"המדינה לא ערוכה לרעידות אדמה": מתוך 1,600 בתי ספר בסכנת קריסה – חוזקו 87 מבנים

הוועדה לביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי התכנסה היום (שלישי) לדיון מעקב בנושא המוכנות לרעידות אדמה בנושא תשתיות לאומיות ומבנים. בישיבה השתתפו נציגי גופי הביטחון, משרדי ממשלה, המל"ל, רח"ל, מד"א ועוד. כמעט כולם הציגו נתונים קשים והיערכות לקויה עד חלקית באשר למוכנות המדינה לאסון של רעידת אדמה עם עשרות אלפי נפגעים.

יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי: "המדינה לא ערוכה לרעידות אדמה. לא נעשה דבר עד כה, ואם נעשה – חלקי ביותר. אדרוש הקמת משרד שיהיה ממונה על אסונות טבע, מצונאמי וסופות ועד לרעידות אדמה. מכל המשרדים שמוקמים חדשות לבקרים, לא מצאו שר אחד שיטפל בהיערכות לרעידת אדמה? אם לא יהיה משרד ושר שיבנה זאת כמו שצריך, אנחנו נשב כאן בעוד כמה שנים עם אותם נתונים."

נציג משרד מבקר המדינה דוד בר: ""עוד לפני האסון בטורקיה, הנחה מבקר המדינה שני אגפי ביקורת במשרדנו לבצע ביקורות. הדוח מבוצע עתה בחטיבה לשלטון מקומי והוא שוקל לפרסם אותו בקרוב כדו"ח מיוחד. מכלול הליקויים בדוח מ-2018 מציג תמונה עגומה של רמת המוכנות של התשתיות בשל היעדר יד מכוונת."

נציג משרד מבקר המדינה נתן שפיגלמן: "כמעט לא נעשה דבר מאז דוח המבקר ב-2018. רק 50 מתוך 1,600 בתי ספר קיבלו חיזוק כנגד רעידות אדמה. רק תחנת כיבוי אש אחת חוזקה. תקציבים שהוקצו לטובת הענין לא נוצלו ואף קוצצו לאורך השנים. אין גוף מרכזי שיש לו יכולת לתכלל משבר בסדר גודל של רעידת אדמה. "

ראש המכון הגיאולוגי פרופ' זוהר גבירצמן עדכן על הנעשה אצלם: "הרעידה שהתרחשה בטורקיה מעוררת דאגה גם אצלנו. רמת הפעילות הסיסמית עלתה והיו רעידות קטנות נוספות שהציבור אפילו לא הרגיש. אנחנו טובים יותר במענה לחירום מאשר בהיערכות לרעידות אדמה, לטווח הארוך. בתהליך היערכות, אנחנו לא מונעים כל נזק, אלא רק מקטינים אותו. אנחנו זקוקים ל-13 מיליון ₪ בשנה לתחזוקה של מערכת תרועה ואם לא – היא תחליד ותצא מכלל שימוש. גם צנרת הגז שעוברת מלב הים אל האזרח, נתונה לסיכונים ביולוגיים כמו תאוצת קרקע ועוד. אין תשתית ידע בים, בשונה מהיבשה."

נציגת המל"ל הילה שמש: "המל"ל מבצע הערכות מצב שנתיות ובעוד שעה קלה ממש יתקיים דיון אצל ראש המל"ל. נתנו גם המלצות לשנת 2023, ביניהם חיזוק מבנים, מערכת ההתרעה, תקצוב ארוך טווח, השלמת התקינה לצמצום הפער בנושא שיקום, וכמובן סיוע בינ"ל. השנה יתקיימו 2 תרגילי היערכות גדולים במרץ ובנובמבר. באשר לתשתית הולכת הדלק – נעשתה עבודה משותפת עם משרד האנרגיה ושם יש התקדמות משמעותית. באשר לנמל תעופה חלופי – בתרחיש איום קשה שבו ייפגעו נמלי התעופה בן גוריון ורמון, נסתייע בצה"ל."

מנהל ועדת ההיגוי הבינמשרדית לרעידות אדמה ברח"ל אמיר יהב: "בוועדת ההיגוי חברים כ-40 ארגונים ויש ביניהם תיאום כמובן. הוועדה מתכנסת אחת לחודשיים שלושה. התקציב צומצם מ- 15 מיליון ל-6 מיליון. לקחנו את דוח המבקר כתכנית עבודה. אנחנו מקדמים את מרכז המומחים להערכת נזקים מהירה לאחר רעידה. עם רשות העתיקות הקמנו יחידת חילוץ "הקסדות הכחולות" המתמחה בחילוץ אנשים ומוצגי תרבות מאתרי מורשת שעלולים להיפגע. אנחנו פועלים גם עם משרד השיכון ועד עתה הוכשרו 2000 מהנדסים למיון מבנים לאחר רעידת אדמה."

