מבולבלים? מחקר ייחודי חושף, מרכז ומנתח את כל המידע על הרפורמה המשפטית

החוקר והמרצה ד"ר רפי נץ-צנגוט, ערך מחקר אשר חושף, מרכז ומנתח בפעם הראשונה את כל המידע הרב לגבי 48 מרכיבי הרפורמה המתרחשת כעת בישראל, וזאת בנוגע לפגיעתה בתחומי הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות הפרט (להלן "דמוקרטיה").

להורדת הנוסח המלא – רפי נץ מחקר הרפורמה המשפטית

המחקר מתייחס לתקופה שממועד השבעת הכנסת הנוכחית ועד 1.3.23. איתור מרכיבי הרפורמה מבוסס על שלושה מקורות הרלבנטיים לה, וזאת רק בכל הנוגע להקשרם לדמוקרטיה:

א) כל ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין סיעות ומפלגות הקואליציה
ב) כל הצעות החוק הרבות שהוגשו על ידי חברי הקואליציה, וזאת על בסיס מאגר הצעות החוק של הכנסת
ג) החוקים המעטים שכבר התקבלו. עקב הניסיון הרב של כותב המאמר (גילוי נאות – שמתנגד לרפורמה) בפרסום מאמרים וספרים במסגרת האקדמיה, המחקר בוצע בהקפדה מתודולוגית מתאימה; ולכל הנאמר בו יש הפניות לאסמכתאות המתאימות (בטבלה שלמטה, שבה מרוכז כל המידע "הגולמי").

התקשורת והשיח הציבורי בישראל ומחוצה לה מתמקדים בעיקרו רק במספר מועט של מרכיבים של פגיעת הרפורמה בדמוקרטיה, אלו שקשורים בעיקר לתחום הרשות השופטת. יחד עם זאת, יוקדם ויאמר כבר כעת, כי המחקר מגלה שמלבד המרכיבים החשובים הללו הנדונים בתקשורת ובשיח, יש עוד עשרות מרכיבים "נעלמים" ולא-נדונים של הרפורמה שיפגעו בדמוקרטיה – חלקם שקשורים לרשות השופטת ורבים אחרים שאינם קשורים לה.

למחקר מספר תרומות: ראשית, חשיפת כל אחד מהמרכיבים הרבים הנוספים של הרפורמה וזאת במסגרת 14 תחומים במדינה; שנית, חיבור הקשרים בין כל אותם 48 מרכיבים כך שמובהרת התמונה הכוללת של הרפורמה; שלישית, ניתוח המשמעויות הרבות של מרכיבי הרפורמה על המדינה – והבהרה עד כמה קשה תהיה פגיעתה בדמוקרטיה (כי רק תמונה כוללת מאפשרת להבין את המשמעות של כל מרכיב ברפורמה); רביעית, דיון בהיבטים נוספים של הרפורמה, כגון הפרכה, רק כדוגמאות מעטות, של חלק מהנמקותיה, מוטיבים שעוברים כחוט השני לגבי מרכיבים שונים של הרפורמה, ומעבר למסגרת המחקר: מוסבר מדוע אין מקום לנהל משא ומתן עם הקואליציה לגבי הרפורמה.

להלן ממצאים מרכזיים של המחקר:

1. תחומים רבים (14 במספר) של הרפורמה – הרפורמה המתרחשת בישראל כוללת תחומים שאינם רק הרשות השופטת (לרבות ביהמ"ש העליון) אלא גם: פרקליטות המדינה, הליכים פליליים, נבצרות רה"מ, חסינות חברי כנסת, התקשורת, יחסי עבודה, מינויים בכירים במוסדות מדינה וציבוריים, לשכת עורכי הדין, זכויות הפרט ופלורליזם, ניגוד עניינים וטוהר המידות בשירות הציבורי, ויכולת האופוזיציה לבקר את הקואליציה.

2. אין המדובר לא ב"רפורמה" ולא "משפטית" –לנוכח האמור לעיל לגבי 14 תחומי הרפורמה, אין מקום לכנות את "הרפורמה" המתרחשת כעת בישראל "משפטית" (כי היא אינה עוסקת, אפילו כעת, רק ברשות השופטת אלא בעוד כ-12 תחומים, שכולם גם לא "משטריים"); ראוי לכנותה משהו כמו "מדינתית" או "כוללת". אין מקום גם לכנותה "רפורמה" (מה שמתייחס לשינוי הדרגתי), ראוי לכנותה "מהפכה" (שינוי יסודי ומיידי, כי זה אכן מה שמתרחש כעת בישראל). כשקלול של האמור לעיל, מוצע לקרוא למה שמתרחש כעת בישראל "מהפכה מדינתית" (ובהמשך המאמר "מהפכה").

