מכתב בהול: הנכם מתבקשים להפסיק את כל הפעולות לקידום "הרפורמה"

רפי נץ-צנגוט, עו"ד, ד"ר למדע המדינה ופעיל חברתי שלח אתמול (שישי) מכתבים לנשיא המדינה יצחק הרצוג, לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט שמחה רוטמן, זאת לקראת ההצבעה ביום שני שצפויה להתקיים לקידום הרפורמה המשפטית של הממשלה. המכתבים שנשלחו עוסקים בכוונתו של ד"ר נץ-צנגוט לפנות לועדת ונציה של האיחוד האירופאי כדי לקבל את חוות דעתה הרשמית לגבי הרפורמה.

במכתב ששלח לראש הממשלה, שר המשפטים ויו"ר הועדה לחוקה חוק ומשפט כתב: "אני אזרח ישראל, דר' למדע המדינה ועורך דין, כמו גם פעיל חברתי שמגיש עתירות לבג"צ בנוגע לאי-סדרים בפעילות מוסדות המדינה. מטרת פנייתי היא בעיקרה לידע לגבי כוונתי לקדם פנייה לוועדת ונציה שבאיחוד האירופאי לשם קבלת חוות דעתה הרשמית בנוגע ל"רפורמה" המשפטית שהממשלה הנוכחית מקדמת. אם אתם לא תבקשו חוות דעת כזו, הכוונה שנשיא מדינת ישראל או ארגון בינ"ל מסוים יפנו לוועדה בבקשה לקבלתה."

ד"ר נץ-צנגוט הסביר: "לעניות דעתי, ודעת רבים וטובים ממני, ה"רפורמה" תביא לפגיעה קשה במערכת המשפט, כמו גם במבנה המשטר בישראל. פגיעות אלו תגרומנה לנזקים קשים ביותר באופן ישיר – בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובזכויות האזרח בישראל, ובאופן עקיף – לנזקים קשים לכלכלה, מחקר, תקשורת, איכות הסביבה וכו' בישראל, כמו גם למעמדה של ישראל בעולם. מצד התומכים ב"רפורמה" הנדונה (לרבות מצדכם) נשמעים טענות ונימוקים רבים שתומכים לדעת התומכים בביצוע ה"רפורמה" בהיותה תורמת לדמוקרטיה, שלטון החוק וכו' (טיעונים שלעניות דעתי הם ככלל חסרי בסיס); ומצד המתנגדים ל"רפורמה" מוצגים נימוקים וטיעונים רבים כנגדה. אז יש כאלו שיתהו מה נכון – הרפורמה תורמת לדמוקרטיה, לשלטון החוק וכו'; או שלא? ".

"לאחרונה", מוסיף ד"ר נץ-צנגוט, "התייחסה ל"רפורמה" גב' קלייר באזי מלאורי, נשיאת ועדת ונציה – השם הפופולארי ל- האירופאי באיחוד המרכזי בגוף המדובר. European Commission for Democracy through Law שמספק יעוץ חוקתי ומשפטי לחברות האיחוד, כמו גם למדינות חברות אחרות, וזאת בנוגע ל-3 נושאים מרכזיים: דמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות אזרח. חברי הועדה הם מומחים ידועים מארצות רבות בנושאי חוק ומשפט, ולכן לעמדות הוועדה יש מעמד מכובד ומקובל בכל העולם בנוגע להיבטים החוקיים והמשפטיים של 3 תחומי העיסוק שלה שהוזכרו לעיל; וזאת גם בגלל היות הועדה גוף ניטראלי ולא כזה שמעורב בנושאים שבהם הוא דן."

לדבריו, "גב' באזי מאלורי טענה בהצהרתה המובאת במלואה כדלקמן: "ישראל הינה חברה של ועדת ונציה מאז 1 למאי 2008 . וועדת ונציה הצהירה בעקביות, כי במדינה דמוקרטית שבה ישנו שלטון חוק וכיבוד של זכויות יסוד, ביקורת שיפוטית משמעותית לגבי התאמת החוקים, במיוחד אלה המשפיעים על זכויות הפרט וקובעים זכויות בסיסיות, צריכה להתבצע על-ידי בתי משפט עצמאיים, שהחלטותיהם צריכות להיות תקפות ולהתקבל בכבוד על-ידי כולם. בתי משפט אלה צריכים להיות מוגנים מפני התערבות פוליטית, ובמיוחד בנוגע להרכבם. ההחלטות של בתי המשפט העליונים צריכות להיות סופיות ומחייבות לגבי כל מוסדות המדינה ותושביה. אני קוראת לכיבוד של עקרונות אלו. באמצעות הליך כוללני אמיתי שיוביל להסכמה הרחבה ביותר."

