צעד משמעותי בדרך לחוק פסולת בנייה בישראל: "כדי שישראל תהיה נקייה"

אחרי שנים שבהן לא קודמה חקיקה באחד הנושאים הבוערים בתחום הפסולת בישראל, פסולת בנייה: המשרד להגנת הסביבה אישר היום (חמישי) במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים, השר יריב לוין, חקיקה מקיפה בתחום פסולת הבנייה, שתועבר כעת לכנסת לאישורה הסופי. תחילה, לקריאה ראשונה ולאחר מכן לוועדת הפנים והגנת הסביבה לגיבושה הסופי והכנתה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת ופרסום ברשומות.

החקיקה שאותה מקדם המשרד, עברה קריאה ראשונה בשנת 2018, והליך החקיקה שלה הופסק בשל חילופי הממשלות האחרונות. מטרת החקיקה היא להסדיר את תחום פסולת הבנייה באופן מקיף ויסודי, ולמנוע את אחת הבעיות הקשות בתחום הסביבתי כיום, הנובעת מהשלכות רחבות של פסולת בנייה ברשות הרבים, המוערכות ביותר ממיליון טונות לשנה.

היקף התופעה הוא עצום: על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה נוצרים בישראל כ-6.85 מיליון טונות פסולת בנייה שמקורם בפרויקטים של בנייה חדשה, בהריסת מבנים, בשיפוצים של מבנים, בסלילת כבישים ובהקמת תשתיות.

רק פחות מ-6 מיליון טונות פסולת בנייה מגיעים לאתרי טיפול מוסדרים, ומעל ל-1 מיליון טונות פסולת בנייה כלל אינם מגיעים לאתרי טיפול מוסדרים, אלא מושלכים לשטחים הפתוחים באופן בלתי חוקי.

המצב הנוכחי מנציח בעיות סביבתיות וכלכליות קשות, כגון: פגיעה בשטחים פתוחים ובערכי טבע ונוף; עלויות טיפול וניקוי פסולת בנייה מהשטחים הפתוחים; אובדן הכנסות מהיטל הטמנה; פריצת שריפות; פוטנציאל זיהום קרקע, מים עיליים ומי תהום; ירידת ערך נדל"ן ופגיעה בערכם הכלכלי של השטחים הפתוחים כאתרי נופש ותיירות; אובדן של משאב חומרי גלם הניתן לשימוש חוזר ומוקדי משיכה והתרבות של מזיקים.

במצב הנוכחי, שחקנים רבים במערך האיסוף, הפינוי והטיפול בפסולת בנייה אינם מוסדרים באופן מלא והמעקב והבקרה על אופן הטיפול בפסולת, לוקים בחסר. מצב זה מנוצל על ידי גורמים שונים בשרשרת הטיפול בפסולת, שמשליכים פסולת בשטחים הפתוחים.

במסגרת תיקון חקיקה של המשרד להגנת הסביבה, תוטל חובה על יצרני הפסולת להתקשר ישירות עם אתר קצה המורשה לקלוט פסולת בנייה שאושר והוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה כאתר מורשה, שרק אליו ניתן יהיה לפנות פסולת הבנייה המיוצרת על ידיהם.

אצירת פסולת בנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלי אצירה רשומים שהוצבו על ידי אתר הקצה, מסומנים על ידו ושהותקנו בהם אמצעי מעקב ובקרה. כלי האצירה הרשומים יפונו על ידי מובילים מורשים לאתרי קצה לקלוט פסולת בנייה. לצד הטלת החובה על יצרני הפסולת והגדלת האחריות של אתרי הקצה, הרשויות המקומיות יבצעו פיקוח ובקרה על הצבת כלי אצירה בתחום שיפוטן ופינויים לאתרי קצה.

התועלת העיקרית הצפויה מיישום החוק היא צמצום והפחתה של היקפי פסולת הבנייה המושלכת לשטחים פתוחים ומניעת מפגעים הסביבתיים הנובעים מכך. התועלת הכלכלית מיישום החוק מוערכת ב-70 מיליון שקל בשנה – חיסכון ישיר בעלויות הניקוי של הפסולת בשטחים הפתוחים.

בנוסף, החקיקה צפויה להגדיל את היקפי פסולת הבנייה שצפויה להיקלט באתרי הטיפול המוסדרים, מה שיביא להגדלת היקפי המיחזור והגדלת היצע החומרים הממוחזרים שבהם ניתן לעשות שימוש במקום חומרי כרייה וחציבה ראשוניים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "אנחנו פועלים להפסקת ההשלכה הבלתי חוקית של פסולת הבנייה בשטחים הפתוחים, המוערכת בהיקף של יותר ממיליון טונות לשנה, והיום מתקדמים עוד צעד משמעותי קדימה לאחר אישור ועדת שרים לחקיקה, בדרך לחוק פסולת בנייה שיסדיר לראשונה תחום פרוץ זה. פסולת בנייה מושלכת באופן פיראטי בשטחים הפתוחים שלנו, וגורמת למפגעי זיהום אוויר, קרקע, וגם מפגעים נופיים. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה גם עם השלטון המקומי, כדי שישראל תהיה נקייה. אני רוצה לברך את כל המעורבים בפיתוח ובאישור חקיקה חשובה זו – ההישג מעיד על העבודה הקשה והמסירות של כל מי שתרם לתהליך".

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "החוק שאנחנו מובילים קובע קווים מנחים ברורים לטיפול בפסולת בנייה. באמצעות יישומם, נוכל להפחית את כמות הפסולת המועברת בצורה בלתי חוקית לשטחים הפתוחים ולשמור על משאבי הטבע. נבנה את המנגנונים כדי להבטיח שהחוק החדש ייושם וייאכף ביעילות, עבור כולנו ועבור הדורות הבאים".