גיאולוג המכון לביטחון לאומי ד"ר אריאל היימן: "ישראל נמצאת ברמת סיכון גבוהה, דומה לאירוע בסדר הגודל שקרה בטורקיה. שם זה השפיע על 13 מיליון איש ויחסית לטורקיה זה קטן, אבל רעידה בישראל בסדר גודל דומה, תשפיע על המדינה כולה. תחשבו כמה אנשים מתעסקים בארץ כל היום באיום האיראני? וכמה ברעידת האדמה? בסה"כ שני אנשים, שזהו כל עיסוקם. המדינה לא מחנכת את תושביה לאירוע כזה ועם כל מה שקורה היום, אחרי עוד דיון או שניים זה יירד מסדר היום."

נציגת משרד החינוך אילנית שושני: "מתוך 1,600 מוסדות חינוך שנמצאים בסכנה בעת רעידת אדמה – חוזקו עד כה 87 מבנים. בשל שיקולי כדאיות ישנם מבנים שנפסלים ונבנים מחדש. מעל 80 בתי ספר אושרו לפסילה וטרם תוקצבו." היו"ר נדהם מהנתונים: "ילדי ישראל מגיעים לכמעט 1,600 בתי ספר שאינם בטוחים. למי מאיתנו יש אומץ להביט להורים בעיניים ולומר להם שהם שולחים את ילדיהם לבית ספר שאינו בטוח? זה אסון ברמה לאומית."

נציגת משרד הבינוי ושיכון רחל שגיא: " אנחנו מטפלים בבנינים שיש בהם רוב של דיור ציבורי. עד היום חיזקנו 91 מבני מגורים, בסכום של 280 מיליון ש"ח מתקציבי המשרד. מיפינו 80,000 בנינים שנמצאים בסיכון להתמוטטות בעת רעידת אדמה. מתוכם 28,000 בנינים במצב של סיכון גבוה במיוחד. ומעל כל אלה, המוקד העיקרי הוא 1,871 בנינים ב-10 הישובים על השבר הסורי אפריקאי, אבל כרגע התקציב שלנו מאפשר לטפל רק ב-200."

נציג משרד האוצר עשהאל צור: "למעלה מ-2 מיליארד ש"ח הושקעו בעשור האחרון בהתחדשות עירונית, הרבה באמצעות תמ"א 38 שנועדה להתמודדות עם רעידות אדמה. כשיש דרישות תקציביות הם הרבה פעמים מתועדפות ע"י המשרדים. על המשרדים לשים את זה בראש סדר העדיפויות." היו"ר לוי העיר: "התקציב צריך להגיע מתוך המדינה ולא מתוך המשרדים. אני קורא למשרדי הממשלה שלא להגיש את התקציב המבוקש לנושא. משרד האוצר הוא זה שצריך לקחת אחריות ולומר כמה תקציב הוא מקצה לחיזוק מבנים. יש לצבוע תקציב ייעודי ולא כחלק מהתקציב הכולל".

נציג משרד הבריאות שמש דוד: "מבחינת התקן, רוב בתי החולים הוקמו לפני 1980. עם פרסום דוח המבקר ב-2018 הוקצו 60 מיליון למיגון בתי החולים זיו, פוריה וסורוקה. אדגיש כי התקציב שהוקצה הוא רק למוסדות רפואה ממשלתיים. כדי לשקם בתי חולים ממשלתיים נזדקק ל- 200 מיליון ש"ח נוספים. מדובר על מיגון צוברי חמצן, מיגון גנרציה ותשתיות הנדסיות אחרות. רק על מיגון מאגרי המים במוסדות רפואה אנחנו בחסר של 28 מיליון ש"ח. אם נצטרך לפרוס את מיגון כל מוסדות הרפואה בארץ מדובר על מאות מיליונים ואף מיליארדים."

סמנכ"ל מבצעים מד"א גיל מושקוביץ: "מד"א לא מתוקצב לחירום לכן יש קושי להיערך. ישנה תכנית שאושרה ומוכנה להפעלה, אבל לא מתוקצבת. התכנית מדברת על הקמת 150 נקודות טיפול ראשוניות בעת אסון עם עשרות אלפי נפגעים."

הנימה האופטימית היחידה בדיון הגיעה מכיוונו של סמנכ״ל תפעול ואחזקה חברת נתיבי ישראל ארז סיקסיק: ״מבין 606 גשרים בכבישים הבין עירוניים, ישנם סך הכל שמונה גשרים שהם עדיין בתכנית עבודה לחיזוק. את החיזוקים לגשרים האחרים עשינו כבר קודם מתקציב משרד התחבורה. אנחנו מוכנים במצב לא רע לרעידת אדמה.״