ד"ר נץ-צנגוט מציין כי "כמו שניתן לראות בקלות, כל העקרונות הראויים שמופיעים בהצהרת גב' באזי מאלורי סותרים את עיקרי ה"רפורמה" המשפטית, כגון:

א. הצורך בביקורת שיפוטית משמעותית לגבי התאמת החוקים

ב. הצורך בבתי משפט עצמאיים, שצריכים להיות מוגנים מפני התערבות פוליטית, ובמיוחד בנוגע להרכבם

ג. הצורך כי ההחלטות של בתי המשפט העליונים צריכות להיות סופיות ומחייבות לגבי כל מוסדות המדינה ותושביה.

כידוע, ה"רפורמה" יוצאת נגד ביקורת שיפוטית אמיתית של חוקים (סעיף א' שלעיל), בעד הפוליטיות של ביהמ"ש, לרבות לגבי הרכב השופטים (סעיף ב'), ונגד קבלת הכנסת את החלטות ביהמ"ש כסופיות ומחייבות (סעיף ג').

במילים אחרות ובאופן כללי, לטענת גב' באזי מאלורי אין כל בסיס חוקי ומשפטי לעיקרי מרכיבי ה"רפורמה" המשפטית."

ד"ר נץ-צנגוט מדגיש כי "דברי גב' באזי מאלורי היו הצהרה קצרה מטעמה, ולא מה שמכונה בלשון הועדה "חוות דעת" (opinion) רשמית ומחייבת שלה, שמופקת לאחר תהליך ארוך, שיטתי ויסודי של בדיקת הנושא הנדון. למרות ההתנגדות העזה בישראל ובעולם ל"רפורמה", ודברי גב' באזי מאלורי שלעיל, הממשלה ממשיכה במלוא התנופה ביישום שלה. לפיכך, בלית ברירה, החלטתי לפנות אליכם במכתב זה."

עוד כתב ד"ר נץ-צנגוט כי "עד לתאריך ה-23.2.22 הנכם מתבקשים להפסיק את כל הפעולות שנעשות על ידיכם או מי מטעמכם לשם קידום "הרפורמה" (להלן "הפסקת הפעילות לקידום הרפורמה") ולהודיע כי תפנו לוועדת ונציה בבקשה כי תפיק חוות דעת רשמית מטעמה לגבי כל המרכיבים של "הרפורמה" שמתוכננת על ידי הממשלה ועד כמה הם עומדים בסטנדרטים המקובלים של דמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האזרח. מבוקש כי חווה"ד גם תתייחס לאופן שבו יש לשנות את "הרפורמה" (אם אכן כך ייקבע) כדי שהיא תעמוד בסטנדרטים המקובלים של דמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האזרח (להלן "חוות הדעת המבוקשת").

עוד מוסיף ד"ר נץ-צנגוט כי "אם אתם כה בטוחים בעמדתכם ובנימוקיכם כי "הרפורמה" מקדמת את הדמוקרטיה, שלטון החוק וכו' בישראל והיא בעלת בסיס חוקתי יציב, אז לבטח לא תחששו לבקש מהוועדה את חווה"ד המבוקשת. אתם לבטח גם תעריכו כי תקבלו מהוועדה חוו"ד שתומכת ב"רפורמה" ולכן תסייע לכם ליישם אותה בישראל (תוך כדי התגברות על טענות ונימוקי המתנגדים ל"רפורמה"). במילים אחרות, תקבלו גושפנקא מצוינת עבורכם מהגוף הבינ"ל הרלבנטי והמכובד ביותר של מומחים ניטראליים. לעומת זאת, אם תסרבו למבוקש בסעיף הקודם לגבי הפסקת הפעילות לקידום הרפורמה והפנייה לוועדה לקבלת חוות הדעת המבוקשת, תהיה לכך, בין היתר, שתי השפעות עיקריות:

א. יהיה בכך סימן לכולם כי אתם לא מאמינים בתקיפות הטיעונים והנימוקים שלכם – מה שלבטח יפגע קשות בלגיטימיות, בארץ ובעולם – של יישום "הרפורמה" בישראל, וגם של עצמכם אישית והממשלה.

ב. הדבר יוביל לפניה לוועדה של גורמים אחרים בבקשה לקבלת חווה"ד המבוקשת, כמפורט להלן.

