באופן סמלי, פרק זמן קצר לפני חג החירות, קיבלה רחל כפרי, בת 102 ממושב נהלל, חיים חדשים, לאחר שהפכה לאחד האנשים המבוגרים ביותר בארץ ואף בעולם כולו, שבגופם הושתל קוצב לב. "אני לא מרגישה זקנה כל כך. עברתי כל כך הרבה בחיי, אבל אני כנראה עדיין לא מוכנה להיפרד מהעולם", אומרת רחל, בעת שהיא נותנת יד למנהל המערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי לגליל, פרופ' שאול עטר, שאת חיוכו הרחב אי אפשר לפספס גם מרחוק.
אל רחל התלוותה בתה אורית כפרי-כהן, שסיפרה: "כמובן שהיתה לנו התלבטות מסוימת, כי אמא בכל זאת מבוגרת מאוד, אבל אנחנו סומכים על פרופ' עטר ומכירים אותו שנים רבות. אמא נראית בסדר גמור לאחר השתלת הקוצב, שמחה וחיונית כתמיד".
מראשוני הילדים של נהלל
רחל (רוחל'ה) כפרי נולדה בתל אביב והגיעה למושב נהלל בעת שהיתה תינוקת בת שבעה חודשים. היא מספרת, שתעודת הלידה המנדטורית שלה כתובה בשלוש שפות, עברית, אנגלית וערבית. "כשהגענו לנהלל התגוררנו ברפת, ולקח לא מעט זמן עד שעברנו למגורי קבע", היא מגלה.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
היא שכלה במלחמת השיחרור את בעלה הראשון, יצחק בלינקי (ליבנה), ממנו נולדו לה שני ילדים. בעלה השני היה הפסל מרדכי כפרי, ממנו נולדו לה שלושה ילדים נוספים. בשכנות אליהם התגוררו רות ומשה דיין, לימים שר הביטחון והרמטכ"ל.
"יש לי חמישה ילדים, 14 נכדים ו-30 נינים, ואני זוכרת בעל פה את השמות של כולם", היא אומרת.
כשרחל נשאלת בת כמה היא, היא נוזפת בשואל ואומרת: "לא שואלים אישה לגילה", אך לבסוף אישרה שהיא אכן בת 102.
אין לה תשובה עד איזה גיל תרצה לחיות, ולמעשה זה לא באמת משנה לה, כל עוד תחיה עד מותה חיים צלולים ובריאים ככל האפשר. "לא הייתי רוצה לסבול. פשוט למות בריאה", היא מסבירה.
כשרחל נשאלת מה סוד החיים הארוכים, היא עונה מיד: "גנטיקה", ולאחר מכן מוסיפה: "עבדתי כמעט כל חיי. חשוב מאוד להיות עסוק ולא משועמם, שכל הזמן יהיה מה לעשות".
היא מרבה לקרוא ספרים וגם את "עיתוני השבת", כדבריה, מתעניינת בפוליטיקה ומעודכנת מאוד בכל מה שקורה במדינה, כולל הדיונים הסוערים סביב הרפורמה המשפטית.
לאחר שחשה סחרחורות ותחושה לא טובה, התברר כי היא זקוקה לקוצב לב, המסייע לפעילות החשמלית של הלב, ההולך ונחלש עם השנים.
מנהל המחלקה הקרדיולוגית, פרופ' שאול עטר: "זה לא פשוט להשתיל קוצב לב בגיל כזה. רוב האנשים כלל לא מגיעים לגיל 102. הקשר ביני ובין רחל התחיל לפני 15 שנה, כאשר טיפלתי בה בביה"ח העמק. לפני כל הליך כירורגי ופעולה פולשנית בגיל הזה, צריך לחשוב היטב ולחשב את הסיכונים. גם רחל התלבטה אם זה מתאים לה, והסברתי לה שהסיכון אינו גדול וזה יכול להאריך את החיים ולשפר את איכות חייה. שמחתי מאוד שזה עבר בשלום והיא חשה בטוב. אני מאחל לה שתיהנה מעוד הרבה שנים איכותיות וטובות".
