הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בראשות ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) התכנסה היום (רביעי) לדיון בנושא הרפורמה בהתפתחות הילד – זמני המתנה ויעדי התכנית.
בשנת 2020 משרד הבריאות הודיע על תכנית לקיצור התורים בהתפתחות הילד והרחבת המענים של קופות החולים בתחום. התכנית מגדילה משמעותית את תקציב התפתחות הילד, ע"י תוספת של 80 מיליון ₪ בשנה לתקציב שירותי התפתחות הילד, שייעודו הגדלת כמות המטופלים והטיפולים במערך (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, פסיכולוגיה, ועבודה סוציאלית). עד כה, בשל קשיי הקופות לספק מענה לחלק ניכר מהפונים לשירותי התפתחות הילד תוך זמן סביר, הורה משרד הבריאות כי לאחר שלושה חודשי המתנה יוכלו הממתינים לפנות לשוק הפרטי ולקבל החזרים כספיים חלקיים על הטיפולים. התכנית קבעה יעד לפיו ב- 01.04.2022 שיעור הממתינים לטיפול מעל 3 ח' לא יעלה על 5% אך לפי שעה טרם פורסמו נתונים המתייחסים לזמני ההמתנה וליעדי התכנית.
"שילמנו כ- 12 אלף שקלים על כל האבחונים של הילד הבכור שלנו" כך אמרה אמא לשני ילדים על הרצף האוטיסטי. "כאשר נולד לנו הילד השני ושמנו לב לתסמינים דומים של אוטיזם, פנינו לקופת החולים שלנו כדי לנסות לחסוך את עלויות האבחון הגבוהות. נתקלנו בתורים ארוכים ביותר שיכולים להגיע גם לשנה שלמה. אנחנו מרגישים שאין מענה ראוי מצד קופות החולים בנושא אבחון של אוטיזם". אמא נוספת לילד על הרצף האוטיסטי טענה: "המצב בדרום חמור מאוד, התארכות זמני האבחון מעכבים את הטיפול המתאים באותם ילדים ובזכויות שהמשפחות זכאיות להן".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
ח"כ דבי ביטון (יש עתיד): "מדובר בילדים שאם אנחנו לא נדאג שהם יקבלו את הטיפולים כבר בגיל הצעיר, יכול להיות שיגרם להם נזק שלא יוכלו לטפל בו. בגלל זמנים מתמשכים בהמתנה לטיפולים ואבחונים במערכת הבריאות הציבורית, המשפחות פונות למגזר הפרטי. צריך לייצר תמריצים לאנשי המקצוע להישאב ולהישאר במערכת הבריאות הציבורית".
על פי דו"ח מבקר המדינה בשנת 2017 כ- 10% מאוכלוסיית הילדים בישראל זקוקים לשירותים בתחום התפתחות הילד, כאשר כ- 4% זקוקים לטיפול מתמשך במערך. דו"ח המבקר הצביע על מספר גורמים עיקריים לגישה המצומצמת וזמני ההמתנה הממושכים לשירות, ביניהם פיצול השירותים בין גורמים שונים והיעדר תיאום ביניהם, היעדר בקרה ומעקב מספקים בנושא זמינות ואיכות השירות, תעריפי שירות מיושנים, בעיות באופן התקצוב של היחידות להתפתחות הילד המשליך על שרידותן והרחבתן ומחסור בכ"א.
דינה צ'רנו, משרד הבריאות: "הרפורמה בהתפתחות הילד לא הצליחה. קופות החולים הצליחו להגדיל את הטיפולים אבל לא כמו שציפינו. תהליך האבחון והטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי מכביד מאוד על משפחות מעוטות יכולת. גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה כלכלית נכון לבצע את הטיפולים והאבחון במסגרת שירותי הבריאות הציבוריים. המצב הוא רע אבל הוא לא הורע יותר ביחס לזמנים לפני היציאה לתוכנית. אנחנו רואים כל הזמן ירידה קטנה בהמתנה לקבלת טיפולים ואבחונים, אבל זה עדיין לא מספיק".
אוכלוסיית הילדים והבגירים על רצף האוטיזם מונה כיום לפחות 40,000 ילדים ובגירים על רצף האוטיזם, ומגמת שיעורם באוכלוסייה נמצאת בעלייה מתמדת וחריגה – נתוני הביטוח הלאומי מדגימים גידול של כ- 120% בזכאים לגמלת ילד נכה בגין אוטיזם, בין השנים 2017-2021. לפי נתוני אלו"ט, עמותת לילדים ובוגרים עם אוטיזם, ממוצע הטיפולים לילד על הרצף בקופות החולים בשנת 2021 עמד על 18 בלבד בשנה, המהווים 12% בלבד מהסל ע"פ חוק. בנוסף, 63% מבין המבוטחים על רצף האוטיזם בין הגילאים 7-18 לא קיבלו ולו טיפול אחד מתוך הסל.
עו"ד יעל רלוי, ראש תחום מדיניות בריאות, עמותת אלו"ט: "אי התערבות בטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי יכול ליצור נזקים רבים להתפתחות וגם למשפחות. אבחנה בזמן הנכון והמהיר עושה את ההבדל בין יכולת לתקשר עם הסביבה לבין אי יכולת כזאת שיכולה להגיע לעיתים עד לנכות פיזית. הליכה לגורמי אבחון פרטיים יוצרת אפליה בין משפחות עם יכולת כלכלית גבוהה לכאלה שידם אינה משגת".
ח"כ יצחק פינדרוס, יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור: "אנחנו נמצאים לקראת דיוני התקציב בכנסת שיתחילו בעוד ימים אחדים. אני מתרשם שהכל הוא סיפור של היצע וביקוש. החוסר בכח אדם במקצועות התפתחות הילד בולט מאוד בעין. אנשים מחכים חודשים ארוכים בתור לקבלת טיפולים ואבחונים בתוך המגזר הציבורי, אבל גם בשוק הפרטי יש תור שיכול להימשך גם חודשיים. אנחנו עדים לעלייה עולמית בביקוש לטיפולים ואבחונים שקשורים להתפתחות הילד ויכול להיות שהתוספת למערכת ע"ס 80 מיליון שקלים לא מספיקה למציאות הנוכחית. מבקש ממשרד הבריאות להגיש לי את המלצותיו לגבי צרכי המערכת והתקציבי הנדרש עד לפסח. נקיים דיון המשך בנושא מיד אחרי יום העצמאות".
