סגן שר החקלאות: "יש שר חדש ואל תצפו שיישם מדיניות של קודמו"

ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, פתח הבוקר (חמישי) את דיון ההמשך בנושא מצב החקלאות בישראל והתכניות ליבוא פירות וירקות. במהלך הדיון הקודם התבררו הפערים בין דרישות החקלאים לתמיכה ישירה של כמיליארד שקל, לבין הסכם להקצות לכך 760 מיליון שקל מהם הוקצבו בפועל רק כ-200 מיליון שקל, היום כאמור קרא ביטן לצדדים לפתור את הבעיה תוך שבועיים.

רכז כלכלה ותעשייה באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי ביולי 2022 הגיעו הצדדים להסכמות שתוקצבו והאוצר עדיין עומד מאחוריהן, ולאחר אישור התקציב יש נכונות לבחון את ההסכמות. יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, אמר כי הסכמות יולי כבר לא רלוונטיות. היו"ר ביטן קרא לצדדים לשבת שוב ולהגיע להסכמות תוך שבועיים, עוד לפני דיוני התקציב, וביקש מחברי הכנסת שלום דנינו ואלון שוסטר לסייע בכך. אמיתי הוסיף, כי צריך לחוקק גם חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, שיפחית את המס לחקלאים היצואנים.

סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר, ח"כ משה אבוטבול, אמר כי "המשרד מקיים דיונים רציפים לנתב את התקציבים לחקלאות כפי שהצוות המקצועי במשרד מבין וללא התניות. הוא הוסיף כי "יש שר חדש, כמו שלא מצפים שהשרה רגב תיישם את מדיניות קודמתה מיכאלי אל תצפו שהשר יישם מדיניות אחרת של קודמו. אנחנו רוצים לחזק את החקלאות". עוד אמר ח"כ אבוטבול כי האוצר צריך לבוא למו"מ בלי להסתכל על העבר ובידיים נקיות."

מנהל המחלקה התקציבית במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, הציג נתונים מענף החקלאות ואמר כי "כשמדברים על סיוע צריך לקחת בחשבון שרווחיות החקלאים נפגעה בעשור האחרון, והוסיף כי מחירי הפירות והירקות עלו בעשור האחרון יותר מהמדד ובאירופה הם עלו עוד יותר. עוד הוא ציין כי יש חשיבות לפרטים בהסכם וכן יש חשיבות לא רק לתמיכה ישירה אלא גם לעזרה בסבסוד השקעות מיכון ותמיכה במחקר ופיתוח."

נציג האוצר ברנס אמר כי "באירופה התמיכה היא של כ-100 שקל לדונם ובישראל זה יהיה פי 2.5 – כ-250 שקל לדונם. סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות, צביקה כהן, אמר מנגד כי באירופה 80% מהקרקע היא למרעה ולכן 100 שקל זה מספיק, בישראל פדיון דונם עגבנייה הוא 20-30 אלף שקל ולכן זה לא הגיוני. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי האוצר סידר את הנוסחה כך שהתמיכה לא תעבור את ה-150-200 מיליון שקל," והוסיף: "כשעושים חוכמות שולחים את החקלאות לאבדון".

ח"כ אלון שוסטר אמר כי "כעומק החשיפה של החקלאים ליבוא חיצוני כך צריכה להיות עומק התמיכה. הוא הוסיף כי כשהיה שר החקלאות התברר לו שלחלק מהאנשים באוצר, כתפיסת עולם, לא מזיז אם יהיו מטעים בצפון ותפוחי אדמה בעוטף עזה, ולכן גם התמיכה שהציעו הייתה בהתאם." עוד אמר שוסטר כי "באוצר הציעו לו 40 שקל לדונם כתמיכה ישירה. "חשבו תפסו פראייר. 40 שקל לדונם זה בדיחה שמעליבה את המציע, כעבור שנה הציעו 100 שקל. ככה לא מנהלים את העניין", אמר.

ח"כ עודד פורר, שר החקלאות בממשלה הקודמת, אמר כי "בא לייצג את הקול של האזרחים שלא נשמע, שצורכים פחות ומשלמים יותר. הוא הוסיף כי היו הסכמות עם החקלאים בניגוד לעמדת האוצר, וגם שר האוצר הקודם וגם שר האוצר הנוכחי עומד מאחוריהן." הוא הוסיף כי איפה שפותחים את השוק המחיר יורד ואמר כי "זה שערורייה שהממשלה לא העבירה תמיכה לענף השום. נציגי החקלאים התפרצו לדברי פורר ומחו על כך שהדבר הוביל לחיסול ענף השום ולסגירת משקים גם בענפים אחרים."

