הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, התכנסה היום (שלישי) ושמעה סקירה מפי נציגי חברות הגז בדבר ההתקדמות בהפעלת מאגרי הגז, היקפי ההפקה, לוחות הזמנים להשגת היעדים והצפי לעתיד.
מנכ"ל חברת ניו-מד אנרג'י, יוסי אבו, הציג סקירה לגבי תגליות הגז הטבעי שהפכו את ישראל לשחקן גז גלובלי. לדבריו, יש פוטנציאל רב לתגליות נוספות למול חופי ישראל.
המנכ"ל אמר: "מתווה הגז הביא לכך שנוצרה פה וודאות שאפשרה המשך פיתוח והשקעה. יכולת ההפקה של מאגר לוויתן היא 12 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז בשנה. המשק הישראלי צורך בשנה 13 BCM. מאגרי הגז מהווים עוגן אנרגטי אזורי. למשל, יש רצון עז של המצרים לייצר עוד חיבורים עם מערכת ההולכה הישראלית. אנו עובדים מסביב לשעון כשותפים בלווייתן על פיתוח מתקן הנזלת גז מלווייתן (FLNG), זהו הפרויקט האופטימלי. מדובר במתקן צף שהופך את הגז לנוזל, מעבירים את הנוזל באונייה ליעד ושם הופכים שוב את הנוזל לגז".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עוד הדגיש: "לנושא הייצוא יש משמעות דרמטית, ומתקן הגז זו גולת הכותרת בהובלת גז טבעי. המהלך הזה עשוי להכפיל את ההכנסות. על מנת לרכוש את היכולת להגיע לאסיה ואירופה ללא תיווך אנו מבקשים שמדינת ישראל תספק לנו את סט הכלים הרגולטוריים. מדובר בהשקעה כספית מלאה שלנו, לא של המדינה, בסכום שנע בין 5-7 מיליארד דולר".
בנוסף, ציין אבו: "מחיר הגז בישראל הוא דרמטית יותר נמוך בהשוואה לעולם. ישראל היא אחת מהבודדות בעולם שלא הרגישה את משבר האנרגיה כתוצאה מהגז הטבעי. כתוצאה ממעבר לשימוש בגז טבעי, בשנת 2021 חסך המשק הישראלי כ-65 מיליארד שקלים. כשאנו מסתכלים על הכנסות למדינה החזויות לעשור הקרוב – סך כלל התשלומים למדינה שיתקבלו מלווייתן לבדו, יהיו כ-46 מיליארד ש"ח, וממאגר תמר כ-45 מיליארד ש"ח. חלק ארי מכך הולך לקרן העושר".
חבר הכנסת מיכאל ביטון מכחול לבן אמר: "המדינה חילקה את האופן שבו תביא את הגז לאותו מפעל בקצה בשני מסלולים. יש מסלול הולכה ראשי שבו מטפלת חברה ממשלתית. בנוסף, ישנן 3 חברות חלוקה פרטיות שמספקות לאזורים השונים. החברה הממשלתית ביצעה את תפקידה, ואילו החברות הפרטיות הן ברמות שונות. מפעלים בלוד ונהריה לא מקבלים גז. צריך לדאוג שכל שרשרת המכירה היא תחרותית והוגנת, ללא מניפולציות. בנוסף, ראיתי באחד מניירות העמדה תיאור לפיו בשנת 2040 ייגמר הגז שכן זהו לא משאב בלתי מוגבל. הדיון האם לייצא וכמה לייצא משפיע על עתודות הגז של ישראל. לכן, אני רוצה לשמוע את אותה נחישות לגבי אנרגיה מתחדשת, לא פחות מהנחישות ביחס לביסוס משק הגז".
סגן נשיא לעניינים אזוריים בחברת שברון, בני זומר, הסביר כי החברה, אשר שותפה במאגרי לוויתן ותמר, שמה דגש על הנושא הסביבתי, תוך השקעה של מיליארדים בטכנולוגיות להפחתת פליטות פחמן, באנרגיות מתחדשות ובפרויקטים לצמצום פחמן במתקני החברה. בנוסף, פירט את תועלות הגז הטבעי לציבור בישראל, וביניהן: שיפור באיכות האוויר, עצמאות אנרגטית, ירידת מחירי החשמל ועוד. בתוך כך, עמד על חשיבות הייצוא: "הייצוא זה מה שמאפשר לנו להשקיע יותר כסף, ונעשה זאת בשנים הקרובות. אנו צריכים את הכלים הרגולטוריים לכך, בשיתוף עם משרד האנרגיה ומשרד האוצר".