3. מרכיבים/שינויים רבים באותם 14 תחומים – המדובר במרכיבים רבים מאוד, 48 במספר, מה שמצביע על השינויים המשמעותיים האמורים להתרחש באותם 14 תחומים.

4. פירוט עיקרי 48 מרכיבי השינוי, לפי 14 התחומים:

א. הרשות השופטת (לרבות ביהמ"ש העליון/בג"צ) –

א' (1). ככלל, באשר להרכב בתי המשפט בכל הערכאות – שליטה מוחלטת של הקואליציה במינוי שופטים ובקרוב כפי הנראה גם בהפסקת כהונתם
א' (2). ספציפית, לגבי הרכב ביהמ"ש העליון – נשיאו ימונה על ידי הכנסת/ממשלה, יתווספו אליו מיידית 3 שופטים חדשים (במינוי בלעדי של הקואליציה) ובטווח הזמן הקרוב עוד שופטים במינוי הקואליציה עקב הוצאה לקצבה של שופטים שכיהנו בעליון מעל 12 שנים.
א' (3). הרבה פחות מקרים יוכלו לידון בבג"צ עקב הפגיעה בזכות העמידה

גם כאשר בג"צ כן ידון במקרים שיצליחו להגיע אליו:

א' (4). הוא לא יוכל לפסול חוק יסוד, ולא יוכל בפועל לפסול חוק רגיל (עקב רוב נדרש גדול מידי או עקב פסקת ההתגברות שתוכנס לחוקים בעייתיים)
א' (5). הוא לא יוכל לדון בתקינות מינוי שר או סגנו, כמו גם בהדחתם עקב חשד בפלילים
א' (6). הוא לא יוכל להשתמש במבחן החשוב של הסבירות כדי לפקח על פעולות מוסדות המדינה
א' (7). נציב קבילות השופטים, שימונה על ידי שר המשפטים (כמובן, איש הקואליציה, ולכן הנגוע בניגוד עניינים), יוכל לפעול שלא כדין נגד שופטים

ב'. פרקליטות המדינה (והיועץ המשפטי לממשלה) –

ב' (1). תובעי הפרקליטות יוכלו להיות מוטרדים שלא כדין על ידי מח"ש, שהמנהל שלה ימונה אף הוא (כמו נציב קבילות השופטים שלעיל) על ידי שר המשפטים
ב' (2). מעמדו של היועמ"ש ייפגע עקב ההוצאה מסמכויותיו את סמכויות התובע הכללי (שימונה על ידי שר המשפטים)

ג. הליכים פליליים –

ג' (1). הכנסת תוכל למנות חוקר מיוחד שיחקור (במקום כרגיל המשטרה והפרקליטות) עבירות פליליות לכאורה של חברי הממשלה
ג' (2). יועצו או דוברו של אדם לא יאלצו בהקשר להליך פלילי למסור מסמכים או דברים שקיבלו מהאדם במהלך עבודתם עימו
ג' (3). חקירת המשטרה תוגבל בזמן, באופן שיקשה עליה להגיע לחקר האמת ולהעמיד חשודים לדין
ג'(4). המדינה לא תוכל לערער בזכות על פסק דין פלילי בערכאה ראשונה

ד'. נבצרות ראש הממשלה – תהיה תקיפה רק במקרה של חוסר יכולת פיזית או נפשית

ה'. חסינות חברי כנסת – יתר הגנה על חסינות חה"כ

ו'. התקשורת – פגיעה בפלורליזם עקב הפרטת תאגיד השידור הציבורי ותחנת הרדיו של גלי צה"ל

ז'. יחסי עבודה –

ז' (1). איסור קיום שביתה בהתראה של פחות מ-72 שעות

ח'. מינויים בכירים במוסדות מדינה/ציבוריים –

ח' (1). ביטול נבחרת הדירקטורים וועדות האיתור לתפקידים בכירים
ח' (2). הכנסת היא זו שתבחר את חברי הועדה למינויים בכירים (כגון הרמטכ"ל, המפכ"ל, נגיד בנק ישראל וכו')
ח' (3). היועמ"שים של משרדי הממשלה ייבחרו כמשרות אמון
ח' (4). סגני מנכ"לים של משרדי הממשלה ייבחרו כמשרות אמון
ח' (5). 11 שגרירי ישראל בחו"ל ייבחרו כמשרות אמון
ח' (6). הגבלת משך הכהונה של היועמ"שים של עיריות
ח' (7). דירקטורים, יו"ר דירקטוריונים ומנכ"לים של חברות ממשלתיות לא יצטרכו להצהיר על קשר פוליטי שלהם לשרים, ולא יוכלו להיפסל אם יהיה להם קשר כזה

