שר התרבות והספורט לשעבר ח"כ חילי טרופר הגיב לפני זמן קצר (שלישי) על מותו של מאיר שלו וסיפר כי "באחד הימים מאיר שלו אירח אותי בביתו באלוני אבא. אחרי סיור קצר והסברים אודות הגידולים בגינת הבר שטיפח, התיישבנו לשיחה במרפסת. אל מול הנוף הנפקח של עמק יזרעאל, התגלגלנו לשיחה. בעיקר הקשבתי למילים היפות והמדויקות שלו, שהיו שגורות על לשונו כאילו כך משוחחים כולם."
ח"כ טרופר המשיך לספר: "דיברנו על הכתיבה שלו, על הנופים של ארץ ישראל, על הצלקות הנפשיות שנחרטו בו עמוקות מהקרבות בתל פאחר במלחמת ששת הימים, על הפציעה שלו כלוחם בסיירת גולני במלחמת ההתשה, על התנ"ך, על פוליטיקה ויותר מכל על שכונת קטמון הישנה בירושלים. במשך שנים ארוכות התגורר שליו בסמוך לבית הורי בירושלים. כנער, הייתי לפעמים מתעכב במעבר ליד ביתו, רק כדי לראות אותו נכנס אל הג'יפ שחנה ליד ביתו."
"דיברנו על פנחס, הסנדלר המיתולוגי מרחוב משמר העם, שנפצע גם הוא במלחמה על הארץ, בקרבות על ירושלים במלחמת העצמאות. שלו תיאר את ריח העור בסנדלריה, את הפשטות של המקום שכמו קפא בזמן וכמובן את אופיו מכנסי האורחים של פנחס. דיברנו על פליקס, בעל המכולת ברחוב ביל"ו, שנפטר בימי הקורונה. פליקס היה בעל לב הזהב שחילק מצרכים לנזקקים, ושליו סיפר שפליקס היה עבורו גם כתובת להתעדכן בכל מה שחדש בשכונה וכן עד כמה היה שותף להשכנת שלום בין שכנים בשכונה המגוונת." אמר טרופר.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
הוא הוסיף כי "שלו הפליג בשבחם של שני אלה ושל דמויות אחרות משכונת ילדותי. בכישרון יוצא דופן הוא לכד במילים את הניואנסים של אותן דמויות, בדיוק כפי שעשה בספריו הרבים. ובעיקר, הוא דיבר ברגישות אנושית ואהבה למה שטוב ופשוט ויפה בארץ הזו. אחרי שעה וחצי המשכתי הלאה, אבל זיכרון אותה שיחה נותר בי, כפי שהמילים הרבות שכתב הסופר המופלא הזה יוותרו בתרבות הישראלית לתמיד. יהי זכרו של מאיר שלו ברוך".