מנהל מכון יסודות, עמית בן צור, אמר כי "המטרה של כולם היא הורדת מחיר המזון, אבל צריך להבטיח גם שיהיה מזון. הוא הציג נתונים ואמר כי באירופה קובעים מדיניות לשבע שנים קדימה ומודיעים עליה 3 שנים לפני שהיא נכנסת לתוקף, וכך נותנים לחקלאים ודאות. הוא התייחס לרפורמות בענפי הדגים, הבקר והטונה, ואמר כי בדגים המחיר ירד ואז עלה, בבקר המחיר ירד ובטונה המחיר ירד ועלה וההשפעה המצטברת היא שמחירי המזון לא ירדו." עוד ציין בן צור, כי "בענף העוף התמורה למשחטות ירדה והמחיר לצרכן לא, כך שפער התיווך עלה. "אם המטרה היא להגדיל פער תיווך אז הרפורמה הצליחה, ואם המטרה הייתה להוריד מחיר לצרכן אז זה כישלון", אמר.

במהלך הדיון אמר אמיתי כי "שמע שממלאת מקום מנהלת השירותים להגנת הצומח אומרת שהפעילו עליה לחץ להגיע להסכמות עם האוצר. האמירה עוררה סערה וח"כ פורר ביקש להגיב. הוא שאל האם פגע באמת המקצועית של העובדת, והמנהלת שלומית ציוני השיבה כי לא היה דבר כזה." פורר זעם וביקש "להפסיק עם השקר הזה". עוד ציין פורר כי פתח את הייבוא ל-200 טון דבש והמחיר ירד. החקלאים זעמו ואמרו כי הכוונה הייתה לייבא 1,500 טון דבש וזה היה הורס את הענף.

סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אסף לוי, אמר כי "החקלאים צעקו בצדק, כי המכסה אכן הייתה לייבא 1,500 טון וירדה ל-200. הוא הוסיף כי ענף הדבש מייצר 50 מיליון שקל, אבל ההאבקה תורמת למשק 3.5 מיליארד שקל."

בנוסף עלה נושא העובדים הזרים והחקלאים הציגו את הקושי שלהם. על כך אמר לוי כי "במשרד מנסים לפרוץ את החומה של האוצר, שטוען כי הדבר יפגע בהעסקת ישראלים. לוי הוסיף כי זה לא נכון, ואפילו להפך כי תוספת עובדים זרים תעלה את הפריון ותעלה גם את העסקת הישראלים." היו"ר ביטן אמר כי הוועדה תקיים ישיבת מעקב אחר הטיפול בנושא.

באשר להורדת המכסים אמר היו"ר ביטן כי הוא רוצה לדעת מי יקבל קנס אם המכס ירד והמחיר לצרכן לא ירד. ברנס השיב כי היבואן צריך למכור בזול יותר כי אחרת לא יקנו ממנו. היו"ר ביטן הוסיף כי זה לא מספיק ואם יש יבואן שייקח את הכסף לעצמו אז הוא צריך לקבל קנס באותו סכום שהרוויח.

בהמשך התייחסה מנהלת השירותים להגנת הצומח, שלומית ציוני, לדברים שנאמרו על היחידה בשנים האחרונות ואמרה: "נוצר נרטיב שגוי, אפילו מעוות, שהופך את היחידה לאיזה חסם סחר מכוון שמונע את יבוא הצמחים לישראל וזה לא ככה. זו יחידה מקצועית שעושה עבודה מקצועית לאפשר יבוא ויצוא, תוך מניעת חדירת נגעים למדינות. העקרונות הן בינלאומיים ואבן הדרך המרכזית היא המניעה והיא מבוססת על תהליך ומשנה סדורה. אני לא רוצה להיכנס להנהגה הקודמת של המשרד שלקחה את הרפורמה למקומות רחוקים והכתיבה גבולות קשוחים, ושמחה שהיום יש הנהלה והנהגה אחרת והחלטת ממשלה אחרת שבה אנחנו כן מאפשרים יבוא בצורה יותר מבוקרת ואחראית".