ט'. לשכת עוה"ד –

ט' (1). שינויים משמעותיים באופן פעולתה

י. זכויות הפרט ופלורליזם –

י' (1). פגיעה בזכות להפגין בפני בתים של עובדים ואישי ציבור
י' (2). מיסוי תרומות שמגיעות מממשלות זרות לארגוני (זכויות אדם) בישראל
י' (3). בית עסק פרטי יוכל להפלות ושלא לתת שירות או מוצר על בסיס דתו של הצרכן
י' (4). הציונות תהפוך לערך מרכזי בחלוקת שירותים והחלטות לגבי אזרחי המדינה, מה שיתרום ליתר הפליה
י' (5). אי-הצטרפות ישראל לאמנת איסטנבול (בכל הנוגע למאבק באלימות נגד נשים)
י' (6). מניעת מתן פרס ממשלתי לאדם שמבקר את ישראל וקורא לחרם עליה
י' (7). הגדלת האפשרות למניעת מגורי לא-יהודים ביישובים יהודיים
י' (8). הטלת סנקציות על מוסד להשכלה גבוהה שלוקח חלק בפעולה שקוראת להטלת סנקציות וכו' על ישראל

יא'. ניגוד עניינים וטוהר המידות –

יא' (1). עובד או נבחר ציבור יוכלו לקבל תרומות כספיות, לרבות אנונימיות, למימון הליך משפטי או טיפול רפואי עבורם או עבור בני משפחותיהם

יב'. המשטרה –

יב' (1). העברת סמכויות ניכרות מהמפכ"ל לשר לביטחון לאומי

יג'. פגיעה בביקורת האופוזיציה את הקואליציה –

יג' (1). עקב אישור תקציב דו-שנתי וחוסר היכולת לבקרו בכנסת בשנה השנייה

בטור השמאלי שבטבלה שלמטה מוסברת ביחס לרוב המרכיבים הבעייתיות שלהם וכיצד הם פוגעים בדמוקרטיה (כמובן שרק בקצרה ובאופן חלקי).

5. הכנת התשתית החוקית כעת לשינויים הרבים שיבואו בהמשך – לפי ההסכמים הקואליציוניים (כגון סעיף 30 להסכם בין הליכוד לציונות הדתית), חקיקת החוקים הקשורים לשינויים ברשות השופטת (לרבות הועדה לבחירת שופטים ופסקת ההתגברות) יקבלו, אני מצטט "עדיפות מוחלטת ומלאה, בכל מקרה ונסיבות" על פני כל חקיקה אחרת. ואכן, כפי שניתן לראות, כך נעשה כעת. בהמשך, לאחר הכנת התשתית המשפטית (הפגיעה ברשות השופטת וכו'), סביר שיופעלו כל השינויים בהתאם למרכיבים האחרים שצוינו לעיל, ובהתאם למרכיבים חדשים (וזאת באמצעות חקיקת חוקים, התקנת תקנות, קבלת החלטות ממשלה וכו').

6. המופרכות של נימוקי הצה"ח – רוב הנימוקים של רוב הצה"ח הם מופרכים וחסרי בסיס; להלן רק שתי דוגמאות כאלו, מיני רבות:

6 (א'). פסילת החוקים הלכאורה בתדירות גבוהה על ידי בג"צ – חה"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט שנמצא בחזית של קידום המהפכה, מתייחס בהצה"ח הדנה בפסקת ההתגברות להנמקה המרכזית לצורך בפסקה זו. לדבריו, אני מצטט מילה במילה: "חוקים שחוקקו על ידי הכנסת נפסלו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט…" (הצ"ח פ/87/25, נדונה בסעיף 12 לטבלה שלמטה). לפי מילון אבניאון, המשמעות של המילים "פעם אחר פעם" היא "שוב ושוב, בזה אחר זה", כלומר, ניתן להגדיר זאת בתדירות גבוהה.
יחד עם זאת, לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מתברר, כי מאז קום המדינה בג"צ פסל רק 22 חוקים – כלומר, המדובר ב-פסילת חוק אחד כל 3.4 שנים, מעט מאוד לכל הדעות. גם אם נבחן את היקף פסילת החוקים רק מ-1992 (עת נחקקו חוקי היסוד כבוד אדם וחירותו וחופש העיסוק), כלומר לפני 31 שנים, המדובר בפסילת חוק כל 1.4 שנים.
המסקנה – אין כל בסיס לטענת חה"כ רוטמן לגבי התדירות הגבוהה של פסילת חוקים על ידי בג"צ, ההפך הוא הנכון – המדובר בפסילת חוקים בתדירות נמוכה מאוד.
לפיכך עולה השאלה, מדוע חה"כ רוטמן טען בהצה"ח כי המדובר בתדירות גבוהה? יש לכך שתי אפשרויות עיקריות, ושתיהן לא מחמיאות לחה"כ רוטמן: 1) הוא לא היה מודע לתדירות הנמוכה מאוד של הפסילה, 2) הוא ידע על כך, אך העדיף לכתוב משהו לא אמיתי לגבי התדירות הגבוהה לכאורה כדי לתמוך בצורך בחקיקת פסקת ההתגברות. לעניות דעתי, האפשרות השנייה היא היותר סבירה, בין היתר, עקב העיסוק האינטנסיבי של חה"כ רוטמן בנושאי בג"צ, בין היתר, במסגרת התנועה למשילות ודמוקרטיה שהוא הקיף במשותף ב-2013 ובה פעל עד 2021.

