ועדת העבודה והרווחה של הכנסת דנה היום (שני) שוב בסלי-השיקום של מצוקת מתמודדי הנפש בקהילה. יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) הדגיש כי רק שליש מהזכאים מקבלים את שירות השיקום המגיע להם לפי חוק.
"בישיבות הקודמות דרשנו יידוע של הזכאים על ידי קופות החולים, הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות, והנגשת השירות ללא בירוקרטיה. מתמודדי-הנפש, הם אנשים שממילא כל דבר קשה להם בחיים – והחברה חייבת מצידה להסביר, להבהיר ולהנגיש את המגיע להם". אייכלר דרש לקדם העברת המידע בין הביטוח הלאומי, קופות החולים ומשרדי הבריאות בעניין, ולבדוק אם מי שזכאי – אכן מקבל שיקום.
כדי להקל על התהליך דרש יו"ר הוועדה להוסיף פסיכיאטרים מורשים שיוכלו להעניק סלי-שיקום ולקצר את תורי ההמתנה הארוכים. כן ביקש ממשרד הבריאות להקצות תקנים נוספים לכוח אדם כמו בעת-חירום. בנוסף אמר כי הוועדה מבקשת להקל על בירוקרטיית הטפסים והסעיפים, וכי אם יהיה צורך בכך הוועדה תבחן שינויי חקיקה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
לדברי סגנית שר האוצר ח"כ מיכל וולדיגר,"חצי שנה לוקח למתמודד-נפש עד שמזמנים אותו לוועדת סל שיקום – בזמן הזה הוא כבר אבוד. פונים הורים מיואשים שלא מקבלים סיוע שנדרש במיידי – בשל הבירוקרטיה המורכבת והסרבול. העבודה שאנחנו עושים בוועדה זו העבודה האמתית, בזה צריכים להתעסק, באזרחים השקופים שמשוועים לטיפול וסיוע. יש לנו עבודה רבה בדרך להסרת חסמים, לתיקוני חקיקה ולהקלת העול הבירוקרטי הכבד על הזכאים ובני משפחותיהם. עלינו לדאוג לתגבור כוח אדם, לפתיחת והנגשת מידע ושירותים".
יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ אלי דלל הדגיש את חובת ההסברה בע"פ והליווי של הזכאי – עד למיצוי הזכויות. הוא הזהיר מאחוזי מצוקות נפשיות חמורות בקרב הנוער – בגלל המחסור במענה נפשי.
ח"כ עאידה תומא סולימן קבלה על זמני ההמתנה הממושכים בפריפריה לתשובת הרשויות לפניית מתמודדי-הנפש, וכי "התחום לא מקבל את תשומת-הלב הראויה בתוך משרד הבריאות".
סגנית מנהל אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות בתיה ליידנר, אמרה כי החסמים העיקריים הם חוסר-מידע עדכני לגבי זכויות, מחסור במענה טיפולי, ומחסור בכוח-אדם ובקרב נותני שירותי השיקום. יעל נרדי, סגנית מנהל מחלקת בריאות הנפש ב"מכבי", הבהירה כי כל אנשי הצוות בתחום בקופה – מיידעים את הזכאים על סל השיקום. לדבריה, רק 50% ממתמודדי-נפש – מוכרים ככאלו בביטוח הלאומי, ובפעילות יזומה של הקופה – ירד השיעור ל-30%. נורית איתן-גוטמן, עובדת סוציאלית ארצית ב"כללית", סיפרה אף-היא על יידוע המבוטחים על אפשרויות השיקום, וענבל רגב-קויתי, רכזת סל שיקום ב"מאוחדת", סיפרה על הטיפול שמוענק בקופה בעיקר לאלו שאינם מסכימים לשיקום – עד למצב בו הם מוכנים אליו.
לדברי חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת פלורה קוך-דוידוביץ' , לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2022 עמד מספר מקבלי השירותים במסגרת "סל שיקום" על 35,751 איש. מנתוני הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות על מספר הזכאים הפוטנציאליים לשירות זה קיים קושי ללמוד על שיעור המיצוי של הזכות לשיקום, כלומר מהו שיעורם של אלה המקבלים שירותים במסגרת "סל שיקום" מכלל אוכלוסיית הזכאים הפוטנציאלית. עם זאת, מכל החישובים עולה כי שיעור המיצוי נע בין 24% – לכל היותר ל-39%. רויטל לן-כהן, נציגת קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, הזהירה כי חוסר שיתוף פעולה ממתמודד-הנפש, אינו סיבה למנוע ממנו שיקום, ותגובה כזאת מצידו היא חלק מהמצוקה.
