מרפורמה משפטית להפיכה משטרית – אלה הצעות החוק לשינוי המשטר בישראל

רבים מאזרחי המדינה לא מבינים על מה המאומה, מימין ומשמאל. בשל העיסוק התקשורתי בנושא ומגוון הדעות שנשמעות בכלי התקשורת וברשתות החברתיות ישנו בלבול רב בנוגע לשינויים המתוכננים של הממשלה במערכת המשפט כשהתיאורים לשינויים אלה מתפרשים בצד אחד כ "רפורמה משפטית" ובצד השני כ"מהפכה משטרית". אכן, מי שלא יורד לפרטים ועובר על הצעות החוק שהממשלה מתכננת לקדם לא יכול להבין עד כמה המצב הוא אקוטי למדינה שלנו.

נעזרנו בד"ר יעל שומר, מבית הספר למדע המדינה ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב ופורום מדעני המדינה למען הדמוקרטיה הישראלית על מנת להבין את המשמעות יותר לעומקה.

"הרפורמה המשפטית" המוצעת במערך המוסדות בישראל מהווה הפיכה משטרית שמיישמת את הפרוטוקול ההונגרי במלואו. מסבירה ד"ר יעל שומר. לדבריה: "דמוקרטיה אינה מסתכמת רק בבחירות ובשלטון הרוב. היא מעגנת זכויות אדם ואזרח ומייצרת שלטון של הפרדת רשויות, איזונים ובלמים. בישראל, לממשלה יש רוב אוטומטי מעצם הגדרתה כקואליציה בכנסת ולכן אין הפרדה פונקציונלית בין הממשלה והכנסת."

"ואכן, רוב החקיקה הראשית בישראל מובלת על ידי הקואליציה. בדמוקרטיות אחרות יש מגוון אמצעים מוסדיים לאיזונים ובלמים תוך שימת דגש על הגבלת כוחה של הממשלה – חוקה עם מגילת זכויות, שני בתי נבחרים, בחירות נפרדות לנשיא, מבנה פדרלי, כפיפות לאמנות בינלאומיות וכו'. בישראל אין אף אחד מאלה ולכן, האיזונים והבלמים תלויים בביקורת שיפוטית. אם אין ביקורת שיפוטית, כל הסמכויות מרוכזות בידי הממשלה ואין מגבלות על עריצות הרוב." מדגישה ד"ר שומר.

בהמשך מסבירה ד"ר שומר כיצד הממשלה פועלת על מנת ליישם את הפרוטוקול ההונגרי כאן בישראל: "הרפורמה המשפטית" היא הפיכה משטרית משום שהיא אינה פוגעת רק במערכת המשפט או בהפרדת הרשויות – היא מהווה למעשה את השלב הראשון בפרוטוקול ההונגרי שיוביל את ישראל מיהודית ודמוקרטית למשטר סמכותני. הפרוטוקול ההונגרי כולל חמישה שלבים: ביטול העצמאות של מערכת המשפט, פגיעה במנהל תקין וסדרי בחירות, השתלטות על תקשורת ציבורית ומדיה חופשית, פגיעה בזכויות פרט, מיעוטים, נשים, להט"בים וכפייה דתית, ופגיעה בחופש הביטוי – באקדמיה, באמנות ובתרבות."

"הממשלה אינה פועלת רק בזירה המשפטית המשנה את כללי המשחק והופכת את ישראל למדינה סמכותנית – רודנית על ידי ריכוז של הסמכויות בידי הממשלה. היא עובדת בכל החזיתות של הפרוטוקול ההונגרי. העברת החלק הראשון של הרפורמה המשפטית בסוף מושב החורף של הכנסת, היא נקודת ההכרעה. לאחר מכן, יפתח הפתח להתממשות הפרוטוקול ההונגרי על כל סעיפיו." מבהירה ד"ר יעל שומר.

מהשבעת הממשלה ב-29 בדצמבר 2022 ועד לרגע זה הונחו על שולחן הכנסת ה-25 על ידי הקואליציה 143 מתוכן 130 פעילות – הצעות חוק שיוציאו אל הפועל את הפרוטוקול ההונגרי במלואו ולמעשה ישנו לכאורה את סדרי השלטון והמשטר בישראל. מספר הצעות החוק נמצאות כרגע בשלב הראשון לחקיקתן. כאמור, אם כל הצעות החוק יעברו ללא ספק מדובר במציאות שונה לחלוטין ממה שהכירו אזרחי ישראל ומדובר במהפכה אמיתית.

