ה'טאבו' הפלסטיני: "יחד עם האיחוד האירופי, מקימים למעשה את המדינה הפלסטינית"

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, קיימה היום (שני) דיון מהיר בנושא "מרשם הטאבו הפלסטיני" – על פי הצעותיהם של חה"כ אריאל קלנר וצביקה פוגל.

ח"כ קלנר: "בפיגוע הנורא אתמול, נרצחו שני נערים יהודים, רק כי הם יהודים. כל עם ישראל מבכה את הירצחם של הלל ויגל ז"ל, ומשתתף באבלה הכבד של משפחת יניב. זו המלחמה שלנו, כבר מעל 100 שנים, מול אלה שרוצים לגרש אותנו ולקחת את אדמותינו. רצח הוא אחד האמצעים שהם נוקטים במלחמה הזו, והשתלטות על קרקעות היא אמצעי אחר. זוהי דרך משפטית, דרך רישום ב'טאבו' פלסטיני, כפי שנחשף במחקר של ארגון 'עד כאן'. זה מתבצע ע"י הרשות הפלסטינית, תוך הפרת כל ההסכמים, ותמיכה כספית של עשרות מיליוני אירו ממדינות איחוד האירופי וארגונים בינ"ל. יש את ה'סור מרע', שזה למנוע את הרישום שלהם, אבל צריך גם את ה'עשה טוב' – קידום הסדר מקרקעין ישראלי בשטחי C.  עברו מספיק שנים מאז 1967 והגיע הזמן לעשות זאת."

עו"ד דוד שני, ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים: "אנחנו מבצעים כיום הליך של רישום והסדר מקרקעין במזרח ירושלים. זה לא נעשה עשרות שנים, ורשמית התחלנו ב2018, אבל בשנים הראשונות בעיקר בנינו את האופרציה. אמנם יעד הממשלה היה 50% מהשטח בשלב זה, ואנחנו כיום בתהליכים לגבי 27% מהשטח, אבל זה תהליך סבוך וסדור, שנעשה עקב בצד אגודל, עם לא מעט חסמים והתנגדות ככל שמתקדמים. עם זאת, פקיד ההסדר נמצא בשטח, יושב עם נכבדי הקהילה, מסביר את חשיבות הדבר, ולמרות שזה לא קל, עובדים ביחד. זה מענה שהמדינה מחוייבת לספק לתושבים, ובוודאי שיש לזה גם אספקט של משילות."

סא"ל אדם אבידן, ראש תחום תשתיות במנהל האזרחי: "אנחנו לא מכירים בסקר וברישום של הרש"פ, אין לזה שום תוקף חוקי, ושלוש פניות רשמיות (2018, 2020, 2022) הפצרנו בהם לחדול והבהרנו להם את זה רשמית. ככל שאני מזהים פעילות בשטח לביצוע הסדר מקרקעין, ברמה הטקטית או הפיזית, אנחנו פועלים לעצור אותה. זו לא תופעה חרבה, אבל היו מספר מקרים שזיינו מדידות בפאתי כפרי והפסקנו את זה."

"החלטה על ביצוע הסדר מקרקעין יזום ביהודה ושומרון נמצאת לפתחו של הדרג המדיני. לפני קצת יותר משנתיים המתפ"ש העלה הצעה לקיים הסדר, וגנו בזה בכנסת בנובמבר 2020. עד לרגע זה לא התקבלה כל החלטה לבצע את ההליך," אמר סא"ל אבידן.

גלעד אך, מנכ"ל 'עד כאן': "הרש"פ, יחד עם האיחוד האירופי, מקימים למעשה את המדינה הפלסטינית. אם ע"י בנייה בשטח, צמוד לצירי תנועה או בטבעות חנק סביבי ישובים, אם זה ע"י רצח מוכרי קרקעות ליהודים, ואם זה ע"י ביצוע רישום והסדר מקרקעין ביו"ש. אנחנו בשטח, רגבים בשטח, ורואים אותם כל הזמן. ישראל בוחרת לשבת ולא לעשות דבר. בינתיים מוציאים עוד ועוד נסחי טאבו ועוד עוד מדינות מכירות בהם. חייבם לפעול מול זה בשטח, וחייבם גם לפעול מול המדינות והארגונים הבינ"ל שתורמים לזה ברמה הדיפלומטית. אפשר גם לשקול להפיל את אתר האינטרנט שלהם, שהרי הוא מאפשר ביצוע עבירה של רישום בלתי חוקי."

עו"ד ניב יערי, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "אנחנו מלווים את ההיבטים המשפטיים של הסוגיה. בבירת ישראל זו סוגיה יותר קשה לעתים. בשטחי C התשובה המשפטית פשוטה יחסית –על פי הדין הישראלי, ועל פי הדין ביו"ש אין משמעות משפטית לפעולות שלהם. על פי הסכמי הביניים לרש"פ אין שום מעמד בקרקע בשטחי C. אולי יש משמעות פרקטית להתנהלות בשטח, אבל אין לזה שום משמעות משפטית."

 יו"ר הוועדה ביקש לשמוע את התייחסות משרד החוץ לנושא הדיון, ושולמית קורזון ון גלדר, מנהלת מחלקת פלסטינים במשרד החוץ, השיבה כי אינם מכירים את הנושא, ויידרש להם זמן ללמוד את השלכותיו הבינ"ל ולבנות תכנית פעולה בהתאם.

ח"כ קלנר: האו"ם, האיחוד האירופי, הבנק עולמי – כולם פועלים בניגוד להסכמי הביניים. זה מחייב פעילות דיפלומטית. הפעילות הזו גם תביא לתסיסה בשטח, מצד פלסטינים שחושבים שיש להם נסח טאבו ומעמד בשטח ובהמשך יגלו את המציאות המרה.

יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: התמונה לא לרוחי, אבל היא ברורה. אבקש לקבל ממשרד החוץ התייחסות כתובה ומפורטת לנושא, וכל הרחבה שירצו להעביר לנו משרד הביטחון והמתפ"ש, ונשקול את המשך צעדינו.