"אם מתוך 3,737 עובדים בדרג ניהולי רק 4 יוצאי אתיופיה – מגיע לשלטון המקומי ציון נכשל"
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות ח"כ עודד פורר, קיימה היום (רביעי) דיון בנושא ייצוג הולם בקרב הרשויות המקומיות של בני העדה האתיופית.
לפי מסמך מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לבקשת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נכון לשנת 2021 ב-253 הרשויות המקומיות שדיווחו בשנה זו למשרד הפנים היו בסך הכול 105,471 עובדים, ומהם 1,947 עובדים יוצאי אתיופיה, שהם 1.8% מהעובדים. כלומר, שיעור העובדים יוצאי אתיופיה ביחס לכלל העובדים ברשויות המקומיות גבוה במעט משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה.
ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות: "אנו ממשיכים לעקוב בוועדת העלייה והקליטה אחר הייצוג ההולם ליוצאי אתיופיה והפעם בקרב הרשויות המקומיות. עולות בעיות ברורות מבחינת העמידה ביעדי ההעסקה ואיכות ההעסקה. חייבים לתת התייחסות למיקוד באיכות ההעסקה, מתוך 3,737 בדרג ניהולי בכיר רק 4 הם מקרב יוצאי אתיופיה, מדובר על 0.1 אחוז מהעובדים והוועדה רואה את הנתון הזה בחומרה. יש יעדים שצריך לשאוף אליהם, והמשמעות היא שחייבים לקבוע יעדי תעסוקה לא רק כמותיים אלא גם איכותניים".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
פערים גדולים בין הרשויות המקומיות השונות ביחס לייצוג יוצאי אתיופיה: רק ב-52 רשויות מקומיות שיעור הייצוג ליוצאי אתיופיה היה גבוה משיעורם באוכלוסייה הכללית, ואילו ב-201 רשויות שיעור הייצוג ליוצאי אתיופיה היה נמוך משיעורם באוכלוסייה הכללית, וב-134 רשויות מתוכן לא היו כלל עובדים יוצאי אתיופיה.
עו״ד רינה איילין- גורליק, אגודת יהודי אתיופיה: "צריך לעשות מאמץ ייעודי כך שגם יוצאי אתיופיה יהיו חלק מהעובדים בדרגות בכירות בשלטון המקומי. היעד של הרשויות המקומיות צריך להיות כשיעור אחוז האוכלוסייה. הביטוי ייצוג הולם טומן בחובו אמירה לגבי הפרופורציה שאנחנו מחפשים, ותיקון החקיקה יכול לעשות את ההבדל".
עורכת המחקר, ד״ר איילה אליהו, חוקרת הממ"מ: "ישנה חובת ייצוג הולם לבני העדה האתיופית לשירות הציבורי. בישיבת הוועדה שהתקיימה לפני יומיים נוכחנו לדעת שהחברות והתאגידים קבעו יעד לייצוג יוצאי העדה האתיופית בהתאם למספרם באוכלוסייה הכללית. אם מסתכלים על הדירוגים השונים, בדרג הניהולי הבכיר 0.2 אחוז מהעובדים יוצאי אתיופיה, לעומת 3.6 בקרב כלל העובדים בדו״ח משרד הפנים לא נקבע יעד וכשפנינו אליהם לא הצלחנו לקבל תשובה ברורה".
מאיר דויטשר, נציג משרד הפנים: "כיום לא מוגדר יעד, הרשויות מחויבות לדווח לנו אך אנחנו לא בודקים את אמינות ואיכות הדיווח. מזה כ- 3 שנים אנחנו מקבלים דיווח באופן וולנטרי על העסקת עולים חדשים ברשויות המקומיות, למרות שאין חובה על כך. היה ניסיון לקדם תיקוני חקיקה, וכיום אנחנו מכוונים לאחוז ייצוג דומה לזה של הרשות, תוך פעולות לשיפור הייצוג. כמשרד אנחנו שואפים שכולם ידווחו, אנחנו נותנים בונוסים לרשויות ומאצילים סמכויות".
יצחק בורבא, יו״ר איגוד תאגידים עירוניים: "קיימים 600 תאגידים ואף אחד לא מדווח על ההעסקה באופן וולנטרי. מה שלא ייקבע בחקיקה לא יקרה. אני בעד שהמחוקק יקבע את המכסות, היעדים ואת חובת הדיווח. זאת חובה ולא זכות, את ההנחיות לא כולם מקבלים, ולכן חקיקה שתכריח את התאגידים לדווח היא מחייבת".
