לא הותירו עין יבשה: בני הזוג נישאו על יד מיטת האם בטיפול נמרץ

חתונות הן אירוע מרגש. רבים מאיתנו עומדים מול זוגות שמבטיחים זה לזו עתיד משותף ולא מצליחים לעצור את הרגש. אבל החתונה שאירעה לפני כמה ימים במחלקת טיפול נמרץ כללי ברמב"ם, היתה אירוע מרגש במיוחד, כזה שלא השאיר עין אחת יבשה בקרב הנוכחים.

מאור צ'רני, בת 32 מחיפה, מתכננת את יום חתונתה מזה זמן מה. האירוע, שנקבע לחודש אוגוסט, אמור היה להיות חלום שהתגשם עבורה, עבור בן זוגה ניסן יחזקאל ובני המשפחות.

לפני כחודשיים התאשפזה אמה של צ'רני, ציפורה צ'רני (73) במחלקה לטיפול נמרץ כללי ברמב"ם, כשהיא נמצאת בסכנת חיים. מאז שהגיעה אל המחלקה, חלו תנודות במצבה הרפואי של אם הכלה, כשלעיתים נראה שיש שיפור, אך לאחר מכן הוא התדרדר בשנית וכעת היא נמצאת שוב בסכנת חיים. "עברה לי מחשבה בראש שאולי היא לא תזכה לקחת חלק בחתונה שלי", אומרת צ'רני בעצב, "פניתי לבן הזוג שלי והחלטנו להקדים את החתונה. בשבילה ולמענה. שתוכל להיות נוכחת באירוע שחיכתה לו כל כך הרבה זמן".

בתוך יממה מרגע שקיבלו בני הזוג את ההחלטה, התקיימו חופה וקידושין במחלקת ט.נ כללי, לצד מיטת האם. רבם של בני הזוג, דוד אבוחצירא מחיפה, הגיע לחתן את השניים במרכז הרפואי, כשהם מוקפים בחוג מצומצם של בני המשפחה והצוות הרפואי שהפך לחלק בלתי נפרד מחייהם בעת הזו.

"נכנסנו למחלקה עם השיר שהיא בחרה לחתונה שלנו. זה היה מרגש עד כאב. החתונה הכי לא שמחה שיכולה להיות, אבל הכל נעשה למענה", משחזרת הכלה הטריה, "חשבנו שאולי נראה שיפור בתגובה, אולי מדדים טובים, איזה נס, אבל כרגע המצב אותו הדבר. כשעמדנו על ידה, היו לה דמעות בעיניים. אני מאמינה שהיא שמעה הכל והבינה מה קורה מסביבה".

באירוע המרגש לקחו חלק צוות מחלקת טיפול נמרץ אשר מעניק לאם הכלה טיפול מסור מזה שבועות. "כשמטפלים במקרים מורכבים ובאנשים שמגיעים במצבים לא פשוטים, אנחנו הופכים לחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם", אומרת אסנת אספיס, אחות אחראית במחלקה, "גם המקרה הזה, כשמאור פנתה אלינו עם הבקשה לקיים את החתונה, היה ברור לנו שנעשה הכל כדי לסייע. אנחנו שם לאורך כל הדרך. עבורינו המעמד הזה מרגש בצורה בלתי רגילה".

רגע לפני שאחזה בידו של בחיר ליבה, וצעדה אל המחלקה לצלילי שירה של יובל דיין "שרק תחייך", כשהיא לבושה בלבן, פינתה צ'רני כמה רגעים לברכת הכלה המסורתית. "בירכתי את אמא לבריאות. ביקשתי שתקום, שתפקח את העיניים, שתעמוד על הרגליים ותחזור אלינו. הלוואי שזה יקרה. הלוואי שנזכה לקיים את אירוע החתונה שלנו בקיץ ושאמא תעמוד שם לצידי'.