השתתפה בהפגנה והנקמה לא איחרה לבוא, הבוקר הזדעזעה למראה עיניה
רותי אבן אופיר, תושבת רמת השרון התעוררה הבוקר (שבת) למראה מזעזע במיוחד. הרכב שלה, שחנה למטה בחנייה עבר "טיפול" רציני, כשהצמיגים מנוקבים, המראות שבורות ודפים "רק ביבי" הוצמדו לחלונות.
אבן ספיר השתתפה אמש בהפגנה בעיר נגד ההפיכה המשפטית וככל הנראה רכבה הושחת כנקמה על השתתפותה. הבוקר היא ניגשה אל תחנת המשטרה והגישה תלונה. בעמוד הפייסבוק שלה כתבה: "זה כבר ממש מסוכן הביביסטים הגיעו אלי הביתה והשחיתו את ארבעת גלגלי שברו את המראות של המכונית שלי והשאירו שלטים רק ביבי. המשטרה המזפ קצינים כאן בודקים את הארוע. הם עברו כל גבול הם לא יצליחו להפחיד אותי. זה רק מוכיח שיש פה ממשלה עברינית שמייצרת חברה עברינית ולגיטימית."
שרון אשל עינת, שהשתתפה אף היא בהפגנה בעיר שיתפה בעמוד הפייסבוק שלה: "אתמול תושבי רמת – השרון מצאו את עצמם "מבלים" באמצע הלילה עם שמחה רוטמן שבא לבקר. בתגובה ספגנו אלימות קשה מגדודי ענק של יסמניקים ומגבניקים. אנשים הוטחו לרצפה ונמעכו, ביניהם בעלי עדי, שהשוטרים חבטו אותו בעוצמה על עמוד תאורה. אני, לצד רבים כמעט נמעכתי. פרטים בהמשך.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
כנקמה על ההפגנה שעודנה חוקית, אישה שגרה בעיר ברחוב הפסטורלי והשליו רמבם, אשר בעוונותיה היה לה דגל ישראל על הרכב, גילתה הבוקר את המכונית עם חור בחלון, ארבעה צמיגים חתוכים וכתובות "רק ביבי" עליה. ביביסטים תמיד חייבים לאיים, להפחיד ולנקוט באלימות – זו השפה היחידה שהם מכירים."
"ועתה, למי שהמקרה הזה עוכר שלווה בעיניו, ומבקש להבין את כל השתלשלות העניינים. הפירוט: רמת השרון היא פרוור מנומנם ומצ'עמם שכלום לא קורה בו, והכל נסגר ב-23:00. הפשיעה הגדולה ביותר בקרב התושבים שומרי החוק היא חניה כפולה באוסשקין. ברמהש חיי קהילה תוססים ועזרה הדדית מגובשת. לפתע פתאום רצה בלילה בקבוצות העיר הודעה שהסדיסט המגלומן שמחה רוטמן הגיע לעיר לביקור בביתו של מליונר הייטק ברחוב שבטי ישראל. זהו רחוב צר וארוך שחוצה בין שכונות העיר וסמוך לשני בתי ספר. רוטמן, דיקטטור משושביני המהפכה המשטרית, היושב במוקד הכוח החזק ביותר – מצפצף על לפחות חמישים אחוז מהעם הטוב שלנו ולקח את כולנו בשבי לתהום."
שרון ממשיכה לספר כי "תוך דקות, כ-600 רמתשרונים הלומי שינה הגיחו מהבתים עם הכלבים והילדים, בפיג'מות. עמדנו סביב הבית ותושבים עם מגפון צעקו למר רוטמן שלא נסכים להמשך החקיקה האנטי דמוקרטית שלו.
