ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) קיימה היום (שני) דיון בהצעה של ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי) בנושא קליטתם ושילובם של קהילת בני המנשה מהודו, תופעת הגזענות ממנה סובלים חברי הקהילה ודרכי הטיפול של הממשלה בצל פרשת הרצח של יואל לֶהַנגֶהל ז"ל.
יואל לֶהַנגֶהל בן ה-18 ז"ל, נרצח בקרית שמונה ב6 באוקטובר 2022, בחג סוכות האחרון. יואל ז"ל היה עם חברתו סמוך לבית ההסתדרות בקרית שמונה. למקום הגיעו כמה קטינים שהטרידו אותם ובעקבות זאת התפתחה קטטה שבמסגרתה נגרמו ליואל חבלות בפניו ושבר בשן. למקום הגיעו שוטרים על מנת לטפל בתקיפה. לאחר שהמשטרה עזבה את המקום, לפי כתב האישום, הנאשם ברצח, הלך לרחבה עם כמה נערים ודקר את יואל בבטנו ואחר כך גם בעט בו.
בסרטונים מזירת הרצח נראו עשרות צעירים תוקפים את יואל לֶהַנגֶהל, אבל עד היום הגישה הפרקליטות רק כתב אישום אחד בתיק הרצח, נגד הנאשם כי דקר את יואל בבטנו וביקש מנער אחר להסתיר את הסכין ואת מכנסיו שהיו מגואלים בדם.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
טוביה, סבו של יואל לֶהַנגֶהל ז"ל: "האסון שקרה לנו הוא אסון כואב מאוד שהשאיר טראומה גדולה מאוד לכל המשפחה ולכל שבט בני המנשה. אנחנו בקהילה למרות הטרגדיה העצומה אנחנו אוהבים את עם ישראל כולו. מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי שרצח נוסף של בן קהילת המנשה לא יחזור על עצמו. הנכד שלי למד תורה בישיבה ורצה להתגייס לשירות קרבי בצה"ל. כל המשפחה של יואל אוהבת מאוד את מדינת ישראל".
בשבוע שעבר פורסם, כי הנאשם היחיד ברצח עשוי להשתחרר ממעצר בתנאים מגבילים. לדברי השופט בבית המשפט המחוזי קיימת חולשה משמעותית בראיות בנוגע לעבירת הרצח ובנוגע למעורבותו של הנאשם בדקירת המנוח.
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "הרצח של יואל הוא קשה ומזעזע ואנחנו לא נרפה מהעניין עד שנראה שהתיק הפתוח הזה מקבל את היחס הראוי. בני המנשה מסמנים עוד שלב בחזון של שיבת ציון וחזרת היהודים לארצם. אנחנו נדרוש דרישות קשות כלפי הממשלה בהצלחה של קליטת בני המנשה בחברה הישראלית. אני חש בושה שמדינת ישראל לא מצליחה לקלוט כראוי קהילה כ"כ קטנה".
בישראל חיים כיום כ- 4,500 עולים השייכים לקהילת בני המנשה, 1,500 מתוכם עלו בין השנים 2017-2023 ומחציתם מתגוררים בנוף הגליל. העולים מתגוררים ברשויות "חלשות" יחסית שמקבלות תמיכה ועידוד מהמדינה לקליטתם של בני המנשה. העולים חווים קשיי קליטה קשים ורובם חיים במצוקה כלכלית, פגיעה בסמכות ההורית, מועסקים בעבודות עם שכר נמוך וקיים קושי ברכישת השכלה בגלל פערים תרבותיים.
ח"כ פנינה תמנו-שטה (המחנה הממלכתי), יוזמת הדיון: "זימנתי את הוועדה אחרי שמדינה שלמה הזדעזעה מהרצח הקשה של יואל. בחור צעיר שעלה לארץ הקודש עם הרבה תקוות יחד עם הוריו ומשפחתו. יואל נרצח במעורבות של עשרות צעירים ברצח. יואל השאיר אחריו צוואה לראות את האחים והאחיות שלו משבט המנשה שמגיעים לישראל עם ציונות פועמת בנשמה, אבל הרבה יותר מדיי שנים הם לא מקבלים את המקום שלהם בחברה הישראלית. דיברתי עם אנשי הקהילה והם אמרו לי בצורה גלויה שהם מרגישים ישראלים סוג ב', אנחנו כמדינה לא יכולים לתת לזה לקרות. צריך לעשות תיקון עמוק כלפי בני המשנה ועם ישראל צריך להתנצל בפני המשפחה והקהילה כולה. אני פונה מפה למשפחתו של יואל ולכל בני המנשה ואומרת לכם שאתם לא תהיו לבד. המשטרה התנהלה בצורה פושעת, הפרקליטות לא יכולה להרפות מהתיק הזה. אנחנו בכנסת נעשה הכל כדי שמשפחתו של יואל תקבל את משפט הצדק שהיא ראויה לו".
ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי): "לא צריך לחזור על כל הטעויות שמדינת ישראל עשתה בתהליך של קליטת יהודי אתיופיה. צריך להשוות בצורה מיידית את תנאי הקליטה של בני המנשה לתנאים שאליהם זכאים בני העדה האתיופית. מדובר בקהילה קטנה שזקוקה למשאב תקציבי קטן יחסית כדי לקבל את הכלים הנכונים שיעזרו לה להשתלב בחברה".
צבי חאוטה, נציג קהילת בני המנשה: "בשנת 2001, אמרו לי פה בכנסת שאני נראה כמו תאילנדי או סיני אבל לא כמו יהודי. הגזענות כלפינו הגיעה גם לכנסת. התיקון כלפי בני המנשה צריך להתחיל דווקא מהבית הזה פה בכנסת. כל הצעירים בקהילה שלנו משרתים בצה"ל. נתקלנו בסיפורים של הורים ישראלים שלא היו מוכנים לשים א הילדים שלהם בגן יחד עם ילדים של קהילת בני המנשה. אנחנו בקהילה מרגישים שייכים למדינת ישראל ולעם היהודי לכן אנחנו סולחים על היחס הגזעני והמפלה כלפינו".
ח"כ משה סולמון (הציונות הדתית): "יש לנו הזדמנות לתקן את היחס של החברה הישראלית כלפי קהילת בני המנשה. כל החברה הישראלית צריכה להכיר את בני המנשה ואת הקהילות הקטנות בתוך ישראל. אנחנו נעשה הכל כדי שלא תחוו חוויה שלילית של קליטה כמו שעליות אחרות חוו".
חכ"ל מוטי יוגב: "הוועדה הזאת יכולה לשים על סדר היום את ההיכרות של החברה הישראלית עם קהילת בני המנשה. קהילת בני המנשה מונה בישראל כ- 4,500 אנשים. הקהילה הזאת לא זוכה לשיוון זכויות ביחס לקהילות אחרות שעלו לישראל. צריך להקים ועדת מעקב שתעקוב אחר הנעשה בטיפול בעליית בני המנשה".
טירה גלינויר, מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך: "יש לנו היום 9 מגשרים חינוכיים עבור בני המנשה במערכת החינוך. המגשרים נמצאים בתוך בתי הספר, ואותם מגשרים חייבים להיות נוכחים בכל זימון של ההורים לשיחת בתוך כוצלי בית הספר".
עידית בלאושטיין, מנכ"לית עמותת "שבי ישראל": "בנוסף לקהילת בני המנשה שכבר נמצאים בארץ, יש עוד כ- 5,000 בני המנשה שמחכים לעלייה לישראל שמתגוררים בהודו. אותם אנשים מחכים להתאחד עם המשפחות שלהם שנמצאות כאן בארץ. מדינת ישראל צריכה לייצר פתרונות מהירים לעלייתם ארצה".
נצ"מ הוד לוי, ראש מחלקת קהילה במשטרת ישראל: "בעקבות הרצח של יואל משטרת ישראל החליטה על מספר תהליכים כדי לשפר את ההיכרות ואת שיתוף הפעולה עם קהילת בני המנשה. חשוב מאוד שמשטרת ישראל תכיר לעומק את החברה של בני המנשה כדי לתת להם את השירות הטוב ביותר. אנחנו יודעים לנתח שיש כ- 15 יישובים שבהם יש את עיקר הריכוז של קהילת בני המנשה, מפקדי התחנות באותם מקומות יודעים להיות בקשר עם ראשי הקהילה בעת הצורך. בכל עיר שיש בה ריכוז של בני הקהילה אנחנו ממנים רפרנט שהוא יהיה אחראי על כל מה שקשור לטיפול בקהילת בני המנשה. שילוב עתידי של המנשה בשירות המשטרה יעשה טוב הן לקהילת בני המנשה והן למארג החברתי של משטרת ישראל".
יו"ר הוועדה ח"כ פורר סיכם את הדיון: "הרצח של יואל נתן לחברה הישראלית סטירת לחי עד כמה קשה לנו לקלוט קהילה קטנה כמו בני המנשה. העובדים במשרד העלייה והקליטה ובמשרד החינוך עושים כל שביכולתם כדי לעשות טוב למען הקהילה. אבל השרים שעומדים בראש המשרדים צריכים לקדם החלטות ממשלה שנוגעות לבני קהילת המנשה עם משאבים ותקציבים. הדרך הנכונה לטפל בקליטת בני המנשה היא באמצעות החלטת ממשלה שמגובה בתקציבים. הטיפול בבני המנשה צריך להתחיל בהחלטת ממשלה".
