"כמה שקרים אתם יכולים להפיץ? – הכל מוקלט, משודר והציבור רואה"
ועדת החוקה המשיכה היום (רביעי) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון – חיזוק הפרדת הרשויות)– ביקורת שיפוטית על חקיקה. זהו הסדר נוסף מבין ההסדרים הכלולים בטיוטת הצעת חוק-יסוד: השפיטה שבהם דנה הוועדה.
ההסדר המוצע, עוסק בביקורת שיפוטית על חקיקה, וכולל את הרכיבים הבאים:
1 . ביקורת שיפוטית מוגבלת – ביטול חוקים (שינויים והגבלת תוקפם), ייעשה רק בבית המשפט העליון, בהסכמה פה אחד של כל שופטיו בשבתו בהרכבו המלא ( 15 מתוך 15) ורק אם מצא שהחוק "סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד".
2 . פסקת התגברות – גם אם בית המשפט העליון יבטל חוק כאמור, הכנסת תוכל להתגבר על פסק הדין ולחוקק את החוק מחדש ברוב של 61 חברי כנסת בשלוש הקריאות אם תציין בחוק בצורה מפורשת שהוא "תקף על אף האמור בחוקי היסוד". תוקפו של החוק המתגבר יהיה עד לתום שנה לכהונת הכנסת שלאחר זאת שחוקקה את ההוראה המתגברת, ואם זו החליטה להאריכה – לצמיתות. בנוסף, באמצעות מנגנון ההתגברות האמור תוכל הכנסת "לחסן " חוק מראש מפני ביקורת שיפוטית גם אם הוא סותר את הוראות חוק היסוד, וזאת בהתאם לתנאים שפורטו לעיל.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "מחזירים את הצדק למערכת המשפט ביום שעולה חוק דרעי- נושא חוקתי ממעלה ראשונה. היחיד שיכול לעצור את הטירוף הזה הוא רה"מ. היו"ר רוטמן והשר לוין הם רק הידיים ומי שקובע הוא נתניהו. החל מרביעי שעבר אני דורש שהוועדה תתכנס לדן בהשלכות החקיקה במישור הבינ"ל והביטחוני, בייחוד על רקע ההפקרות בימים אלו. גם מי שאמור להגן על מי שנלחמים באמת בטרור אתם מפקירים אותם ולא נוגעים בדבר לעומק. אני דורש לדעת מתי תתקיים ישיבה בנושא".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אנחנו מתכנסים פה לסוג של מעקף להצ"ח ממשלתיות כשאני לא זוכר שהשתמשו בתרגיל של הצ"ח מטעם ועדה או הצ"ח פרטית כדי לעקוף חקיקה ממשלתית. הכל כדי לא להקשיב לייעוץ המשפטי לממשלה".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אני מכירה אותך כמאמין בשלטון החוק, אז איך אתה רוצה לנעול את שערי בימ"ש עליון מפני ביקורת שיפוטית. לא היית רוצה לחיות במדינה שבה אין הגנה לאזרח מפני כנסת שכותבת חוק שפוגע בו. אני יושבת כאן בדיונים של שעות על שעות ואתה לא באמת בא בנפש חפצה לשמוע. יש גל פופוליזם בבניין הזה לומר שהרוב בחר אותנו למשול. בחרו אתכם לטפל ביוקר המחייה ובביטחון האישי, לא בחרו אתכם לייצר חקיקה הפוגעת באזרחים. תתעסקו יותר ברווחת האזרחים ואז יהיה פחות צורך בביקורת שיפוטית".
ח"כ חנוך מלביצקי (הליכוד): "חברי ילדות שלי הולכים להפגנות והפגינו פה ואני לא מזלזל במפגינים, אני רק מאוד מצר שלא שמעתי, למעט מהח"כים כהנא ואייזנקוט, שום גינוי לאמירות של חולדאי ואולמרט. חבל שאתם לא יוצאים בצורה ברורה נגד הדברים הללו. אני מייצג ציבור גדול של מצביעי ליכוד ומקבל את כל ההודעות למספר הנייד שלי שהוא מפורסם. אני מבקש שתעשו זאת גם כי אתם שוגים ביחס למצביעי הימין. הרפורמה נחוצה שנים רבות והדרישה לעצור אותה לא לגיטימית. אנחנו נחושים להעבירה ויודעים מה משמעויותיה והניסיון להתייחס לליכוד ולקואליציה כמי שלא מבינים, שגוי. הבעיה המרכזית היא שאתם לא רואים בנו אנשים השווים לכם מבחינת התבונה, האמונה בדעות ויכולתנו לנהל מדינה. מי שלקחו את הטון הקיצוני ומדברים בשם המפגינים תכליתם אחת- לפסול את הלגיטימיות של שלטון ימין. אני קורא לכם לבוא להידבר".