אתמול הבנתי שתושבי רמה"ש שילדיהם נמסרים לצבא לשירות קרבי, וכל כיכר שנייה בעיר נקראת על שם של נופל (קשה לתאר כמה משפחות שכולות יש פה מהקרבות): כנראה שסומנו בידי המשטר המטורף הזה כאויבי העם. אחרת איך ניתן להסביר שלהפגנה חוקית לא אלימה בה הדבר היחיד שמטריד זו נוחיות של ח"כ, ולקחו בה חלק ילדים וקשישים – הובאו גדודי מגב ויסמ עצומים עם כמאה חיילים‼️ לרחוב מאוד צר, שהונחו לפעול מולנו באלימות.
באיזה שלב, וללא התראה, בעודם חמושים ברובים, הם אחזו ידיים והקיפו אותנו בטבעת עצומה שממנה אי אפשר לברוח. הם החלו להתקדם לעברנו באלימות כשהם מועכים במכוון את כל מאות האנשים שעמדו במעגל, אני ביניהם, וגם עדי בן זוגי, וגם חברים רבים שלנו. אסון פסטיבל ערד קטן עלינו והוא קרה במכוון‼️
ניסיתי במהירות להימלט מהמדרכה כדי לא להימעך אבל הם להפתעתי גם חסמו את כל המדרכה וצעדו לעברי בנחישות כשהם מביטים בי. אתם רואים אזרחים שאין להם לאן לברוח ואתם פשוט מועכים אותם? השתגעתם?!
באותו הזמן אנשים החלו ליפול ולהימעך, אישה מבוגרת עם הכלב נפלה ויסמניק ניסה לדרוך עליה. מפגין רב תושיה ואמיץ תוך סיכון אישי דחף אותו ממנה והציל את חייה.
עדי שלי הוטח באלימות בעוצמה על עמוד – *בעודו עומד על המדרכה!*. הוא מאז שוכב בלי יכולת לזוז עם כאבים עזים בצלעות. אני זיהיתי שער פתוח באחד הבתים ופשוט רצתי לתוכו ואיתי עוד תושבים מבוהלים. הצטופפנו שם במדרגות וכמה דקות לא יצאנו ורק שמענו זעקות של אנשים. כשכבר יצאתי מהגינה הוזנקה עוד תגבורת ענק של גדוד יסמניקים עצומים בגודלם ששעטו על פני במהירות וכמעט מעכו אותי בשנית, מזל שנדבקתי לגדר הבית.
התחושה היתה שמדובר פה לפחות באירוע פחע טרור חמור שבו פוצצו אוטובוסים ומסתובבים ברחוב עשרות חמסניקים עם רובים ויורים. מה לא? אה זו רק הפגנה חוקית ולא אלימה מול שמחה רוטמן.
כך, מאות תושבים שמכיסם מממנים את המשכורות של גדודי היסמ ומגב מצאו את עצמם חווים שיטות דיכוי אלימות שמתאימות לרוסיה הקומוניסטית, סין וצפון קוריאה.
ירדתם מהפסים?!
בן הרף, אחת הערים הכי יצרניות בארץ הפכה לאויב המשטר.
הארוע הזה עבורי פוקח עיניים והוא מהווה כתובת אדומה על הקיר.
בהפגנות בהן אני לוקחת חלק אני תמיד צועקת במגפון השוטרים הם אחים השוטרות הן אחיות. נוהגת לגשת בכל סוף הפגנה לשוטרים, ללחוץ להם את היד גם כשיש עצורים והרגשות עזים. מודה להם על ההכלה והטיפול בארוע. מתענינת בשמם ואומרתי להם שאני יודעת כמה התפקיד שלהם קשה כרגע.
אבל בין זה למה שראיתי אתמול אני לא מוכנה לשתוק יותר. ואני עוד לא מדברת על הפרשים והמכתזיות הנפשעות שהופעלו אתמול בברוטליות נגד מפגינים לא אלימים בכל רחבי הארץ.
אסור לנו להסכים שכך ייראו חיינו ואירועים שכאלו יהפכו לשיגרה."