לפני הנתונים שהציג ארגון "קעליטה" בפני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות כ- 77% מבין העולים החדשים שניגשים למיונים הראשונים במגזר הציבורי עוברים אותם בהצלחה. אסתר בלום, ארגון "קעליטה": "עולים חדשים עוברים את המיונים, החסם העיקרי הוא שער הכניסה והגישה למכרזים. קיימות התאמות, אך הן לא מיושמות בשטח. עולה חדש צריך להילחם כדי לקבל אותן, הוא לא יודע מה הן ההתאמות להן הוא זכאי".
ברשויות שבהן שיעור יוצאי אתיופיה מכלל עובדי הרשות הוא 0%, גם שיעור התושבים יוצאי אתיופיה מתוך כלל התושבים הוא 0% או קרוב לכך. מבין רשויות אלה, 75 הן רשויות מקומיות ערביות. ייתכן שיש חסמים שונים בהעסקה של יוצאי אתיופיה ברשויות מקומיות ערביות, ובכל זאת היו רשויות ערביות שהעסיקו מספר מצומצם של עובדים יוצאי אתיופיה (טירה, דאלית אל-כרמל ואלקסום). בין הרשויות המקומיות היהודיות היהודיות שבהן אין כלל עובדים מהמגזר האתיופי ניתן למצוא את: גבעת שמואל, גבעתיים, דימונה, מודיעין-מכבים-רעות, שוהם ושומרון.
ח״כ משה סולומון (הציונות הדתית): "ישנה חשיבות בלתי רגילה למינוי והעסקה של יוצאי אתיופיה ברשויות. לא במובן של כמות העובדים, אלא בשאיפה לייצג את כלל האוכלוסייה. הייתי רוצה שהשלטון המקומי יפעל באופן אקטיבי מכוח ההבנה שככל שהמרחב ברשויות המקומיות יהיה בעל ייצוג משמעותי של כלל האוכלוסייה, כך ייטב לאוכלוסייה עצמה. בנוסף אני רואה אחראיות של השלטון המקומי והממסדים להעלות את עניין הבכירים והדרג הניהולי והאקדמאי".
ח״כ יוסי טייב (ש"ס): "מן הראוי שממשלת ישראל תקבע יעד רחב יותר ושווה בכל מקום. לא ייתכן שתאגיד ייקבע אחוז מסוים ורשות תקבע אחוז אחר. מעבר להנגשת השפה, יש פה עניין של מנטליות. במדינה מודרנית, בה הציבור תלוי ברשות, עלינו לתת מענה רחב לאוכלוסייה באותה עיר. ראוי שתהיה החלטת ממשלה שתקבע את הייצוג בכל רשות ורשות".
"אנחנו פועלים להנגשת המבחנים ויש התאמות במבחנים עצמן" כך אומרת עו״ד דבורה שארף מנציבות שירות המדינה. לדברי עו"ד שארף: "אנחנו משתדלים ללוות אותם, אבל כפי שעלה פה בפעם הקודמת, אין יעד ייצוג וזה יוצר שרשרת כשלים כי אין ייעוד משרות לעולים חדשים".
יו״ר הוועדה ח״כ עודד פורר סיכם את הדיון: "אני מבקש משר הפנים לקבוע יעדים בהחלטת חוזר מנכ"ל עוד לפני שיש תהליך חקיקה. מבקש ממנכ"ל משרד הפנים לדרוש מהתאגידים העירוניים לדווח ולקבוע יעדי תעסוקה לבני העדה האתיופית בפרט ולעולים בכלל. נדרשים עדיין שינויי חקיקה, אני משאיר למשרד הפנים את שינויי היעדים ברמה הדיפרנציאלית ואני מבקש להציג לנו אותם כאן בוועדה. נדרשים שינויי חקיקה, ואני מבקש מהייעוץ המשפטי של הוועדה לנסח חקיקה לייצוג הולם של עולים ובתוכם גם יוצאי אתיופיה מתוך הבנה שהתאגידים העירוניים הם חלק בלתי נפרד מחקיקה כזאת".