ככה נראית ההפיכה המשטרית בישראל:

הנושאים המרכזיים של הצעות החוק המוגשות: הפיכה משפטית, עצימות דתית, זכויות אדם ואזרח, שינוי חוקי בחירות, פוליטיזציה של המנהל הציבורי, השתלטות על תקשורת ציבורית וחופש אקדמי.

הפיכה משפטית – 58 הצעות חוק

• החזרת החסינות לח"כים, איסור חקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן (החוק הצרפתי), ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים, ניתוק המחלקה לחקירת שוטרים מהפרקליטות והכפפתה לשר המשפטים, הממשלה בוחרת את השופטים, הגבלת כהונה של יועמ"שים ברשויות מקומיות, מינוי נשיא בימ"ש עליון ע"י הכנסת, מינוי תובע מיוחד ע"י הועדה לביקורת המדינה או הממשלה לחקירת מערכות אכיפת החוק והמשפט.

עצימות דתית – 24 הצעות חוק

• הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, הפרדה מגדרית באזורי רחצה ציבוריים, איסור עידוד החזרה בשאלה, הגדרת הלאום במרשם האוכלוסין עפ"י ההלכה.

זכויות אדם ואזרח – 29 הצעות חוק

• ביטול גמלת ביטוח לאומי ממי שפגע בכבוד הדגל וסמלי המדינה, צמצום פעילות ארגוני חברה אזרחית הנתמכים ע"י ישויות זרות, עונש מינימום על ידויי אבנים, איסור הנפת דגל מדינת אויב/הרשות הפלסטינית, מעקב שב"כ, איסור שביתה ב-30 הימים שלפני בחירות כלליות ומקומיות.

שינוי חוקי בחירות – 13 הצעות חוק

• ביטול יום השבתון בבחירות, יו"ר ועדת הבחירות ימונה ע"י יו"ר הכנסת, הכנסת רשאית להדיח חבר שהפר הבטחת בחירות, קביעת אחוז חסימה בבחירות לועד מקומי במועצה אזורית, הוספת 12 ח"כים למפלגתו של מי שניתן לו המנדט להרכיב את הממשלה.

פוליטיזציה של המנהל הציבורי – 6 הצעות חוק

• הרחבת משרת אמון לסגן מנכ"ל, מינויים פוליטיים בחברות ממשלתיות, חשב המשרד לבטחון לאומי יהיה גם חשב המשטרה

השתלטות על תקשורת ציבורית – 3 הצעות חוק

• הפרטת תאגיד השידור הציבורי, הפרטת גלי צה"ל

חינוך וחופש אקדמי: 10 הצעות חוק

• איסור על בתי ספר לקיים פעילות על נטייה מינית וזהות מגדרית, איסור על מוסדות להשכלה גבוהה לציין את יום הנכבה, הפחתת תקציב למוסדות שמשתפים פעולה עם ארגונים הקוראים לחרם על ישראל/שוללים את קיומה, איסור על סטודנטים ומרצים להניף דגלי מדינות אויב/הרשות הפלסטינית. הפחתת תקציב למוסדות שמתבטאים נגד עקרונות המדינה, שלילת תקציב ממוסדות חינוך והשכלה גבוהה שלא יניפו את דגל ישראל, הגברת הפיקוח הציבורי על הספרייה הלאומית.

הצעות חוק שהתקדמו:

• הצעת חוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (בחירות לועד מקומי במועצה איזורית): אושרה בקריאה טרומית ועברה להכנה לקריאה ראשונה.
• הצעת חוק יסוד הממשלה (תיקון ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי): אושרה בקריאה ראשונה ועברה להכנה לקריאה שניה ושלישית.
• הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה): עברה בקריאה שלישית.
• הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג-2022: אושרה בקריאה טרומית ועברה להכנה לקריאה ראשונה.

כאמור, כל מי שנחשף לצבר הצעות החוק מהממשלה מתכננת לקדם מבין את המשמעויות לכך. אם "הרפורמה המשפטית" על כל מרכביה (הצעות החוק שהוגשו) תתקבל אין ספק שמדובר בהפיכה משטרית היוצרת ריכוז סמכויות בידי הממשלה תוך פגיעה מהותית בזכויות אזרח, הגנה על מיעוטים, חופש ביטוי והחלשת שאר הרשויות, גורמי ביקורת ושומרי הסף.