"לפי בדיקתי את מסמכי ואתר הועדה, פנייה אליה לשם קבלת חוו"ד רשמית יכולה להיעשות, בין היתר, על ידי נשיא המדינה וגם על ידי ארגונים בינ"ל שונים שהוועדה בקשר עימם. לפיכך, במקביל למשלוח מכתב זה אליכם, אני פונה לכבוד נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג. במכתב
אליו, שלו יצורף המכתב הנוכחי, אבקש ממנו כי אם לא תפעלו עד ה-23.2.22 כמבוקש בסעיף 7 לעיל, כי הוא יפנה לוועדת ונציה בבקשה לקבלת חווה"ד המבוקשת. אגב, במכתב זה גם אבקש ממנו שלא לחתום על חוקים ותיקוניהם שקשורים ליישום ה"רפורמה" לפחות עד לסיום ההליך עם ועדת ונציה. אם כב' הנשיא לא יסכים לפנות לוועדת ונציה כמוצע על ידי, מיד לאחר מכן אפעל ביחד עם הגורמים המתאימים מול הארגונים הבינ"ל המתאימים כדי שמי מהארגונים יפנה לוועדת ונציה בבקשה לקבלת חווה"ד המבוקשת. יש ארגונים בינ"ל רלבנטיים רבים כל כך, לרבות ארגוני-משנה שונים של האו"ם, כך שלבטח לא יהיה כל קושי למצוא ארגון בינ"ל שיפנה לוועדת ונציה בבקשה לקבלת חווה"ד המבוקשת.", ציין ד"ר נץ-צנגוט.

"דומני כי לנוכח כל האמור לעיל (לרבות חברות ישראל בוועדת ונציה, ודברי הנשיאה שלה שהובאו לעיל) ברור, כי הבקשה שתוגש לוועדה – עקב פניית גורם זה הוא אחר – לשם קבלת חווה"ד המבוקשת, תענה בחיוב; וחוו"ד כזו אכן תופק על ידי הוועדה. לנוכח כל האמור לעיל, נראה לי כי ראוי כי תקבלו את המבוקש לעיל בסעיף 7 להקפאת פעולותיכם לקידום הרפורמה ולפנייה לוועדה לשם קבלת חוות דעתה.

כאמור, כך או אחרת תופק חוו"ד של הועדה לגבי "הרפורמה" המשפטית, ולעניות דעתי חווה"ד תצא נגד רוב או כל מרכיבי "הרפורמה". דומני כי פעולות שלכם להמשך קידום "הרפורמה", למרות חוו"ד של הוועדה שתצא בעיקרה ככולה נגד "הרפורמה", תפגענה קשות בכם ובמדינת ישראל:

א. תוכן חווה"ד סביר בעיני שיסתור את הטענות והנימוקים שלכם, רובן ככולן, לתמיכה ב"רפורמה", מה שיפגע בלגיטימיות שלכם והממשלה באופן משמעותי ביותר ככלל, ולגבי "הרפורמה" בפרט.

ב. באירופה כבר נשמעו קולות נגד "הרפורמה" המשפטית בישראל (כדוגמת דברי נשיא צרפת). יחד עם זאת, ע"ב דו"ח הועדה המתנגד שצפוי להיות מופק על ידי הוועדה, לאיחוד האירופאי יהיה בסיס מוצק לנקוט נגד ישראל (שהפכה עקב "הרפורמה" ללא דמוקרטית באופן משמעותי ביותר), לא רק בביקורת מילולית, אלא גם הרבה יותר מכך: בצעדים רבים וחריפים שיפגעו בישראל בתחום הכלכלה, מסחר, תרבות, מחקר ועוד ועוד. לנוכח הקשרים הרבים של ישראל עם האיחוד האירופאי המדובר יהיה אכן בפגיעות מאוד משמעותיות בישראל; ולכן גם בלגיטימיות של יישום "הרפורמה" בישראל (עקב הנזקים שיישומה יביא ביחסים עם אירופה, כאמור לעיל).

לסיכום כתב ד"ר נץ-צנגוט "עד כה דן מכתבי בפנייה לוועדת ונציה. יחד עם זאת, קיימת אפשרות לפנות גם למי ממוסדות האו"ם לשם קבלת החלטות כנגד "הרפורמה" – וגם בצעד כזה יהיה מקום לנקוט, במצב המתאים. גם במהלך כזה – שלבטח יצליח – יהיה כדי לפגוע בלגיטימיות של יישום "הרפורמה". אציין, כי אפשרות אחרת שקיימת בפניכם היא שלא להיקלע למצב הבלתי נמנע של חוו"ד שלילית של וועדת ונציה (על כל התוצאות השליליות של כך לכם ולישראל), וזאת על ידי זה שתשנו באופן דרסטי את מרכיבי "הרפורמה" כך שהם לא יפגעו באופן כה קשה בדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האזרח בישראל."

