אתמול (שישי) צוינה שנה לפרוץ המלחמה באוקראינה, אך סיום טרם נראה באופק.
רוסיה הדהימה את העולם כאשר בניגוד לציפיות של כמעט כולם פלשה עם צבא מסיבי לאוקראינה ב-24 לפברואר 2022 ופתחה בעימות הצבאי הגדול ביותר על אדמת אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.
שנה לאחר הפלישה, השלכות המלחמה ממשיכות להדהד ברחבי העולם.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הפלישה גרמה למשבר פליטים חריף, כאשר אוקראינים בורחים מהסכסוך במולדתם וגברים רוסים רבים מבקשים להימנע מגיוס.
יותר מ-8 מיליון פליטים נמלטו מאוקראינה במה שארגון הבריאות העולמי מתאר כ-"תנועת האנשים הגדולה ביותר באזור אירופה מאז מלחמת העולם השנייה". רבים הועברו שלא מרצונם על ידי רוסיה. אחרים הפעילו עומס על משאבים, כמו גם בתי ספר ובתי חולים, בפולין ובגרמניה.
אוקראינה ורוסיה הן גם יצואניות מפתח של חיטה, שעורה, תירס ושמן בישול, במיוחד למדינות אפריקה והמזרח התיכון. טורקיה והאו"ם תיווכו בקיץ שעבר על עסקה שתאפשר לדגן אוקראיני לעבור בנמלי הים השחור, אך לפי הדיווחים רוסיה עדיין מעכבת את המשלוחים. רוסיה היא גם יצרנית גדולה של דשנים ונפט. שיבושים בזרימת הסחורות הללו מגבירים אתגרי שרשרת האספקה ואתגרי האקלים האחרים, מעלים את מחירי המזון והגז וגורמים למחסור במדינות כמו צ'אד, תוניסיה וסרי לנקה.
המלחמה גם הרעידה את נאט"ו, האיחוד האירופי והאו"ם, ואילצה מדינות לקחת צד בדרכים שהובילו להסלמה במתיחות ותמורות דיפלומטיות. לדוגמה, טורקיה, למרות היותה חברה בנאט"ו, הגבירה את הסחר עם רוסיה מאז תחילת המלחמה והעלתה התנגדויות לאפשר לשוודיה ופינלנד להיכנס לברית.
רוסיה היא אחת מיצרניות הנפט והדלק הגדולות בעולם. מדינות אירופה אסרו על הנפט, הגז והסולר הרוסי שהם הסתמכו עליהם, מה שגרם בתחילה לעלייה חדה במחירים. עם זאת, מהלכים של מדינות אירופה לנעול מקורות חלופיים, יחד עם מאמצי שימור וחורף מתון, הקלו במידה רבה על עליות המחירים הללו. כעת המחירים חזרו לרמות שלפני הפלישה.
ההתקפה של מעצמה גרעינית כמו רוסיה על אוקראינה עוררה אנרגיה מחדש בנאט"ו, כאשר פינלנד ושוודיה החליטו לבקש להצטרף לארגון לאחר שנים של ניטרליות.
ארה"ב ומדינות חברות אחרות מזרימות ציוד צבאי בשווי עשרות מיליארדי דולרים לאוקראינה. במהלכים האחרונים, ארה"ב, גרמניה ובריטניה הבטיחו לספק טנקים חדישים.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ביקר בפולין ביום שלישי, ואישר מחדש את מחויבותו לאוקראינה וטען שמוסקבה "לעולם" לא תנצח. בשני ערך ביקור פתע בבירת אוקראינה קייב. ביידן נפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי והכריז על חבילת סיוע צבאית חדשה בשווי של כ-500 מיליון דולר.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע הערכה לגבי מה שהוא מכנה "המבצע הצבאי המיוחד" של מוסקבה באוקראינה, והשפעתו על כלכלת רוסיה, במהלך נאום המצב שלו ביום שלישי. פוטין טען כי אוקראינה והמערב עוררו את הסכסוך עם הרחבת נאט"ו ומערכות הגנה אירופאיות חדשות נגד רקטות.
פוטין אמר: "הם התחילו במלחמה, והשתמשנו בכוח כדי לעצור אותה".
במהלך הנאום אמר פוטין גם שרוסיה משעה את השתתפותה באמנת START החדשה עם ארה"ב המגבילה את הנשק הגרעיני האסטרטגי של שני הצדדים. מזכיר המדינה האמריקני, אנטוני בלינקן, כינה את ההחלטה מאוחר יותר "אומללה וחסרת אחריות". ההחלטה עלולה לבשר כי המלחמה עתידה להיערך עוד זמן רב ואולי אף על המחשבה של פוטין על שימוש בנשק גרעיני אסטרטגי בהתאם לצורך.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הכה אתמול בנימה נחרצת בנאום שלו לאומה ואמר: "זו הייתה שנה של כאב, צער, אמונה ואחדות. וזו שנה של בלתי מנוצחות שלנו. אנחנו יודעים שזו תהיה שנת הניצחון שלנו!"