ח"כ מירב כהן (יש עתיד): "אפילו במו"מ הקואליציוני הנוכחי אף אחד מכם לא האמין לנתניהו וכל המפלגות באו עם תנאים מקדימים, ולא הסכימו להשביע ממשלה. כל הסדר והסכם איתו אתם דורשים לעגן בחקיקה ואתם דורשים מאיתנו ללכת בעיניים עצומות אחריו? זו צביעות לקרוא לנו לחדול מהפגנות רק כי הוא קרא לנו להידבר. גם נשיא המדינה ביקש לעצור את החקיקה. לא נשמש עלה תאנה. ברגע שיפסיקו את התהליך הדורסני נבוא להידבר ולמנוע את הקרע בעם. אני חוזרת על בקשתו של ח"כ סגלוביץ' ביחס להיותה של מערכת המשפט מגן על חייל צה"ל שברגע שהיא תהפוך לשלוחה של הקואליציה הם יופקרו. מן הראוי לפחות לקיים דיון בהשלכות. לא לגיטימי להוציא את השד העדתי כדי למנוע את ההפגנות. באים לשם כל עם ישראל מרכז פריפריה, ימין, שמאל, חילוניים ודתיים ולא נכון לתייג אותנו כאנשים לא לגיטימיים וזה גם לא יעזור לכם ודברי אמסלם ראויים לגינוי".
ח"כ גלעד קריב (העבודה): "בשעה שאנחנו מכונסים כאן לתכניות הרס המשפט של הציונות הדתית, הציונות הדתית מבקשת להרוס ולהחריב את שרשרת הפיקוד של צה"ל ולהעמיד את חייליו ומפקדיו בסכנה לא רק בזירה הבינ"ל אלא גם בשטח. שר האוצר כרגע עסוק בריב סמכויות על המטע בכרם, כך שזה לא עוצר רק במערכת המשפט.
בהתייחסו לשיחת זום שערכו השר בצלאל סמוטריץ' והיו"ר ח"כ רוטמן על הרפורמה אמר: "אנחנו לא מתכוונים לתת את ההגנה על זכויות היסוד לאדם המתגאה בדעות הגזעניות שלו ושל משפחתו, שארגן את מצעד הבהמות, שפרסם תכנית הכרעה פשיסטית ולאומנית, שעמד על הדוכן ואמר כמה הוא מצטער שהמהלכים ב-48 כלפי אזרחי ישראל הערבים לא הושלמו".
ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) פתחה בהתנצלות בעקבות הישיבה הסוערת להצבעה בקריאה ראשונה על שני הסעיפים הראשונים בחוק יסוד השפיטה: אני פותחת בהתנצלות לסדרנים על התבטאויות כועסות שלי מאחר ובאמת הייתה פה סערת רגשות והיה נראה לי לא מדתי איך שהתנהלו. הם לא אשמים ולא צריכים להיות חלק מהכאוס הזה ואני מעריכה אותם מכל הלב ובכלל כל עובדי הכנסת חשובים". לאחר מכן אמרה: אני מרגישה שבוועדה הזו לא מקשיבים לאלפים ולרבבות שיוצאים. אני כמעט בטוחה שאנשי הצללים מכתיבים מאחורי הקלעים, גם אלו שמנועים מלהתערב הם המכתיבים".
ח"כ עופר כסיף (חד"ש תע"ל): "אין פה באמת דיון משום שהממשלה ואתה כמייצגה שמה לה למטרה לחסל את מערכת המשפט בכל מחיק. אתם עושים פה רצח סדרתי כי אתם מחסלים פה שלב אחר שחב גורם אחר גורם של מערכת המשפט ולמה שמכונה שומרי הסף. ע"י דה לגיטימציה של המערכת ואנשיה ואותו הדבר לגבי ייעוץ משפטי. זה ניסיון לחסל אותם פונקציונאלית ואישית".
היו"ר ח"כ שמחה רוטמן: "ההתנהלות של האופוזיציה בימים אלו היא מתחת לכל ביקורת, ומטרתה היחידה לעצור פה את הדיונים. הדיונים פה מאוד חשובים, אתמול הקראתי בפני ח"כל אוריאל לין מתוך פרוטוקול מ-94' איך התייחסו למה שעשה כיו"ר הוועדה דאז, בביקורת על כך שגרם לכאוס מוחלט בחקיקה חפוזה של חו"י חופש העיסוק, לפני בחירות ואף אחד לא הרים דגל על הנזקים שזה גרם והיה צריך לחוקקו מחדש. אנחנו לא עושים זאת כך. תבדקו כמה דיונים נעשו בוועדה לפני חו"י כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. הופיעו פה שורה של מומחים גם לעניין הבינ"ל בטחוני, כמה שקרים אתם יכולים להפיץ? איך אין לכם את הבושה הבסיסית? הכל מוקלט ומשודר והציבור רואה."