6 (ב'). היועמ"שים של משרדי הממשלה – חה"כ חנוך דב מלביצקי מסיעת הליכוד הגיש את אחת מהצה"ח לפיה יועמ"שים של משרדי ממשלה יכהנו כמשרות אמון (פ/494/25, נדונה בסעיף 35 לטבלה). בדברי ההסבר להצה"ח הוא מסביר את הצורך בכך: "כיום, נתפס תפקידו של היועץ המשפטי לא רק כמייעץ, אלא גם כמי שיכול לפסול רעיונות ותהליכים אותם מקדם השר המופקד על המשרד במידה ולמיטב הבנתו יש בהם פסול חוקי או חוקתי. שינויים אלה מביאים לעיתים לקושי בפעילותו התקינה של המשרד…". טענה זו, אגב, הושמעה גם בהצ"ח אחרות לגבי היועמ"שים ועל ידי חברים אחרים בקואליציה שלא במסגרת הצ"ח.
כלומר, היועמ"ש מסביר לשר כי הפעולות שהוא רוצה לקדם אינן חוקיות, הדבר אינו מתאים לחברי הקואליציה שהם שרים, ולכן מטרת הצה"ח היא למנות יועמ"שים שכפי הנראה הכוונה היא שגם אם הפעולות הנדונות אינן חוקיות, היועמש"ים ימנעו מלהצביע על אי-חוקיותן, והן תבוצענה…! פשוט הפרת חוקי המדינה על ידי ראשיה, בטענה חסרת הבסיס של צורך במשילות. כל זאת, כאשר חברי הקואליציה חוזרים כל העת על המנטרה של חשיבות הריבון והחוקים שהם מחוקקים בשמו (ולכן ברור שיש צורך לקיים חוקים אלו).

7. מספר מוטיבים בעייתיים עוברים כחוט השני במרכיבים שונים של המהפכה, להלן חלק מהמרכזיים שבמוטיבים אלו:

7 (א'). חוסר המקצועיות והפוליטיות של בעלי תפקידים בכירים רבים – הדבר בא לידי ביטוי בכ-9 מרכיבים של המהפכה: שמונת המרכיבים בתחום ח' שלעיל של "מינויים בכירים במוסדות מדינה/ציבוריים" והמרכיב בתחום יג' שלעיל של האפשרות לקבל תרומות כספיות. כל זה יפגע קשות באופן פעולת המוסדות הנדונים ויגביר את השחיתות בהם.

7 (ב'). מרכיבי מהפכה ספציפיים שיכולים לסייע לראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת המשפט המתנהל נגדו – מרכיבים כלליים ועקיפים רבים יכולים לסייע לרה"מ וזאת, בין היתר, בנוגע להחלשת הרשות השופטת. יחד עם זאת, קיימים גם לא מעט מרכיבים ספציפיים וישירים כאלו, כגון שבעת המרכיבים הבאים:
1) הפרדת תפקיד התובע הכללי מהיועמ"ש לממשלה ובחירת התובע על ידי שר המשפטים (תובע כזה יכול להחליט על הפסקת המשפט המתנהל נגד רה"מ)
2) היכולת לקבל תרומות כספיות למימון משפטו
3) הקושי של המדינה לערער על פס"ד בתיק פלילי
4) הפיקוח של מח"ש על פעילות תובעי הפרקליטות (לרבות אלו שפועלים במשפט שמתנהל נגדו)
5) נבצרות שלו רק במצב של קושי פיזי או נפשי
6) אפשרות יועץ או דובר של אדם שלא למסור כראיה מידע שנמסר לו מלקוחו
7) פעולות נגד השופטים במשפט המתנהל נגדו – אם דרך נציב קבילות השופטים שימונה על ידי שר המשפטים ויטפל בתלונות שתוגשנה נגד אחד או יותר משופטי רה"מ; ואם בתרחישים אחרים – נשיא העליון שייקבע על ידי שר המשפטים יקבע הרכב "רצוי" לרה"מ שיידון בערעור שסביר שיוגש על פסה"ד שיינתן בביהמ"ש המחוזי, אחד משופטיו יקודם לביהמ"ש העליון על ידי הועדה למינוי שופטים שבה יש לקואליציה רוב אוטומטי (במידה ואותו שופט/ת ירצו בכך), או אותה ועדה תמצא סיבה לפסילת הכהונה של אחד מהשופטים.