מנכ"ל חברת אנרג'יאן, שאול צמח, הציג במהלך הישיבה את פעילות החברה ביחס למאגרי תנין וכריש. לדבריו, אנרג'יאן היא החברה הפעילה ביותר בתחום קידוחים וחיפוש הגז בים התיכון, כאשר כניסתה לשוק הובילה ליצירת תחרות במשק הגז הישראלי ולהורדת מחירים דרמטית. ביחס למאגר כריש, אמר כי החלה הפקת הגז ממנו, וכיום הוא פועל ומספק גז טבעי לתחנות כוח ולמפעלי תעשייה. עוד ציין כי מבחינת חיפוש מאגרים חדשים, למעט חברת אנרג'יאן, בעשור האחרון אף חברה אחרת לא עשתה קידוחים. מבחינת היקפי ההפקה, הסביר כי תקופת ההרצה בכריש תסתיים בקרוב, כאשר היקפי ההפקה הולכים וגדלים ויגיעו בשנת 2024 ל-8 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז לשנה.
צמח אמר: "כיום הקיבולת של כריש היא 6.5BCM לשנה שזה מחצית ממה שהשוק הישראלי צורך. המאגר הינו הצלחה מסחרית, נחתמו חוזים ארוכי טווח כמעט עם כל תחנות כוח בישראל וגם עם לקוחות תעשייתיים גדולים".
מנהל תחום גיאולוגיה וגיאופיזיקה במשרד האנרגיה, ד"ר מיכאל גרדוש הוסיף: "אנו מעורבים בפעילות שהוצגה ותומכים בה. יש לנו רצן להגדיל את סך העתודות ולהגביר את התחרות. אנו פועלים החל משנת 2017 בשיטה של מכרזים בין לאומיים. אם נצליח להביא לפה חברות חדשות זה יוביל לתחרות. להערכתנו, יש באגן שלנו מתחת לקרקע עוד כמות גז נוספת הדומה בכמותה לזו שנמצאה עד כה. ביחס למתקן הנזלת הגז – אנו רואים בצורה חיובית את היוזמה כדי להגיע לעצמאות אנרגטית. עקרונית אנו תומכים בזה אבל טרם קבלנו הודעה עם תוכניות מפורטות".
יו"ר עמותת שומרי הבית, יוני ספיר, אמר: "אנו מדברים על 20 מיליארד שקלים של הכנסות, אך מנגד ההוצאות הכוללות עומדות על 20 מיליארד שקלים, לא כולל עלויות חיצוניות. יש גם הוצאות ביטחוניות ולישראל אין רווח מהעניין הזה. מדוע כאשר העולם מתקדם לאנרגיות מתחדשות – ישראל ממשיכה להתבוסס בגז? אנו הולכים בניגוד למגמה העולמית. החשמל הזול ביותר הוא של שדות סולאריים. מקימים מתקן FLNG, אסדות ותחנות, וכל זה ישמש לטווח של 40 או 50 שנה קדימה. זו גישה אסטרטגית שגויה, ישראל משקיעה את כספה במקומות לא נכונים".
סמנכ"לית לובי 99, מירב דוד, טענה: "למשק הישראלי יש את כל הגז שהוא צריך לצרכיו הפנימיים, אבל בנסיבות הללו בתוך עשור וחצי אנו יכולים להיקלע למצב שהגז בכריש ותמר יגמר, ואז ניקלע למצב שחלק מהגז שלנו יהיה מיובא. במקרה שכזה המחירים קופצים למחיר היבוא. חברות הגז רוצות לייצא יותר בגלל המשבר באירופה, הן מעוניינות להרוויח עכשיו. הלקח שלנו הוא שאנחנו לא רוצים להיות במצב של מדינה שמייבאת גז בעת משבר. מדינת ישראל תצטרך לבחון את הסכנות בבואה להרחיב את הייצוא. הרחבת הייצוא טומנת בחובה סכנות שבסופו של יום ימומנו על ידי הציבור".
יו"ר הוועדה, חברת הכנסת סון הר-מלך מעוצמה יהודית, סיכמה את הדיון: "אנו נשמח לקבל עדכונים ביחס לעבודה המשותפת, לרבות על הפרויקט הימי להנזלת הגז. הביטחון האנרגטי של ישראל הוא חשוב מאוד, נוודא שיש ואכיפה מוגברת יותר ושדברים לא באים אחד על חשבון האחר. עלינו לייצר מציאות שבה אין מפעל או בית חולים שהם חסרי חיבור לגז בשלב הזה. מלבד זאת, אנו צריכים גם לתת מענה לנושא של אנרגיה מתחדשת וגם על זה תדון הוועדה בהמשך".
