מבזקיםתאונות עבודה

פקודה בלתי חוקית בעליל – זכות המוגנת באמנה 155 הבין-לאומית

באילו מצבים ניתן לסרב לבצע משימה מסכנת שהוטלה על ידי המעסיק במקום העבודה?

בשנת 2021 עלה מספר הפונים לשיקום בביטוח הלאומי והגיע ל-11,735 איש , כ-1106 מהפניות הם של נפגעי עבודה, לעומת 1159 בשנת 2020. היקף התשלומים במסגרת השיקום המקצועי עמד על כ-296 מיליון ₪ בשנת 2021. הליך השיקום כולל סיוע של הבט"ל בגמלה חודשית ע"פ גודל הנכות, תשלום עבור נסיעות, השתתפות בשכר לימוד אקדמי, שיעורי עזר ושירותי הנגשה, סיוע בשכר דירה ובמכשירים והוצאות אחרות הנדרשות במסגרת השיקום.

על פי ממצאי דו"ח המוסד לבטיחות ולגיהות (המוס"ל) השנתי, הפערים המרכזיים המסכנים חיי אדם הם אי שימוש בציוד מיגון אישי במקום העבודה, היעדר גידור וסגירת פתחים בתוך אתר הבנייה ואי שימוש בהתקני בטיחות במכונות המופעלות על ידי עובדים במפעלים ובתי המלאכה. המוסד לבטיחות ולגיהות מסביר באילו מקרים על העובד לעצור ולהסביר למעסיק שהמשימה מסכנת את חייו והוא בוחר שלא לבצע משימה זו ולשמור על חייו.

מניעת תאונות עבודה ופגיעות בעובדים מאתגרת בכל רגע את המנהלים והעובדים במקום העבודה. ע"פ הביטוח הלאומי, נפגע עבודה מוגדר כמי שנפגע בתאונה שהתרחשה בזמן העבודה ובגלל העבודה, בדרך לעבודה או ממנה, או לקה במחלת מקצוע כמוגדר בתקנות ונקבעה לו נכות רפואית ברמה של 10% לפחות, ובשל הפגיעה הוא אינו יכול לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת.

• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן

בכדי לצמצם את מקרי תאונות העבודה הנגרמים מעבודה מסוכנת, המוס"ל יוצא במקבץ של הנחיות לעובדים שישמשו כתמרורי אזהרה לקראת ביצוע מטלות בהם קיים סיכון לחיים ולפגיעה והחובה לעצור ולומר למעסיק המטלה הזו מסכנת את חיים ועלולה לפגוע בי.

הדו"ח השנתי של המוס"ל לשנת 2022, סיכם את פעילות מדריכי המוס"ל שביקרו בשנה החולפת ב-22 אלף מקומות עבודה, והציג את הליקויים המרכזיים שנמצאו במהלך פעילות לאבחון סיכוני בטיחות בענפי העבודה המרכזיים.

הליקויים המרכזיים שמצא במוס"ל במקומות העבודה אשר מסכנים את חייהם של העובדים היו: אי שימוש בציוד מיגון אישי, היעדר גידור וסגירת פתחים בתוך אתר הבנייה ואי שימוש בהתקני בטיחות במכונות המופעלות על ידי עובדים במפעלים ובתי המלאכה. במקרים כמו אלו, על העובד לעצור, ולומר למעסיק אני לא ממשיך בעבודה בלי שאני מקבל ממך את הציוד הנדרש שיגן על חיי מפגיעה.

הזכות לעצור ולסרב לבצע עבודה מסוכנת היא זכות עובד בסיסית, המוכרת במדינות רבות בעולם ומבוססת על העיקרון שאין לדרוש מהעובדים לחשוף את עצמם לסיכונים תעסוקתיים ולתנאי עבודה מסוכנים העלולים להוביל לפציעה, למחלה או למוות כתוצאה מהעסקתם. למשל, חשיפה לחומרים מסוכנים ללא הדרכה או ללא ציוד מגן אישי, עבודה בגובה ללא הרשאה או הדרכה או מתן ציוד מיגון אישי להגנה מפני נפילה, פגיעה מכלי רכב או כלי עבודה לא תקינים, עבודה במבנה לא כשיר או לא יציב העלול להתמוטט, עבודה בטמפרטורות קיצון או עבודה ללא אוורור, חשיפה לקרינה מייננת או לחומרים ביולוגיים מדבקים ללא הגנה וכו'.

זכות זו מוגנת באמנה 155 הבין-לאומית של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), ובמדינות רבות גם מעוגנת בחוק כאמצעי הגנה חשוב שעוזר להבטיח את שלומם ואת רווחתם של העובדים. תקנות החוק והיקף הגנתו משתנים ממדינה למדינה. עם זאת, הזכות לומר לא ולסרב לעבודה מסוכנת אינה מוחלטת ועשויה להיות מוגבלת בנסיבות מסוימות, כגון כאשר המשימה נחוצה להגנה על תשתיות קריטיות או לבטיחותם של אחרים. למשל, לוחמי אש בתפקיד אינם יכולים לסרב להוראה לכיבוי דלקה מסכנת חיים בבניין מגורים. במקרים כאלה, מעסיקים עשויים לבטל את הזכות לסרב אם יוכיחו שנקטו צעדים מתאימים למזער את חשיפה לסיכונים לעובדיהם ושאין חלופות סבירות.

מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, ד"ר מיקי וינקלר: "עובד שמרגיש בעבודה בעת ביצוע מטלה שהוא חשוף לסכנת חיים ממשית, צריך לעצור ולומר למעסיק, המטלה מסכנת את חיי ואני לא רוצה להיפגע. אני קורא למעסיקים ולעובדים להיוועץ במדריכי המוס"ל בכדי לאבחן סיכונים במקום עבודתם ולקבל מהמדריכים חניכה בדרכים למזעורם, למען בטיחותם של העובדים ולשיפור הרווחה ופריון במקום העבודה".

מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, ד"ר מיקי וינקלר
מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, ד"ר מיקי וינקלר. צילום: יח"צ

ד"ר יוסי רחמים, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו: "תכלית החובה המוטלת על מעסיקים להעניק לעובדים סביבת עבודה מוגנת ובטוחה היא בראש ובראשונה כדי להגן על העובד ובריאותו. אולם יש להסתכל על חובה זו בפריזמה רחבה יותר, ולהבין כי מטרתה של פקודת הבטיחות בעבודה היא לדאוג גם למעסיקים. זאת בדרך של קביעת סטנדרט אחיד שיבטיח את התנהלותם של העובדים במפעל על פי כללי הבטיחות במקום. כך יוכלו המעסיקים לשמר את כוח העבודה המיומן שלהם, ולאורך שנים, ולהימנע ממצב של היעדרויות עובדים בשל מחלה, פציעה, או יציאה מוקדמת לגמלאות".

דר יוסי רחמים מומחה לדיני עבודה הקריה האקדמית אונו
ד"ר יוסי רחמים, הפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו. צילום: יח"צ

Back to top button