הדיפלומט הבכיר של סין, וואנג יי, נפגש עם ניקולאי פטרושב, ראש מועצת הביטחון של רוסיה, במוסקבה ביום שלישי. שני הפקידים הסכימו להתנגד ל-"מנטליות המלחמה הקרה, לעימות הגושים ולהתנגדות אידיאולוגית", כמו גם "לחזק את שיתוף הפעולה".
משרד החוץ של סין קרא אתמול לחדש את שיחות השלום, להפסיק את הסנקציות החד צדדיות, והדגיש את התנגדותו לשימוש בנשק גרעיני.
סין פרסמה מסמך בן 12 נקודות כחלק ממאמציה האחרונים להציג את עצמה כמתווכת שלום ניטרלית, שכן היא נאבקת לאזן את מערכת היחסים שלה עם מוסקבה וקשריה עם המערב ככל שהמלחמה מתארכת.
גורמים מערביים העלו חששות שסין עשויה לשקול לספק לרוסיה סיוע צבאי, האשמה שהוכחשה על ידי בייג'ינג.
המסמך חוזר על רבות מנקודות הדיבור הסטנדרטיות של סין, הכוללות דרישה לשני הצדדים לחדש את שיחות השלום. למרות שהמסמך שם דגש על שמירת הריבונות, העצמאות והשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות, המסמך אינו מכיר בהפרה של רוסיה את הריבונות האוקראינית.
משרד החוץ הרוסי אמר כי הוא "מעריך מאוד את רצונה הכנה" של סין לתרום ליישוב הסכסוך, והוסיף כי מוסקבה פתוחה להשגת יעדי הפעולה הצבאית המיוחדת שלה באמצעים מדיניים ודיפלומטיים, לרבות הכרה ב-"מציאות טריטוריאלית חדשה" – דבר שנשיא אוקראינה זלנסקי נשבע שלא לוותר עליו לעולם.
זלנסקי נראה פתוח לדבר עם סין, ואמר אתמול במסיבת עיתונאים שהוא שמח שסין מתחילה לדבר על איך לסיים את הסכסוך של אוקראינה עם רוסיה, אבל הדגיש את החשיבות של מעשים. הוא אמר שסין דיברה על שלמות טריטוריאלית במונחים כלליים, אך לא ציינה אף מדינה, והוסיף כי אוקראינה צריכה לעבוד על הנושאים הללו עם סין.
העצרת הכללית של האו"ם הצביעה אתמול על החלטה הדורשת מרוסיה לצאת מאוקראינה ברוב של 141 מדינות. ישראל הצביעה באו"ם בעד ההחלטה התומכת בשלמות הטריטוריאלית של אוקראינה. ההחלטה כוללת דרישה מיידית מרוסיה להסיג באופן מוחלט וללא תנאים את כוחותיה מאוקראינה. 7 מדינות הצביעו נגד – בהן כמובן רוסיה. ו-32 מדינות, כולל סין והודו, נמנעו.
היום (שבת), שנה ויום לאחר הפלישה הרוסית, נשמעה אזעקה אווירית באורך 30 דקות ברחבי אוקראינה, תזכורת כי לאחר שבוע של פגישות דיפלומטיות ונדרי תמיכה מחודשים בקייב, המלחמה אינה מראה סימני עצירה.
משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם (OHCHR) אימת סך של 7,199 מקרי מוות אזרחים במהלך הפלישה של רוסיה לאוקראינה נכון ל-12 בפברואר 2023. מתוכם, 438 היו ילדים. יתר על כן, דווח על 11,756 אנשים שנפצעו. עם זאת, הארגון ציין כי המספרים האמיתיים יכולים להיות גבוהים יותר.
משרד ההגנה של בריטניה אמר בתדרוך מודיעיני כי הכוחות המזוינים הרוסיים, איבדו בין 40,000 ל-60,000 חיילים וספגו עד 200,000 אבדות, כולל פצועים בפעולה.
האוקראינים ספגו ככל הנראה למעלה מ-100,000 הרוגים ופצועים, אך המספר אינו מאומת.
הופץ ברשתות החברתיות. שימוש לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות היוצרים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ גדול לאתר את בעלי הזכויות של תכני המדיה המגיעים לידנו. אם זיהיתם בפרסומים שלנו צילום שאתם בעלי הזכויות בו, אנא פנו אלינו על מנת להעניק לכם קרדיט ראוי או לחילופין להפסיק את השימוש בו. לפניות באמצעות הדוא"ל: [email protected]
תתרכזו במדינה שלנו