הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, בראשות ח״כ מירב כהן התכנסה היום (רביעי) לדיון בנושא השפעת סגירת סניפי שירות ודיגיטציה על שורדי השואה. בדיון עלה ע"י אזרחים ותיקים שורדי שואה, ארגונים וחוקרים מהקליניקה לשורדי השואה כי המעבר לדיגיטציה בשירותי הבנקים, משרדי הממשלה ועוד, אינו מותאם לאוכלסייה זו ופוגע בהם פגיעה קשה ומשמעותית. מערך הדיגיטל הלאומי הציגו לוועדה תוכניות שנעשו לאוריינות דיגיטלית עבור אוכלוסייה זו במטרה לצמצם פערים ויכולת שימוש בשירותים הממשלתיים גם במעבר לדיגיטציה. עפ"י הנתונים שהוצגו בוועדה כבר מעל 50 אלף איש הוכשרו בהצלחה בפרויקטים השונים ברחבי הארץ לאוריינות דיגיטלית.
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב כהן אמרה בדיון כי "נושא הדיגיטציה פוגע בשורדי השואה בצורה משמעותית. אנחנו עדים לתהליך מבורך של התאמת השירות לדיגיטלי, אך יש לו גם צד שני שנפגע מהחלטות. וזה לא בהחלט תמיד דווקא שורדי שואה – יש גם צעירים יותר בגילאי 50 ויותר שאינם מתחברים ובנויים למעבר שימוש כל השירותים לדיגיטלי וסגירת סניפי הדואר והבנק. 73% מבני 60 ומעלה חוששים משימוש באינטרנט. העולם אכן הולך לכיוון הדיגיטלי והמגמה ברורה, אך הפתרונות לא ברורים. צריך לנהוג באחריות ורגישות חברתית עבור אלה שנותרו מאחור ואוריינות דיגיטלית והכשרות הן לא תמיד הפתרון. יש לאפשר שימוש בחלופות אחרות מעבר לדיגיטלי. למדינת ישראל יש כבר מיזם קיים של להב"ה – לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית שמטרתו צמצום פערים בשימוש בטכנולוגיית המידע בחברה הישראלית. יש לדעת בצורה ברורה כמה כסף הוקצה בעבר וכמה היום ואלו תוצאות יש. מביך מבחינתי שנציגי ממשל בדיון לא יודעים לתת את התשובות לכך ולאתר מי אחראי על הפרויקט. כמו כן, יש צורך לרכז בצורה טובה עבור שורדי השואה אלו שירותים ניתנים ע"י הממשלה באופן דיגיטלי ואלו שלא".
שמואל טנא, ניצול שואה, יו"ר ועדה למיצוי זכויות ניצולי השואה, אמר: "הבעיה של ניצול שואה אינה תמיד כספית. האו אינו מקבל מענה לשירותים שהוא צריך. מוקד הסיוע הטלפוני של עמותת אביב לניצולי השואה זה הגוף היחיד שניצול שואה ישאיר פרטים ויחזרו אליו. אנחנו יוזמים ויוצאים לפרויקט משותף עם צעירים שילוו מבוגרים להדרכה בשימוש דיגיטלי ולימוד זום. במקום מגוריי בעיר לוד סגרו סניפים של בנקים ודואר וצריכים לנסוע לעיר רמלה".
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
עידו פיק, המרכז להעצמת האזרח: "הממשלה אמנם מתקדמת דיגיטלית אבל חייבת לקחת בחשבון שהאצה דיגיטלית דורשת פישוט שפתי. בארה"ב וקנדה יש סטנדרט בפישוט השפה באינטרנט. כאן אמנם מערך הדיגיטל הוציא מסמך איך צריך להיראות דף שירות ממשלתי, אבל יש צורך שיהיה מנוע חיפוש פנימי בכל אתרי הממשלה – לא יודעים איך למצוא את השירות המבוקש. בנוסף צריך שתהיה גם למשרדי הממשלה גם אופציה להשארת פידבק שידעו במשרדים כמה מרוצים מהשירות באתרים ומה יש לשפר".
זיו ברק, רשות הדואר, אמר בדיון כי מעבר לחוק שמחייב פטור מתור, רשות הדואר פועלת במגוון דרכים וולנטריות עבור האזרחים הוותיקים ומאפשרים להזמין תור לא רק באמצעים דיגיטליים אלא גם במוקד הטלפוני, דרך מוקד אנושי וכן במחשבים בסניפי הדואר.
טיבי רבינוביץ', מנהל שירות באיגוד הבנקים: "נקבע כיום כי אזרחים ותיקים יכולים להגיע לכל הבנקים ללא קביעת תור מראש. כמות סגירות סניפי הבנקים בישראל היא מהנמוכות בעולם ובישראל קיימת חקיקה ייחודית שלא מאפשרת לבנקים סגירת סניפים ללא אישור בנק ישראל שבודק בדיקה מלאה שבסגירת הסניף אין כל פגיעה ויש פריסת בנקים וסניפים אחרים שמצמצמים פגיעה באוכלוסיות מוחלשות. תהליך הדיגיטציה אכן פוגע באזרחים הוותיקים פגיעה קשה. הוא מתקשה בכל הפעולות כמעט והגורם החשוב שלנו זה תמיד להיות עם חמלה אנושית".
