"כשרשות אחת במדינה דורשת כוח בלתי-מוגבל, הרי שלנו האזרחים אין שום מפלט"

הוועדה לענייני צעירים של הכנסת דנה היום (רביעי) בהשלכות הרפורמה המשפטית על נשים ולהט"בים. לדברי יו"ר הוועדה, חה"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה: "התפקיד שלנו לראות כל אישה באשר היא, גם הנשים החרדיות והדתיות, ולהילחם נגד הדרתן". היא הבטיחה לעקוב אחרי התייחסות משרדי הממשלה, בתקנות, בתקציבים ובמכרזים כלפי הארגונים הגאים.

חברת הכנסת לשעבר אתי לבני, הדגישה את ההשפעה בחוסר החתימה על אמנת איסטנבול, את היחס לשילוב הנשים בצה"ל, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. לדברי ידידיה ויטל, שחקן תיאטרון וטלוויזיה" "כשרשות אחת במדינה דורשת כוח בלתי-מוגבל, הרי שלנו האזרחים אין שום מפלט. במשך שנים בית המשפט העליון היה היחיד שעמד לצדנו ההומואים, במשך השנים. ואת זה בממשלה הנוכחית רוצים לחסל. הקהילה הלהט"בית יודעת להילחם על הזכויות שלה".

טליה נחמיה, פעילה בקהילת הטרנס, הוסיפה חוויה על עליה במקרי האלימות, עוינות ואלימות-מילולית נגדה, ופירטה את פסיקות בג"ץ לזכות הקהילה שלה, והביעה חשש לייבוא יחס עוין מבריטניה וארה"ב – גם לישראל. גם לדברי תהילה בסה, מנכ"לית "בת קול", בתקופה האחרונה נרשמת עליה בתביעות ואיומים נגד הארגון ועמדותיו, גם בידי עמותות המקדמות טיפולי-המרה – לצד עליה בכמות הפניות להצטרף לארגון. אמרי זגורי, מנהל קשרי ממשל בארגוני הקהילה הגאה, סיפר על דו"ח של האגודה שבו נטען לעלייה של פי חמש דיווחים על פגיעות במרחב ציבורי ובתי עסק, עלייה של 53% הומופוביה כלפי טרנסים, והדגיש כי אפליה בדיור עדיין חוקית בהשכרת דירה, נישואין ואימוץ.

בן אדם, שחקן טלוויזיה, טען כי "המאבק הנוכחי הוא על חיינו, ועל כולם לצאת להיאבק למען החופש והדמוקרטיה, הפלורליזם, חופש-דת וחופש מדת. להילחם על הבית בכל הכלים העומדים לרשותנו. ברחובות רואים את כל העדות ולא נסכים להגדרה של מאבק בין אשכנזים למזרחים".

ענת ניר, יו"ר-שותפה "אני אישה", הדגישה את "חשיבות הקשר בין נשים ללהט"בים בגלל ניסיונות הדיכוי הזהים", ואילו מירב ליבני-קייש נציגת "ברית הלביאות" – הורים לילדים טרנסג'נדרים – אמרה כי "אנו מעניקים מטרייה כדי לתת להם לגדול בשקט – לעומת הממשלה שלא מוכנה לתת לחיות חיים בטוחים והוגנים".

אור בכר, עורך "מתחת לרדאדר" התייחס ואמר "שהשר לביטחון לאומי רוצה לקחת לעצמו כוח לדיכוי הפגנות". שיר לביא, מנהלת המחלקה המשפטית ב"מבוי סתום" התייחסה להגברת סמכויות בתי הדין הרבניים והבעייתיות עקב קיומן בדלתיים סגורות, וכך שקידום החקיקה נעשה "תוך עיוורון לחלש", ואילו עו"ד לירון בנית-ששון נציגת משרד המשפטים, הזהירה ש"הסדרים אלה פוגעים בעקרון העצמאות השיפוטית ובזכויות אדם".

לדברי ליאור גיל , נציגת "מטה מאבק הנוער למען הדמוקרטיה", היא התרגלה לפחד, עקב זלזול בבני נוער ונשים ע"י נציגי ציבור. "מעציבה אותי קבלת הצו הראשון, עקב המהפכה הזו והחשש להתגייס גובר כשאין בית משפט עצמאי. טיילתי עם משפחתי על יישוב שסבי הקים והצטערתי מאוד – אך זה גם נטע בי אמונה שהצדק ינצח".

שי אופק, נציג "מחאת הסטודנטים", טען "שלא ניתן לסמוך על פוליטיקאים אשר פועלים לפגיעה בזכויות מיעוטים, וההיסטוריה תשפוט אותם", ואילו לדברי תל-אביב וידריך, פעילת להט"ב, קיימים מחקרים על אחוזים קשיחים של חברי הקהילה הגאה ללא קשר לדת או מסגרת חברתית וזה בעיקר בעייה של חוסר קבלה.

ציפי לביא נציגת "נבחרות", הזהירה כי "כל הקצנה – תפגע קודם כל בציבור החרדי עקב הקרבה לאש של מי שפוגע בזכויות. והתריעה נגד "הפרדה מגדרית שתעוגן בחוק באירועים שמתבצעים בצורה לא שוויונית".

נועה פינטו , נציגת מכון זולת הזכירה את השיריון בעבר לנשים בוועדה לבחירת שופטים, וכן את דו"ח המכון על ניתוח ההסכמים הקואליציוניים שמראה בבירור את "הכיוון אליו הכנסת הולכת – במימוש מדיניות אנטי נשית ואנטי להט"בית".