7 (ג'). הרצון לעבור על החוק ולא לכבדו – מוטיב זה בא לידי ביטוי במרכיבים הבאים של המהפכה: שלילת סמכויות התובע מהיועץ המשפטי לממשלה (כדי להחלישו), הפיכת משרות היועמש"ים של משרדי הממשלה למשרות אמון, והגבלת כהונת היועמ"שים של העיריות. כאמור לעיל לגבי הצה"ח של חה"כ מלביצקי – היועמ"שים מפריעים לממונים עליהם לעבור על החוק (וזה נכון גם לגבי היועמ"ש לממשלה ואלו של העיריות), ולכן המהפכה יוצאת נגדם. מטרת הקואליציה – להקל על מקורבי וחברי הקואליציה במוסדות השונים לעבור על החוק.

7 (ד'). הכנת דרכי הגנה של הקואליציה כנגד הליכים פליליים שיכולים להינקט נגד חבריה ומקורביה – בהמשך לאמור בסעיף הקודם לגבי קידום המהפכה את אי-כיבוד החוק, המהפכה גם מכינה את אמצעי ההגנה עבור אלו מתומכיה שלא יכבדו את החוק בגינה. זאת, בידיעה כי לכן יגדלו הסיכויים שתינקטנה פעולות פליליות נגד חברי ומקורבי הקואליציה. לפיכך, בנוסף לכל המרכיבים הכלליים הללו של המהפכה בנוגע לפגיעה ברשות השופטת וכו', ובנוסף לרוב (למעט הנבצרות) משבעת המרכיבים הספציפיים שנדונו לעיל כמסייעים לראש הממשלה במשפט שמתנהל נגדו, להלן עוד מרכיבים ספציפיים של המהפכה שיסייעו לחברי/מקורבי הקואליציה להתמודד עם הליך פלילי שיוכל להינקט נגדם: האפשרות שהכנסת תמנה תובע פלילי מיוחד לחקירת חשדות נגד שרים, הגבלת משך הזמן של קיום חקירה פלילית על ידי המשטרה, העברת סמכויות רבות לשר לביטחון לאומי, ויתר הגנה על חסינות ח"כ.

7 (ה'). פיקוח על שופטים ותובעים – על שופטים באמצעות נציב קבילות השופטים שימונה על ידי שר המשפטים (כמובן, חבר הקואליציה), ועל תובעי הפרקליטות באמצעות מח"ש שתהיה כפופה גם היא לשר המשפטים שימנה גם את מנהלה. מהלך כפול זה של הקואליציה ייתן בידי חבריה ומקורביה כלים חזקים להפריע לפעילות התקינה של השופטים והתובעים.

8. הדימיון/זהות בין הצ"ח רבות – יצוין, כי רבות מהצה"ח לגבי אותו נושא/מרכיב הן זהות או דומות מאוד, וזאת למרות שהן הוגשו במועדים שונים, ועל ידי אנשים שונים, לרבות לפעמים ממפלגות שונות. הדבר מצביע על היד המכוונת המרכזת שבהגשתן, כפי הנראה כדי להראות לציבור כי יש דרישה בעלת בסיס רחב ליישום אותם מרכיבים שמוצעים בהצה"ח הללו.

9. הבעייתיות באופן יישום המהפכה – לא רק שכל האמור עד כה מדאיג ביותר לגבי גורל הדמוקרטיה בישראל, אופן ההתרחשות הבעייתי כעת של המהפכה הכוללת גם הוא מבשר רעות לגבי העתיד. בהקשר לכך אפשר להתייחס, בין היתר, לדוגמאות הבאות: 1) יישום מהפכה כה משמעותית למדינה בהליך אקספרס, לא יסודי ומבלי לתת לאנשי האופוזיציה ולמומחים שונים להביע כיאות את עמדתם בנושא, 2) ליחס המשפיל והלא מכבד של אנשי הקואליציה לבעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי כגון נגיד בנק ישראל, יועמ"ש ועדת החוקה חוק ומשפט והיועצת המשפטית לממשלה (שקריאות מופנות אליה כי תתפטר), 3) התעלמות של אריה דרעי מהחלטת בג"צ כי יפסיק לכהן כשר הבריאות והפנים, כאשר לאחר פסילת כהונתו כשר הוא ממשיך להיפגש עם ראשי משרדים אלו בביתו.