את המכתב הזה צירף ד"ר נץ-צנגוט לנשיא המדינה וכתב: "מצורף בזאת מכתבי לה"ה ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שר המשפטים עו"ד יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט עו"ד שמחה רוטמן, שמדבר בעד עצמו; מוצע לקרוא אותו תחילה בטרם ייקרא המשך המכתב הנוכחי. לנוכח האמור במכתב המצורף ככלל, ובסעיף 10 לו בפרט (המתייחס אליך), אודה מאוד לעזרתך, כדלקמן: אם נמעני המכתב המצורף לא יפעלו עד ה-23.2.22 כמבוקש בסעיף 7 למכתב המצורף, אודה אם תפנה אתה לוועדת ונציה בבקשה לקבלת חווה"ד המבוקשת (כהגדרתה בסעיף 7 הנדון).

"בנוסף, מבוקש כי לא תחתום על חוקים ותיקוניהם שקשורים ליישום ה"רפורמה" לפחות עד לסיום ההליך עם ועדת ונציה; וכי תבהיר זאת מראש למובילי "הרפורמה" כי כך תעשה. הנימוק לאי-חתימה כזה הוא ברור: תנאי לחתימתך כנשיא היא קבלת הגושפנקא מהוועדה – כגוף מומחים מוביל וניטראלי – כי "הרפורמה" היא אכן תקינה מבחינת השמירה על הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האזרח בישראל. סביר בעיני כי לא תרצה לחתום על חוקים שיוגדרו על ידי הועדה – שכאמור נחשבת כמוסד המרכזי בעולם לקביעת תקינות דמוקרטיה, שלטון החוק וכו' כפוגעים בדמוקרטיה, בשלטון החוק וכו'."

לסיום כתב: "לעניות דעתי, המוצע במכתב זה אלו המהלכים הראויים של נשיא מדינת ישראל במצב הכה מורכב וקשה בו היא שרויה כעת, כדי לסייע לה בצורה האופטימלית. אודה בבקשה לתגובתך עד ל-23.2.22".

דר' רפי נץ הוא חוקר ומרצה בתחום של זיכרון קולקטיבי של סכסוכים, עם דגש על הזיכרון הישראלי-יהודי של הסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני. בעת לימודי הדוקטורט שלו ולאחר מכן שהה כ-5 שנים כעמית וכחוקר-מבקר באוניברסיטאות ייל וקולומביה בארה"ב, ובהמשך ניהל את תכנית הקיץ הבינלאומית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן. כמו כן פרסם 11 ספרים וחוברות ומעל 50 מאמרים ופרקי ספרים אקדמיים, שימש כעורך-אורח כשנה וחצי של כתב עת אקדמי בינלאומי, והרצה באוניברסיטאות ברחבי העולם (כהרווארד, אוקספורד וייל) כמו גם במשרדו של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו. הוא גם לימד קורסים באוניברסיטאות בישראל (כגון תל אביב, בן-גוריון ובר-אילן), וגם בהודו, קיבל פרסים ומלגות רבות, ועבודתו זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב, בארץ ובעולם.

במקביל רפי עוסק בעריכת דין במשרדו הפרטי ובפעילות חברתית לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, על איכות הסביבה וכו'. פעילות זו באה לידי ביטוי בקשר עם רשויות המדינה, בעריכת מחקרים, ובהגשת עתירות לבג"צ כעותר ציבורי או בטיפול בעתירות כאלו. במסגרת עתירות אלו, פעולותיו הביאו, למשל: א) להפסקת כהונתם הלא חוקית של מר אריה בר וגב' נוגה קינן בועדת המינויים שמתפקידה היה לבדוק את כשרות מועמדת רה"מ לתפקיד נציבת השירות הציבורי (וחברי הועדה החדשים שמונו במקומם פסלו את מינויה של גב' עפרה ברכה לתפקיד נציבת השירות); ב) להפסקת הכהונה של רו"ח איריס שטרק (נשיאת לשכת רואי החשבון) ופרופ' יעקב נגל בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (כגון הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי השב"כ והמוסד וכו'); ג) ולהפסקת כהונתה של רו"ח איריס שטרק בוועדות מרכזיות שונות של נציבות שירות המדינה