משרד המשפטים: מעל 100 נשים הובאו מאוקראינה לישראל למטרת סחר בנשים
הוועדה לביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי מיש עתיד קיימה היום (שלישי) דיון בנוגע למצבם של הפליטים מאוקראינה.
הדיון נעשה ברקע דו"ח המבקר שנכתב ב-2018 על הטיפול במבקשי מקלט בישראל והליקויים הרבים במערך. בדיון הוקרא מדו"ח המבקר כי מדינת ישראל הייתה בין המדינות שיזמו את גיבושה של אמנת הפליטים וצריכה לראות באמנה בסיס ומצפן בכל הנוגע לאלו המבקשים, כי ייבחן מעמדם כפליטים, בשל המאורעות ההיסטוריים בעקבותיהם היא נחתמה, ובהיותה מדינה יהודית ודמוקרטית.
בדיון עלה כי בכל הנוגע לסטטוס של פליטים מאוקראינה אין בהם הממתינים בתור לקבל מקלט מדיני וכולם תחת סיווגים שונים של אשרת תייר או מכוח זכות השיבה. על פי הנתונים שעלו בדיון יש כעת בישראל מעל 30 אלף פליטים מהמלחמה באוקראינה שנמצאים תחת אשרת תייר – מתוכם קרוב ל-14 אלף נשים וילדים שצפויים לחזור אל ארצם לבעליהם בתום המלחמה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
יו"ר הוועדה, מיקי לוי אמר בדיון: "ליבי יוצא, איך יהודי יכול לגרש אישה עם ילדיה ללא נתינת סיוע ואשרת שהייה? אנחנו מחויבים כצו יהודי וזו חובותינו כעם לדאוג עבורם. מי שעלה מאימי המלחמה יש חובה לסייע לו במתן עבודה ועוד – המדינה צריכה למצות את ההליכים העומדים לרשותה לסייע. הנתונים שראיתי מלמדים במצב הנוכחי שאלו שכאן לא יכולים להתקיים: נדרש מאלו שבאים מזירת לחימה לתת ערבות כספית לא הגיונית וצריך למצוא הסדר אחר לכך. בנוסף אין למגיעים מהלחימה וכן למי שרוצה להעסיק אותם או משכיר להם דירה, כל ביטחון הלאה כאשר האשרה מאושרת לתקופה כזו קצרה. הוועדה פונה לממלא מקום שר הפנים ומבקשת בחינת הגדלת אשרת שהייה מ-3 חודשים ל-6 חודשים בארץ כדי להקל עליהם במציאת מקום עבודה".
אלכסנדר מישקטיבליט מנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה הציג לוועדה את כל סוגי התלונות שהתקבלו אצל הנציב מהעולים והפליטים שמוגשות הן על ידי מי שהגיע לישראל והן על ידי קרובי משפחתם. סוגי התלונות שהצטברו עוסקים בבעיות של סחבת, תורים, דרישת מסמכים ואימותים שאינם ניתנים להשגה, קשיים בקביעת תור במשרד הקליטה וברשות האוכלוסין וההגירה ועוד. עוד אמר כי גם בעלי אזרחות ישראלית שבאו לישראל בגלל המלחמה וקיבלו את אזרחותם כבר לפני שנים רבות במסגרת גל העלייה הגדול של תחילת שנות ה-90 ועזבו בזמנו לחו"ל ללא כוונות לחזור, חזרתם הלא מתוכננת חשפה אותם לצרות בלתי-צפויות דוגמת חובות מן העבר, אי-זכאות לסיוע כספי דוגמת סל הקליטה, לימודים באולפן ועוד.
יוסי אדלשטיין-מנהל מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה, אמר בדיון כי אוכלוסייה שהייתה בארץ לפני פרוץ המלחמה, שוהה באשרת תייר שהוארכה לה. לדבריו, גם מי שהאשרה שלו פגה מאפשרים לו להישאר ללא נקיטת פעולות כנגדו. בנוגע לדו"ח המבקר בטיפול בכלל מבקשי במקלט, אמר אדלשטיין כי בוצעו לא מעט תהליכים לשיפור העבודה על ידי חברה חיצונית שעשתה תהליכי עומק ונתנה המלצות למבנה ארגוני חדש, פורסמו מכרזים וכיום יש מדרג ניהולי סדור.
דינה דומיניץ, מתאמת ממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים אמרה בדיון: "מראשית המלחמה היה חשש שיכניסו נשים מאוקראינה לניצול מיני ואכן היו ניסיונות רבים. אנחנו יודעים לומר שגורמים עבריינים הצליחו כך להכניס מעל 100 נשים שהובאו מאוקראינה לצרכי סחר בנשים – במקרה אחד כבר יש תיק של הרשעה. יודעים שיש מקרים שמפספסים. כיום שיפרנו את מודל הזיהוי שלנו בנתב"ג. אנו עושים תהליך של זיהוי מהיר בשדה אחרי חקירה שמתקיימת בזמן אמת".
גנאדי פולישצ'וק, ראש אגף קונסולרי במשרד ראש הממשלה אמר בדיון כי מתחילת המלחמה הרחיבו ביותר את הצוות הקונסולארי והיום ניתן לטפל בפונים במהירות. לדבריו: "אדם שמגיע כיום לשדה תעופה הוא מקבל תור ליומיים הקרובים למשרד הקליטה ושם הוא יפגוש במקום אחד את כלל הנציגים מהמשרדים השונים העוסקים בנושא".
אורלי לוינזון-סלע, מנהלת המחלקה הציבורית מאסף – ארגון סיוע לפליטים, אמרה בדיון כי הסיוע לפליטי המלחמה הוא מינימלי ולא מספק: "באירופה ניתנת אשרת שהייה בין שנה ל-3 שנים. 15 שנה הפליטים מאפריקה נמצאים כאן וללא זכויות, שום דבר לא השתנה: אין זכאות לשירותי רווחה, קצבאות ושירותים רפואיים, והחשש הוא שהעולים מאוקראינה יחוו את אותו מצב".