10. ריכוז הפגיעות הישירות של המהפכה – בחינה במבט כולל ואחר של כל שנאמר לעיל, מביאה לתמונת המצב הקשה הבאה שתתרחש בישראל באופן ישיר עקב יישום המהפכה:
שמירת החוק והערוץ הפלילי
10 (א'). החוק יופר פעמים רבות – וזאת, כמתואר לעיל לגבי מרכיבי המהפכה שפועלים נגד שלושת סוגי היועמ"שים (לממשלה, במשרדי ממשלה ובעיריות), או עקב היכולת של עובדי ונבחרי ציבור לקבל תרומות כספיות.
10 (ב'). אך עקב "דרכי הגנה של הקואליציה כנגד הליכים פליליים שיכולים להינקט חבריה ומקורביה" שתוארו לעיל, יהיה הרבה יותר קשה להגיש כתבי אישום נגד מפירי החוק.
10 (ג').גם כאשר בכל זאת יוגשו כתבי אישום, סביר שיופר ההליך התקין לגביהם בביהמ"ש (לרבות בהמשכו בביהמ"ש העליון) וזאת ממספר סיבות: היות והשופטים החדשים שימונו על ידי הועדה לבחירת שופטים שבשליטת הקואליציה יהיו מוטי-קואליציה, או עקב הטרדת השופטים שכבר מכהנים (וגם החדשים) על ידי נציב תלונות השופטים שימונה על ידי שר המשפטים.

לסיכום הערוץ הפלילי – יהיה קושי גדול מאוד באכיפת החוק נגד עבריינים.

בערוץ המנהלי
10 (ד'). כמעט חוסר יכולת לפעול נגד פעולות, החלטות וחקיקה – עקב החלשת הרשות השופטת (כאמור בתחום א' של מרכיבי המהפכה שלעיל) יקשה מאוד או שיהיה בלתי אפשרי לבג"צ לפעול נגד פעולות והחלטות לא תקינות של הרשות המבצעת (למשל, עקב ביטול עילת הסבירות); בעוד שנגד חוקים, יסוד ורגילים, לא יהיה אפשר בכלל לפעול.

אופן פעולת מוסדות המדינה
10 (ה'). פגיעה קשה ביעילות ובאפקטיביות של פעולת מוסדות המדינה, הרשויות המקומיות והציבור – בין היתר, באופן ישיר עקב המינויים הפוליטיים הבעייתיים במוסדות אלו (סעיף ח', "מינויים בכירים…" שברשימת מרכיבי המהפכה שלעיל), בגלל היכולת של עובדי ונבחרי ציבור לקבל תרומות כספיות, וכאמור בסעיף הקודם – בגלל חוסר היכולת של בג"צ להתערב בכך. כל זאת גם יוביל לשחיתות רבת היקף.
אגב, פעמים רבות החוק לא יופר (ולכן לא יינקט הליך פלילי נגד המעורבים), אך זאת כי החוקים ישונו באופן בעייתי במסגרת המהפכה כך שפעולות לא תקינות תוכשרנה כחוקיות. יחד עם זאת, שינויים אלו יפגעו, כאמור כאן, באופן פעולת המוסדות השונים.

פגיעה בזכויות האזרח
10 (ו'). הציבור בישראל ייפגע בנושאים רבים ובאופן משמעותי (עקב פגיעה בזכויות פרט רבות), כגון: אפליה בקבלת שירותים, אלימות נגד נשים וחלוקת משאבי המדינה לסקטורים הלא-יהודיים. בנוסף, תהיה פגיעה קולקטיבית הקשורה ליחסי עבודה.

11. בעתיד צפויים עוד מרכיבי שינוי רבים בעוד תחומים רבים – למרות ההיקף הגדול של מרכיבי השינויים הבעייתיים בתחומים רבים וחשובים שמוצגים במאמר זה, כל זאת נכון ל-1.3.23. ההערכה היא כי בעתיד הלא רחוק יצטרפו למהפכה עוד תחומי שינוי רבים ועוד מרכיבי שינוי רבים בכל התחומים שיטופלו על ידי המהפכה.

סביר שהדבר יתרחש בחלקו בכל תחום שבו הקואליציה תיתקל בבעיה חוקית ביישום מטרותיה, ואז היא תפנה לחקיקת החוק המתאים (כמו שנעשה, למשל, לגבי פסילת דרכי מלכהן כשר או נבצרות ראש הממשלה). במצבים כאלו, עקב ההליך המקדמי של פגיעת המהפכה ברשות השופטת (אם הוא יצליח), בג"צ יתקשה מאוד, או סביר שכלל לא יוכל, לעצור את המהלכים הללו של הקואליציה.