להלן מספר הצעות חוק:

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי)

סימול: פ/2314/25
ח"כים יוזמים: אופיר כץ, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, יצחק קרויזר, משה ארבל, אוריאל בוסו, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, יעקב אשר, ישראל אייכלר, משה גפני, אליהו ברוכי, אלמוג כהן, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אלי דלל, דן אילוז, אריאל קלנר, חוה אתי עטייה, דוד אמסלם, עמית הלוי, משה רוט, יולי יואל אדלשטיין, דוד ביטן, דני דנון, משה סולומון, אוהד טל, ארז מלול, סימון מושיאשוילי.
סטטוס: הכנה לקריאה שניה ושלישית
המשמעות: חוק דרעי 2: חוק שאינו מאפשר לבג"צ להתערב במינוי שרים

הצעת חוק-יסוד: ההתגברות (תיקוני חקיקה)

סימול: פ/87/25
ח"כים יוזמים: שמחה רוטמן
סטטוס: הכנה לקריאה ראשונה
המשמעות: הצעת חוק שבג"צ יכול לפסול חוקים רק בהרכב מלא ופה אחד. בג"צ לא יכול לפסול התגברות של הכנסת ברוב של 61 (רוב של חברי הכנסת) על פסילתו. פסקת התגברות תהא תקפה שנתיים מיום הכנסת העוקבת לזו שחוקקה את פסקת ההתגברות אלא אם כן הכנסת מאריכה את תוקפה של ההתגברות שאז היא תקפה ללא הגבלת זמן.

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)

סימול: כ/949
סטטוס: הכנה לקריאה שניה ושלישית
המשמעות: ביטול חוקים ע"י בגצ רק בהרכב מלא וברוב של 80%

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה)

סימול: פ/2560/25
ח"כים יוזמים: אופיר כץ, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס, יצחק קרויזר
סטטוס: עבר בקריאה שלישית
המשמעות: הצעת חוק שבאה למנוע מבג"צ לדון בייתכנות של נבצרות נתניהו לאור אי עמידה בהסכם ניגוד העניינים.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023

סימול: כ/947
סטטוס: הכנה לקריאה שניה ושלישית
המשמעות: הצעת החוק לשינוי ועדה לבחירת שופטים. הועדה תמנה 9 חברים כאשר 3 שופטים מתוכם 1 נשיא בית המשפט העליון ושניים ימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון. 3 שרי ממשלה מתוכם אחד שר המשפטים. 3 ח"כים מתוכם 1 יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט 1 נציג קואליציה ו-1 אופוזיציה. כלומר במינימום יש לממשלה עצמה רוב של 5 בועדה למינוי שופטים וייתכן אף 6 (לאור שליטת השר במינוי נציגי השופטים), ו-7 אם אופוזיציה מצטרפת לקואליציה כמו שהיה במקרה ישראל ביתנו 2015-2016. זאת ועוד, מבטלים את התיקון של 2008 שדורש רוב מיוחס של 7 חברים למינוי שופטי בית מפשט עליון מסיק רוב רגיל—כלומר תמיד הקואליציה יכולה למנות ללא הפרעה—ואין וטו לדרג המקצועי.

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות)

סימול: כ/947
סטטוס: הכנה לקריאה שניה ושלישית
המשמעות: הצעת החוק לשינוי ועדה לבחירת שופטים + אי שפיטת חוק יסוד

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הרכב מלא בדיון בתיקי בג"ץ), התשפ"ג-2023

סימול: פ/2136/25
ח"כים יוזמים: אריאל קלנר
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: בג"צ רק בהרכב מלא

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם)

סימול: פ/1988/25
ח"כים יוזמים: עמית הלוי
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: שליטה מוחלטת של הממשלה בהליך מינוי שופטי בית משפט עליון. הנשיא ממנה לפי בחירת הממשלה—ובאישרור של הכנסת באמצעות שימוע. וכך גם למנוי של נשיא בית המשפט העליון בין אם היה כבר שופט בית משפט עליון ובין אם לאו.