"היכולת של חברי הכנסת מהאופוזיציה לנהל שיח ענייני בלי שקרים לא קיימת. מה אתם מרוויחים מזה? ח"כ סגלוביץ' טען שלא הוקדש זמן לנושא הביטחוני כאשר הוקדש זמן רב, דיברו שלושה מומחים, ואמרתי שבין הקריאה הראשונה לשנייה ולשלישית אשקול לקיים את הדיון החסוי ואתם לא מקשיבים. הנשיא אמר לעצור את הקריאה הראשונה ולהידבר. יש שבוע לנהל דיונים לפני הקריאה הראשונה במליאה, קראנו להידבר אצל הנשיא בלי תנאים מוקדמים, לא ביקשנו פטור מחובת הנחה, ויש זמן עד לקריאה הראשונה אתם פועלים בציניות חסרת בסיס. כשבאים להידבר באים להידבר, מי שרוצה להשיג הישג פוליטי של דחיית דיונים, עושה פיליבסטר וקופץ על שולחנות ותוקף סדרנים. כשבאים לנשיא באים בלי תנאים מוקדמים". הוסיף רוטמן.
עוד אמר רוטמן: "כשהתחלתי את תהליך "ציון במשפט תיפדה" לא הבאתי נוסח, אמרתי שתציעו פתרונות וננסה לגבש משהו יחד בוועדה. קיבלתי מכתב בחתימת חברי האופוזיציה בוועדה שמחרימים אם אין נוסח. נעניתי לבקשה והכנתי נוסח ואז החרימו עד שאין מסמך היועמ"ש לוועדה. הגיע מסמך הכנה של היועמ"ש ומאז כמעט חודש אני מחכה שתנהלו דיון ענייני ולא. יום אחרי ההצבעה בקריאה ראשונה אתם מתנים תנאים שאם לא נדחה לא יהיה דיון ענייני. התרגילים שלכם שקופים והציבור גם שלכם רואה אותם. בניגוד למה שאתם חושבים, הציבור ועם לא מטומטם".
ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "זו הצעת פייק להידברות. לומר שלא היו הערות ענייניות זה פוגע מעליב ולא אמת. על איזו הצעה אמיתית להידבר אתה מדבר כשאתם מעלים היום את חוק דרעי 2? יצאו קריאות של עשרות שופטים מקנדה ושל הנציבות האירופית- ועת ונציה – שתיהן מדברות בחומרה רבה על החקיקה המקודמת וחותרים תחת הצגתך הלא מדויקת כאילו מה שאתה עושה מקובל בעולם. הם אומרים שמערכת המשפט צריכה להיות נקיה מפוליטיזציה וקוראים להסכמות רחבות".
היו"ר רוטמן: "ההערות הענייניות שלכם הם שלילת עצם החקיקה ונגד מינוי דרעי לשר", ולאחר דברים אלו הרחיב על מודל הביקורת השיפוטית מנקודת מבטו: "ח"כ קריב האשים אותי שאני לא רוצה ביקורת חוקתית בכלל. אני מודה ואומר מעל לשולחן- אני לא רוצה שנשתמש בנשק אטומי לעולם. מי שהגדיר את הביקורת השיפוטית כנשק בלתי קונבנציונאלי הוא ביהמ"ש העליון עצמו. לפעמים אין ברירה ולהשתמש בנשק בלתי קונבנציונאלי, אבל יש לדאוג שזה מאוד מאוד נדיר, שאותו כפתור אדום מכוסה ומוגן ושיהיה קשה לירות בו בטעות. חשוב שיהיה בידיים הנכונות. הבעיה הגדולה היא הפער בין הטרמינולוגיה למעשה. הסכנה העיקרית בשימוש בנשק אטומי היא תגובת הנגד וזו אזהרת נשיא העליון השופט לנדוי- שתגובת הנגד תפגע בבימ"ש. אמר שאם נהפוך את בימ"ש העליון לפוליטי תגובת הנגד של הציבור תהרוס את בימ"ש ולצערי הרב החשש מתממש."
עוד אמר: "אני מרגיש שתפקידי והתפקיד שלנו בקואליציה הוא לראות שהנשק האטומי לא יהיה עם אצבע קלה על ההדק ואיך תנועת הנגד, תנועת התיקון ההכרחית הזו שהציבור דורש לבצע לא תשפוך את התינוק עם המים ולא תגרום לכך שלא יישאר בימ"ש. המשימה על כתפנו מורכבת וקשה. אני מנסה לגשת אליה במלוא האחריות ואני יודע ששר המשפטים איתי וכל רכיבי הקואליציה. אבל בלי תנועת התיקון, אנחנו משאירים את השימוש בנשק האטומי בידי גוף שהראה עד כה שהוא פועל בחוסר אחריות בנשק שבידיו".
יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "אין שימוש נרחב בביקורת חוקתית בישראל. לפי הנתונים שמובאים בדוח ההשוואתי של הפרלמנט האוסטרי משנת 2022 בו השוו 17 מדינות – מידת ההתערבות בחקיקה בישראל היא הנמוכה מבין ה-17. אפילו אם יש הטיות כלשהן בהשוואה, בוודאי שאנחנו לא במקומות הראשונים. זה נכון שיש מקרים שבהם בית המשפט מפרש חוק בצמצום כדי לא לפסול אותו או שהחוק מרוכך מראש לפני חקיקתו, אבל ההנחה היא שאותן תופעות קורות גם במדינות האחרות שהתייחס אליהן הדוח ההשוואתי שהזכרתי."
היו"ר ח"כ רוטמן: "השוואה בינ"ל היא דבר קשה כי אין שום אח ורע לחוקה שנוצרה ע"י בימ"ש. כאשר יש חוקה שנקבעה ע"י העם בהליך דמוקרטי, בימ"ש שרואה חוק של הפרלמנט או אקט של ממשל שסותר את החוקה ומבטל אותו הוא לא בימ"ש אקטיביסטי אלא עושה את תפקידו. אתה משווה מדינה שבה הכניסו את מנגנון הביקורת החוקתית כמו המועצה החוקתית בצרפת שם דמויות פוליטיות והם חלק מתהליך החקיקה, כגוף מובנה, ברשות ובסמכות וזה תפקידו הבלעדי כמעט במדינות האלו בהן יש בימ"ש לחוקה. זה לא הנשק האטומי. כאשר הדבר הזה הוא כלי נשק קונבנציונאלי, פסילת חוק ע"י בימ"ש לחוקה, זו לא פגיעה בדמוקרטיה, אלא יישום רצון המכונן המחוקק. אנחנו מנסים להציג מה נכון למדינה. אני חושב שלרטוריקה של בימ"ש שאומרת שזה נשק בלתי קונבנציונאלי- יש ליצוק לה תוכן. אפשרות אחת היא להצטרף לאמנה נגד נשק בלתי קונבנציונאלי ולקבוע שבימ"ש לא מבטל חוק. אפשרות שניה שבחרתי בטיוטת הצ"ח שלפנינו היא לומר שהשימוש בזה יהיה רק כשכלו כל הקיצים. אלו הסיבות העומדות בבסיס טיוטת הצ"ח."
היועמ"ש לוועדה עו"ד בליי: "אתה אומר שמדינות אחרות עיגנו את הביקורת החוקתית בצורה מאוד ברורה ואז ניתן להפעיל אותה בצורה רחבה יותר, ולשיטתך הדברים לא הוסדרו בארץ בצורה מלאה. אבל אם עכשיו מסדירים אותה בישראל, למה שהיא לא תהיה בהיקף כמו במדינות אחרות?"
היו"ר ח"כ רוטמן: "ההשוואה למדינות אחרות לקויה. מדינה בלי חוקה ובלי הסמכה מפורשת של בימ"ש לפסול חוקים לא אמורה להיכנס לשום השוואה עם ישראל. כאשר אנחנו מסמיכים את בימ"ש עליון מפורשות לפסול חוקים, חייבים לוודא וזו התיזה מאחורי הצ"ח שלי, שמתייחסים לכך כאירוע של נשק אטומי. בכנסת הישראלית בניגוד להרבה פרלמנטים בעולם יש ייצוג לכל קבוצת מיעוט, הוא משקף דעות ומגוון שכאשר אתה חוסם החלטותיו אתה יוצר בעיה דמוקרטית קשה בהרבה מאשר כאשר אתה חוסם החלטה של פרלמנט שנבחר בדרך אחרת. בניגוד לממשלות אחרות בעולם בהן יש לרשות המבצעת יכולת פעולה עצמאית בהרבה אצלנו זה לא קיים, הממשלה על כל צעד ושעל נמצאת תחת פיקוח פרלמנטרי."
"הייתי רוצה לחיות במדינה בה הכנסת מחוקקת הממשלה מושלת ובימ"ש שופט והסיטואציה שבה בימ"ש מתערב בחקיקת פרלמנט היא כמו נשק בלתי קונבנציונאלי שעדיף שלא ייעשה בו שימוש לעולם ויש לצמצמו למינימום ולשים עליו כמה שיותר מחסומים ובלמים כי זה החריג של החריג של הכלל. האם שמתי יותר מדי מחסומים וזה עלול לגרום לכך שכשבאמת יהיה צריך את הנשק הזה לא יהיה ניתן לעשות בו שימוש? על זה נדבר בעזה"ש בהרחבה". הוסיף.