סביר כי הדבר יתרחש בחלקו גם כאשר הקואליציה תשלוף קלפים/מרכיבים חדשים של המהפכה, כאלו שהיא כעת מסתירה מהציבור.

לקראת סיום, בהתחשב בממצאי המחקר, ובחריגה ממטרת וממסגרת המחקר, להלן עוד שתי נקודות לגבי המהפכה:

12. אין מקום כעת לניהול משא ומתן, ובטח שלא להתפשר באופן בלתי ראוי, עם הקואליציה – כל זאת, בהתחשב במרכיבים הבעייתיים הרבים של המהפכה שהוצגו לעיל, ולנוכח שלושת הנימוקים שלהלן:
12 (א'). משא ומתן רק לאחר חשיפת כל מרכיבי המהפכה והתחייבות לאי-תוספת מרכיבים נוספים – שר המשפטים יריב לוין הבהיר בדבריו ב-4.1.23 כי למהפכה יש 4 מהלכים, וכעת מיושם רק המהלך הראשון. המחקר הנוכחי חשף מרכיבים רבים של המהפכה, 48 מהם, אך לבטח הקואליציה מסתירה באמתחתה עוד מרכיבים רבים וחשובים.

לפיכך, אין כל היגיון לניהול משא ומתן עם הקואליציה לגבי מרכיב אחד או מעט יותר של המהפכה, מבלי שיתקיימו שני תנאים מוקדמים: 1) כאשר לא ידועים כל מרכיבי המהפכה, ו-2) מבלי שניתנת התחייבות בלתי חוזרת של הקואליציה לאי-תוספת מרכיבי מהפכה נוספים בהמשך. הסיבות לשני תנאים אלו הן שניים:

ראשית, יצירת השקלול הראוי של האיזונים והבלמים במשטר דמוקרטי חובה שיעשה תוך כדי ראיית התמונה של כל היבטי האיזונים והבלמים הללו, וזאת כי כל אותם איזונים ובלמים קשורים ומשפיעים זה על זה. רק כך אפשר לבחון האם אכן השקלול שנוצר הוא ראוי לשם שמירת הדמוקרטיה, או שלא – ובמחקר שלעיל הובהר כי הרוב המכריע של מרכיבי המהפכה פוגעים אנושות בשקלול ראוי כזה.
לפיכך, למשל, גם לא ייתכן שנגיד הקואליציה תגיע עם האופוזיציה לפשרה בנוגע למצב מסוים של כל מרכיבי מהפכה הידועים בעת ההגעה לפשרה (מצב שמהווה איזון ראוי בעיני האופוזיציה), ולאחר יישום פשרה זו על ידי חקיקת חוקים וכו', הקואליציה תבוא עם דרישה למרכיב מהפכה חדש, כזה שמפר בעיני האופוזיציה את האיזון הראוי. זאת הסיבה לצורך בקבלת התחייבות בלתי חוזרת מצד הקואליציה לאי-הוספת מרכיבי מהפכה נוספים.
לסיכום סיבה זו: תנאים ראויים מצד האופוזיציה לתחילת משא ומתן כעת עם הקואליציה הם חשיפת כל מרכיבי המהפכה שיהיו נדונים במו"מ והתחייבות כי סיכום לגביהם ימנע הוספת מרכיבי מהפכה נוספים למשך פרק זמן ראוי שייקבע (למשל, תום כהונת הכנסת הנוכחית או יותר מכך).

שנית, הקואליציה והאופוזיציה יכולים להגיע להסכמה לגבי מרכיב מסוים של המהפכה, הסכמה שתבוא לידי ביטוי בחקיקה (שתקבל תמיכה רחבה בציבור, כי גם האופוזיציה הסכימה לו), ואז הקואליציה תפנה ליישום יתרת מרכיבי המהפכה ללא שתוף פעולה עם האופוזיציה. מצב זה פועל לרעת האופוזיציה.

12 (ב'). הקואליציה לא מפסיקה את מהלך האקספרס הלא יסודי של החקיקה – כפי שהבהירו ראשי האופוזיציה בכנסת לקואליציה את תנאי השתתפותם במו"מ (3): אכן אין זה ראוי לקיים משא ומתן כאשר הליך חקיקת מרכיבי המהפכה מתקדם, ועוד בקצב מהיר ולא יסודי כל כך.

12 (ג'). עדיף היעדר פשרה מאשר פשרה גרועה – כל פשרה עם הקואליציה שלא מביאה לשקלול ראוי תומך-דמוקרטיה במרכיבי המהפכה, תפגע קשות בדמוקרטיה בישראל, בנותנה לגיטימציה לאותה פשרה. עדיף שלא תהיה פשרה גרועה כזו, כי כך יהיה יותר בסיס לפעול בהמשך לשם החלפת השלטון וביטול מרכיבי המהפכה הלא-דמוקרטיים שיושמו על ידי הקואליציה הנוכחית.

