בית משפט השלום בירושלים פסק היום (שני) בתביעה נגד רשות הטבע והגנים והאפוטרופוס לנכסי נפקידם אודות החזקת קרקע סמוך לחומות ירושלים.
משפחת עבאסי טענה כי הם מחזיקים עשרות שנים בחלקה בסמיכות לשכונת אבו טור בירושלים. הם תבעו למתן צווים הצהרתיים לפיהם הם המחזיקים הבלעדיים במקרקעין המצויים בתחום גן לאומי סובב חומות ירושלים. הרקע להגשת התביעות הוא כניסתה של רשות הטבע והגנים (רט"ג) למקרקעין לשם ביצוע עבודות מכוח מכתב הרשאה שניתן על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים (אנ"נ).
ביום 4.10.2018 קודם לנקיטת ההליכים נוהלה, בנוגע לחלק מהתובעים, עתירה מנהלית שנדחתה בהיעדר סמכות, ובעקבותיה עתירה לבג"ץ אשר נדחתה גם כן. התובעים טענו כי הם מחזיקים בחלקות עשרות שנים מכוח בעלותם הבלעדית, והם חורשים, מסיקים ומטפחים את החלקות. נציגי רט"ג פלשו לטענתם לחלקות והחלו לבצע בהן עבודות תוך זריעת הרס ועקירת עצים עתיקים. התובעים טענו שמכתב ההרשאה הוא בגדר הוראה בלתי חוקית שכן החלקות מעולם לא הוקנו לאנ"נ וממילא הוא לא דרש את סילוק ידם של התובעים מהמקרקעין. לטענתם מדובר בחלקות שאינן מוסדרות או רשומות ומאחר שגבולות הנכס לא זוהו ומשאין תעודת הקנייה, הרי שלא ניתן היה להוציא את החלקות מחזקתם של התובעים.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
רט"ג טענה שהיא פועלת במקרקעין מכוח אישור שהעניק לה האנ"נ וכי התובעים לא תמכו בראיות את טענתם לעניין החזקה במקרקעין אשר היו נטושים, מוזנחים, מלאים בפסולת רבה וללא גידור או מבנים; האנ"נ טען כי דין התביעה להידחות וכי פעולותיו נעשו כדין.
בית המשפט קבע כי דין התביעות להידחות לאחר שמצא כי התובעים לא הוכיחו חזקה עובדתית או משפטית במקרקעין ומנגד הוכח כי פעולות רט"ג והאנ"נ נעשו כדין וללא כל דופי.
נקבע כי התובעים לא עמדו בנטל הראיה המוטל עליהם – עדויות התובעים נמצאו כבלתי אמינות לאחר שמסרו גרסאות שונות, מתפתחות וסותרות ביחס לחלקם במקרקעין, ביחס לחזקה העובדתית וביחס לפעולות החזקה בשטח; הטענה לגידולים חקלאיים ושתילת העצים סתרה ראיות אחרות מטעם התובעים, לרבות פיענוח תצלומי אויר מטעמם; לא ניתן לייחס לעדויות התובעים בתצהיריהם ערך ראייתי שעה שעלה כי הם אינם מודעים לתוכן תצהיריהם; מעדותם עלה כי גם לשיטתם החזקה מצויה בידי אחרים ולא רק בידם וממילא לא הוכחה ברף הנדרש החזקה הפרטנית הנטענת; טענות התובעים לא נתמכו בכל ראייה אובייקטיבית לחזקה פרטנית שלהם במקרקעין, ודווקא ראיות ועדויות זמינות המצויות לכאורה בידם כלל לא הוצגו. התובעים גם נמנעו מלהגיש מסמכי בעלות שיכולים היו לבסס טענה לחזקה משפטית; נקבע כי עדויות אנשי השטח של רט"ג לגבי מצב המקרקעין, שנתמכו גם בתיעוד שהוצג, אמינות.
נקבע עוד כי ממילא פעולתו של האנ"נ נעשתה ללא כל דופי עובדתי או משפטי ובכלל האמור הפעלת סמכויותיו של האנ"נ, הן לאיתור נכס מוקנה והן בהוצאת מכתב ההרשאה לרט"ג, הייתה הפעלה נכונה, מידתית וראויה של הסמכות במסגרת שיקול הדעת המוקנה לו בחוק.
