"אם לא היינו מעבירים את החוק כפי שנוסח, היינו לומדים על החקלאות הישראלית בספרי ההיסטוריה"

היום (חמישי), משרד החקלאות ופיתוח הכפר חשף את התכנית האסטרטגית למרחב הכפרי במציאות של המאה ה-21. עיקרי התכנית פורטו לראשונה באירוע חגיגי בסימן "אסטרטגיה וחדשנות במרחב הכפרי", בקריית שדה התעופה, במעמד שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת וגורמים בכירים במשרדי ממשלה שותפים ובשלטון המקומי.

התכנית האסטרטגית החדשה גובשה על ידי משרד החקלאות, על רקע מגמות הגידול באוכלוסייה, תוך שימת דגש על שמירת הצביון הייחודי של הכפר, לצד הטמעת חדשנות טכנולוגית, מיצוי היתרונות היחסיים הגלומים במרחב זה וקידום שיתופי פעולה אזוריים ומרחביים בין הכפר לבין העיר.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, הציג בפתיחת הכנס את חזונו לעתיד המרחב הכפרי בישראל: "עובדי משרד החקלאות עמלים על התכנית האסטרטגית למרחב הכפרי החדש מזה שנים. זכיתי להיות שר החקלאות בנקודת הזמן הזו, שמאפשרת לי להביא את התכנית הזו לידי מימוש. בעוד שב-20 השנים האחרונות, אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-50%, כמות התוצרת החקלאית לא גדלה כלל. עם יד על הלב, אני אומר בבטחה כי אם לא היינו מגישים את חוק ההסדרים כפי שנוסח, היינו לומדים על חקלאות ישראלית בשיעורי היסטוריה. כשנכנסתי לתפקיד, ביקשו שאהיה שר החקלאות ולא שר החקלאים. על זה אני אומר: 'אין מדינת ישראל בלי חקלאות, ואין חקלאות בלי חקלאים'. כשהגיל הממוצע של החקלאי הישראלי עומד על 62, עלינו לפעול כדי להזין את החקלאות בכוח אדם צעיר, חדור מוטיבציה עם אוריינות טכנולוגית גבוהה. החדשנות בחקלאות היא המפתח לביטחון המזון הלאומי, וגם המפתח להצערת החקלאות. תחת שינויי האקלים, אין לנו פריווילגיה לנתק בין החדשנות לבין עתיד החקלאות. יש לנו פוד-טק ואגרו-טק מצוינים, אבל עלינו לחבר אותם לחקלאים."

עוד אמר דיכטר: "כשעברתי על התכנית האסטרטגית החשש הפך למוטיבציה. המרחב הכפרי והחקלאות יונקים זה מזה ומקיימים ביניהם סימביוזה. כדי לקדם את האחד, יש צורך בחיזוק האחר. זוהי מטרת התכנית. להחזיר את החקלאות למקומה הטבעי כערך לאומי עליון. אירוע הזה היום הוא יריית הפתיחה לצעדים הפרקטיים למימוש התכנית האסטרטגית למרחב הכפרי. באמצעותה נקדם מדיניות, יחד עם משרדי ממשלה אחרים, שתחזיר את החקלאות להיות ערך לאומי".

ייחודה של התכנית האסטרטגית החדשנית היא בשיתוף פעולה רוחבי וראיה כוללת של המרחב הכפרי. מדינות רבות, בעיקר באירופה – איטליה, צרפת, אנגליה, וויילס, בולגריה ופינלנד, הצליחו בעשור האחרון לקדם תכנית אסטרטגית ולהגשים את ומטרותיה. בישראל התכנית מבוססת על שלושה קווי יסוד, פיתוח כלכלי, התחדשות כפרית וקיום שיתופי פעולה, מהם נגזרו 7 מיקודים שונים. המרכזיים שבהם: קידום כלכלה מקומית ותעסוקה איכותית וזמינה; התחדשות כפרית בדגש על חברה וקהילתיות למשיכת צעירים; הטמעת חדשנות ויזמות כמנועי צמיחה והתחדשות; עדכון ותיאום מדיניות התכנון.

בהגדרה, המרחב הכפרי כולל את שטחי המועצות האזוריות ומועצות מקומיות קטנות. הישוב הכפרי, הוא יישוב חקלאי או יישוב כפרי הנכלל בתחום מועצה אזורית (קיבוץ, מושב, ישוב קהילתי או ישוב כפרי אחר) ומועצה מקומית המונה עד 5,000 תושבים. בישראל, קיימים כ-1,000 ישובים כפריים שכוללים כמיליון תושבים. אמנם שטחן של המועצות האזוריות מתפרס על כ-85% משטחה של מדינת ישראל, אך 11% מהאוכלוסייה בלבד מתגוררים ביישובי המרחב הכפרי ששטחו מתפרס על שטחים חקלאיים ופתוחים.