13. חוסר הבסיס לקריאות הקואליציה לקיום מו"מ וליוזמת הפשרה של הנשיא הרצוג – כל ההנמקות שבסעיף הקודם חושפות את חוסר הבסיס ותום הלב בקריאות של נתניהו, לוין, רוטמן ואחרים לאופוזיציה לקיים משא ומתן עם הקואליציה לגבי המהפכה. כל זאת, רק לגבי מרכיבים מעטים של המהפכה, כאשר הם לא חושפים את כל מרכיבי המהפכה ולא מתחייבים להוסיף מרכיבים נוספים, ותוך כדי דהרה קדימה ביישום המהפכה.
ההנמקות שבסעיף הקודם גם חושפות את חוסר ההיגיון מצד האופוזיציה לקחת חלק ביוזמת הפשרה של נשיא המדינה יצחק הרצוג.

14. לסיכום – המהפכה תגרום באופן ישיר לפגיעה אנושה בדמוקרטיה, בשלטון החוק ובזכויות הפרט בישראל, כמו גם ביעילות ובאפקטיביות של פעולת המוסדות השונים; וזאת מבלי להתייחס לפגיעות העקיפות בישראל בגינה (בכלכלה, במרקם החברתי, במעמד הבינלאומי של ישראל וכו').

הנימוקים שמוצעים בהצה"ח (הצעת החוק) כתמיכה ברוב המכריע של מרכיבי המהפכה, ולבטח בחשובים שבהם, הם חסרי בסיס.

המהפכה שולחת את זרועותיה הרבות וההרסניות לכל פינה טובה בדמוקרטיה ובמדינה, כדי להבטיח ב-100% – לרוב באמצעות מספר מנגנונים ומרכיבים דרסטיים – את הצלחת פעולותיה ההרסניות.

המצב החמור הזה מבוסס רק על מרכיבי המהפכה שידועים כיום; בהמשך לבטח המצב יורע בהרבה.

לנוכח כל זאת, והנימוקים שהובאו לעיל – אין מקום להתחלת משא ומתן עם הקואליציה ללא שלושת התנאים המוקדמים שהוצעו לעיל, ואין מקום להתפשר עם הקואליציה על בסיס הסכמות לא ראויות.

המחקר כאמור נערך על ידי ד"ר רפי נץ.

ד"ר רפי נץ הוא חוקר ומרצה בתחום של זיכרון קולקטיבי של סכסוכים, עם דגש על הזיכרון הישראלי-יהודי של הסכסוך הישראלי-ערבי/פלסטיני. בעת לימודי הדוקטורט שלו ולאחר מכן שהה כ-5 שנים כעמית וכחוקר-מבקר באוניברסיטאות ייל וקולומביה בארה"ב, ובהמשך ניהל את תכנית הקיץ הבינלאומית ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר-אילן. כמו כן פרסם 11 ספרים וחוברות ומעל 50 מאמרים ופרקי ספרים אקדמיים, שימש כעורך-אורח כשנה וחצי של כתב עת אקדמי בינלאומי, והרצה באוניברסיטאות ברחבי העולם (כהרווארד, אוקספורד וייל) כמו גם במשרדו של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו. הוא גם לימד קורסים באוניברסיטאות בישראל (כגון תל אביב, בן-גוריון ובר-אילן), וגם בהודו, קיבל פרסים ומלגות רבות, ועבודתו זכתה לכיסוי תקשורתי נרחב, בארץ ובעולם.

במקביל רפי עוסק בעריכת דין במשרדו הפרטי ובפעילות חברתית לשמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, על איכות הסביבה וכו'.

הפעילות החברתית באה לידי ביטוי בקשר עם רשויות המדינה, בעריכת מחקרים, ובהגשת עתירות לבג"צ כעותר ציבורי או בטיפול בעתירות כאלו. במסגרת עתירות אלו, פעולותיו הביאו, למשל: א) להפסקת כהונתם הלא חוקית של מר אריה בר וגב' נוגה קינן בועדת המינויים שמתפקידה היה לבדוק את כשרות מועמדת רה"מ לתפקיד נציבת השירות הציבורי (וחברי הועדה החדשים שמונו במקומם פסלו את מינויה של גב' עפרה ברכה לתפקיד נציבת השירות); ב) להפסקת הכהונה של רו"ח איריס שטרק (נשיאת לשכת רואי החשבון) ופרופ' יעקב נגל בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (כגון הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראשי השב"כ והמוסד וכו'); ג) ולהפסקת כהונתה של רו"ח איריס שטרק בוועדות מרכזיות שונות של נציבות שירות המדינה.