתכננן. בהתאם לכך מתחילים להביא הוצאות חוק פרטיות לשולחן הכנסת, אני הראשון שבוחר, ואני הולך להביא את החוק שלא להעלות את הריבית במחירי המשכנתאות, אני הולך להתמודד עם הדבר הזה. אני מבקש מנציג האוצר, שלא תתנגדו לחוק הזה, תוכיחו שאתם באמת מחוברים לציבור".
מוקדם יותר קיימה הוועדה דיון בנושא ההסדר הכספי למשפחות עולי תימן, המזרח והבלקן' – הצעתו של ח"כ יונתן מישרקי. בפתח הדיון הציג ח"כ משריקי, כי החלטת הממשלה קבעה הסדר כספי למשפחות עולי תימן, מזרח ובלקן, והזכאות לקבלת ההסדר הוארכה עד מרץ השנה, כאשר הזכאים הינם מי שעניינים נידון ב-3 וועדות שונות שעסקו בנושא לאורך השנים, כאשר 49% אחוז מהמשפחות לא הגישו בקשות.
במהלך הדיון עלה כי ישנם מספר גורמים לאי הגשת הבקשות: בהן סרבול אופן ההגשה, במיוחד במקרים בהם מדובר ביורשים, ולצד כך גם סירוב של חלק מהזכאים להכיר בפשרה.
בנושא הסרבול עלה כי ישנו קושי לקבל תעודת פטירה מצד חלק מהזכאים, אשר אינם בעלי אוריינות דיגיטלית גבוהה, ועלתה קריאה כי הרשויות יסתנכרנו בניהן על מנת לסייע לזכאים. עוד עלה קושי בכל הנוגע לצווי ירושה, כאשר בחלק מהמשפחות זו הייתה רשומה רק על שם האב, ואז עולה צורך בקבלת הסכמות גם מהדורות הבאים, כאשר חלקם לא גרים בארץ.
גל לנדו נציג משרד האוצר, הציג כי "המתווה של הסדר עם המשפחות אושר ב-2021, והוארך ב-2 הארכות, המתווה קובע שכל משפחה זכאית לפיצוי של בין 150 ל-200 אלף ₪, כשהזכאות ניתנת למשפחה הגרעינית ויורשיהם במידה שנפטרו, יש כ-1,050 משפחות, מתוכם הגישו בערך 50% מהמשפחות. הארכת המתווה יובא לדיון אצל שר האוצר, ממש בימים הקרובים. זו החלטה של השר".
עוד הסבירו באוצר כי בצווי ירושה יש שונות, ולכן עליהם לוודא מי היורשים, כי להם הזכאות מותנת. עוד ציינו כי חברת ענבל האמונה על הנושא עושה מאמצים גדולים, בהן שיחות טלפון כהדרכה לפונים, והוסיפו כי כדי להגיש את הבקשה לא צריך עדיין את כל המסמכים, ולאחר הפנייה מוגש סיוע למבקשים, וקראו לכלל הזכאים להגיש בקשות.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני תהה אם נעשתה פנייה יזומה למשפחות: "יש לכם נתון שזכאיות 1,048 משפחות, מתוכן הגישו 556 בקשות, מאיפה אתן יודעים מה המספר, מוועדות החקירה, האם פניתם לכמה משפחות או למשפחה אחת לשאול אותו, למה לא הגשתם בקשה?".
לנדו: "שאלנו משפחות שלצורך העניין אח 1 הגיש ופנינו להבין למה אחים אחרים שגם זכאים לא הגישו. חלק זה עניינים טכנים שם אנחנו משקיעים מאמצים רבים, חלק שמענו על משפחות שלא מעוניינות להגיש. הם מוותרים על זכות לתובע, יש פה גם עניינים רגשיים, חלק לא מוכנים להגיש".
עוד ציינו באוצר כי פרסמו פנייה בקמפיין רדיו, ודרך עמותות שבקשר עם המשפחות, וכן ברשת האינטרנט, לצד וגיוס תקנים "לעשות טלפונים לאחים נוספים שלא הגישו בתוך משפחות".
במשרד המשפטים ציינו כי ישנן עוד כ-100 בקשות שלא נבדקו, וכי המספרים עומדים על מעל 50%, וכי יש שורה של החלטות שהתקבלו כדי להקל על הפונים.
בקרב המשפחות ציינו כי נושא הפיצויים התקבל ברגשות מעורבים בקרב המשפחות, וכי המצב הנתון מקשה על המשפחות. כך ציין מאיר קורח: "כל נושא הפיצויים התקבל ברגשות מעורבים אצל המשפחות שלנו, משפחות הילדים החטופים, אלה שלא הגישו זה חלק מהסתייגות מהמתווה ומהפיצוי, שחלק חשוב שהוא לא מספיק וחלק חשבו שלא ייתן פתרון לבעיה. אני עצמי התייאשתי לקבל את החלק של אמא, קיבלתי את החלק של אבי, אני רואה את הבעיה בעיקר בבעיה של צוואת ירושה. אני מצפה לרגישות ולא להתחפרות בחוקים ובסעיף קטן כאן או שם. הצעתי לחברת ענבל שאיפה שיש משפחות שההורים לא התגרשו והם נפטרו, מספיק צו ירושה של האב".
תום מהגר, מנכ"ל עמותת עמרם: "בגוף החלטת הממשלה מופיע הביטוי 'לפנים משורת הדין', אם שאלת למה רבות מהמשפחות לא משתפות פעולה, זה כי לא מדובר בחסד, במקום שהמדינה תתנצל ואז יצא לדרך מתווה עם הידברות עם המשפחות, נוצר פה מתווה חד פעמי, נוצר מצב של מתווה שגם לא נותן מקום להרבה מהמשפחות שלא הגישו פניות לוועדות שהמנדט שלהם היה גם מוגבל בזמן. יש לקחת בחשבון גם את הנתונים שמחזיקות העמותות".
ח"כ מישרקי: "אנחנו מבקשים את רשימת ההקלות ולהקל על המשפחות בכל דרך שניתן".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "המציאות היא שמדובר בכתם על החברה בישראל, הממשלה לא מתעלמת אבל היה צריך לבוא ולומר שאנחנו מתנצלים בפני המשפחות, הכאב שלהן זועק לשמיים, והיה צריך להקל על אלה שבאים לבקש את הפיצוי. הקשיים בתהליך כ"כ גדולים, שיש פרטים פשוטים שניתן היה לפתור. אני מבקש לשנות את כל הגישה. ועדת הכספים מבקשת להאריך את המועד בשנה להגשת הבקשה, ואני מבקש בעוד שבועיים להגיש מה עשיתם גם מול רשות האוכלוסין גם מול האחראים על תעודות הפטירה. היה נתון שהקל עליכם לבדוק, שהזכאים היו בוועדות החקירה, אבל גם לגבי אלה שלא היו בוועדות והתברר שהם נוגעים לנושא, יש לבחון אם הם זכאים לקבל".