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג-2023

סימול: פ/2212/25
ח"כים יוזמים: אליהו רביבו
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: פוליטיזציה של היועצים המשפטיים: ראו בדברי ההסבר לחוק: "הצעת חוק זו נועדה להביא לשינוי בשיטת בחירתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שהיועץ המשפטי למשרד ייבחר על ידי השר המופקד על המשרד למשרת אמון, כפי שהדבר נעשה היום בנוגע לבחירת מנכ"ל המשרד."

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רפורמה במשפט)

סימול: פ/1937/25
ח"כים יוזמים: חנוך דב מלביצקי
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים (3 שופטים, 5 קואליציה, 1 אופוזיציה, 2 נציגי ציבור שיבחרו ע"י שר המשפטים), פסילת חוקים בהרכב מלא ע"י 80% מההרכב, עליונות חוקי יסוד, פסקת התגברות ב-61 (עד הכנסת הבאה), ביטול עילת הסבירות.

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מינוי שופטים לבית המשפט העליון וקציבת כהונתם)

סימול: פ/1530/25
ח"כים יוזמים: דוד אמסלם, שמחה רוטמן
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: הממשלה בוחרת את השופטים, מינוי נשיא וסגן נשיא גם אם לא היו שופטי בית משפט עליון קודם לכן, הקצבת כהונה עד גיל 70 או 12 שנים.

הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשפ"ג-2022

סימול: פ/1054/25
ח"כים יוזמים: שמחה רוטמן, אוהד טל, משה סולומון
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: במקום שיועמ"ש לצורך נטילת חסינות מחבר הכנסת, היה על היועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה בעניין זה לוועדת הכנסת והצעת הוועדה בדבר נטילת החסינות הובאה לאישור מליאת הכנסת, משנים כך שלצורך הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת יהיה צורך בנטילת החסינות על ידי הכנסת, על פי הצעת ועדת הכנסת.. כלומר מייתרים את היועמ"ש.

הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – בחירת נשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת)

סימול: פ/952/25
ח"כים יוזמים: טלי גוטליב
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: מינוי נשיא בית המשפט העליון על ידי הכנסת, ביטול הסניוריטי והגבלה כי לא ימונה מי שתוך 3 שנים יוצא לפנסיה. ימונה ל-5 שנים ומייד עם סיום פורש מהשופטות.

הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של שר וסגן שר בשל חשד לפלילים)

סימול: פ/905/25
ח"כים יוזמים: שמחה רוטמן
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: במקום שבית המשפט העליון יחליט על כן קובעת הצעת החוק כי הליך העברה מכהונה של שר או סגן שר בשל חשד פלילי יתבצע על ידי הכנסת, בדרך בה ניטלת חסינות או זכות אחרת מחבר כנסת.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – קביעת הרכבים בבית המשפט העליון וקביעת דיון נוסף), התשפ"ג-2022

סימול: פ/401/25
ח"כים יוזמים: שמחה רוטמן
סטטוס: הונח לקריאה טרומית
המשמעות: השופטים בדיון ייקבעו באופן ממוחשב ללא התערבות גורם אנושי. כמו כן מוצע לקבוע כי במידה והוגשה בקשה לדיון נוסף, יביעו שופטי העליון את עמדתם בנוגע לבקשה, וככל ורוב שופטי העליון יסברו כי מדובר בבקשה שיש לקיים בה דיון נוסף, יקיים בית המשפט דיון נוסף בהרכב של כל שופטיו.

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ""ג-2022

סימול: פ/586/25
ח"כים יוזמים: משה סעדה
סטטוס: הכנה לקריאה ראשונה
המשמעות: לנתק את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, ולהכפיפה ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, לרבות מינוי ראש המחלקה. מוצע לקבוע כי עבירה שתובע חשוד בביצועה תחקור בה המחלקה לחקירת שוטרים. עוד מוצע לקבוע כי מנהל המחלקה יתמנה על ידי שר המשפטים והמחלקה נושאת באחריות מינהלית למילוי תפקידה בפני שר המשפטים.

החלק שפוצל מהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39) (סמכויות)

סימול: פ/80/25
ח"כים יוזמים: צביקה פוגל
סטטוס: הכנה לקריאה שניה ושלישית
המשמעות: הכפפת המשטרה והתערבות של השר בחקירות ומדיניות חקירות במדיניות משטרתית בכלל

למסמך מעקב החקיקה – לחצו כאן