בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי

בעבירות של הברחת טובין לישראל, הקנס המינימלי שיושת הוא כגובה הקנס המנהלי, כלומר, כגובה המסים שלא שולמו. כך קובע פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שניתן בהרכב של שלושה שופטים: כב' השופט דוד מינץ, כב' השופט חאלד כבוב וכב' השופטת רות רונן.

פסק הדין ניתן בערעור שהוגש בשמו של משה בונפד, שנתפס על ידי בודקי מכס נתב"ג ביולי 2017 כשהוא עובר במסלול הירוק, המיועד למעבר ללא טובין החייבים במס, כשבמזוודתו 238 פקטים של סיגריות. לו היה עובר בונפד במסלול האדם, המיועד להצהרה על טבין החייבים במס, היה מחויב במע"מ, מכס ומס קנייה בסכום כולל של כ-54 אלף ש"ח.

נציג רשות המסים ביקשו להטיל על הנאשם קנס שלא יפחת מגובה המסים שלא שולמו, בהתאם לשיעור הקנס המנהלי המוטל במקרים כאלה. בית משפט השלום בראשון לציון גזר על בונפד קנס של 50 אלף ₪ שישולם ב-50 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, לאור מצבו הכלכלי. בא כוחו של הנאשם ערער על העונש לבית המשפט המחוזי בלוד, בטענה שבית משפט השלום לא התחשב בצורה מספקת במצבו הכלכלי של הנאשם בקביעת הקנס, וראוי היה שיסטה באופן משמעותי יותר מגובה הקנס המינימלי שדרשה רשות המסים.
המחוזי דחה את הערעור וקבע כי "המדובר בעבירה כלכלית אשר נעשתה למטרת רווח כספי ובנסיבות אלו ראוי להטיל קנס, סכום המשקף באופן ראוי את היקף העבירה כמו גם את סכום המס ממנו ביקש המערער להתחמק". בא כוחו של הנאשם הגיש בקשת רשות ערעור ונקבע דיון בעניינו.

שופטי העליון לא הסתפקו בדחיית רשות הערעור אלא קבעו גם תקדים חשוב לעניין קביעת מתחם ענישה במקרים של הברחת טובין לארץ. "פשיטא בענייננו שגם בהשתת קנס בהליך פלילי שבא חלף הליך מנהלי, יש לקבוע מתחם עונש הולם", כתבו שופטי העליון בפסיקתם. "במסגרת זו תחתית המתחם בדרך כלל ראוי שתעמוד על שיעור הקנס המנהלי ולא פחות מכך. בהליך זה הקנס שהושת על המבקש אינו חורג מהקנס הראוי ועל כן לא ראינו מקום לתת למבקש רשות לערער".

פסיקה זו תומכת בעמדת רשות המסים בשנים האחרונות, כי במקרים של הברחת טובין לארץ יש להטיל קנס מנהלי בגובה המסים שלא שולמו, וכי במקרים חמורים המופנים להליך פלילי יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין הקנס המנהלי לבין סכום של עד פי 4 ממנו.

את רשות המסים ייצגו עו"ד רונית שמש-מנור בבית משפט השלום, עו"ד אמילי כהן-אפריאט בבית משפט המחוזי ועו"ד יורם הירשברג בבית המשפט העליון.