נוסעי טיסת אל על מפריז אתמול (חמישי), פצחו באופן ספונטני בשירה בציבור, לצלילי שיריו של יהונתן גפן ז״ל, מתוך אלבום הכבש השישה עשר. כזכור, היום התקיימה הלווייתו של היוצר המנוח ורבים הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, נכח במקום ונשא דברים להספידו.
יאיר לפיד ספד היום לגפן ז"ל בהלווייתו ואמר: "לא בדיוק כל כך ברור איך אדם כל כך חסר מנוח יהיה מנוח. כל חייו יהונתן אהב. כל חייו היו בעצם משא ומתן על אהבה, על קיומה, על היעדרה ועל הסודות שלה. פעם הוא כתב "אם אהבה הייתה מדינה אני הייתי שר החוץ". הוא טעה, לאהבה יש מדינה, רק השנה היא קצת יותר קטנה, אבל הוא היה הנסיך שלה. הוא אהב נשים כולל את הלא נכונות, הוא אהב מלצריות, אבל הוא לא אהב אחראיות משמרת. הוא אהב את ג'וני ההולך והוא הלך אחריו והוא אהב לא מעט. הוא אהב לספור כבשים, אבל רק עד 16. הוא אהב את צ'רלס בוקובסקי, את ג'ורג אורוול, את בוב דילן, את דילן תומאס ואת הנכד דילן. הוא אהב את שירה, את אביב ואת נטאשה ואת אתגר ושני ואת הנכדים כמו את החיים עצמם, את החיים עצמם הוא אהב פחות. נורית – הוא אהב אותך ורק לך הוא כתב "תמיד בסוף חוזרים אלייך".
עוד הוסיף לפיד ואמר: "חוץ מהילדים שלו הוא הכי אהב מילים. הוא האמין שמילים צריכות להיות חופשיות וכל בוקר הוא התגנב לשחרר אותן מהכלוב העצוב של הנפוח והחשוב. הוא משורר הילדים הכי משמעותי שהיה פה, אבל הוא לא באמת כתב לילדים, הוא כתב למבוגרים נמוכים. הוא אהב את האימא המתאבדת שלו, את זוהרל'ה ואת ענת במיוחד. הוא לא אהב את המדינה, אבל יהונתן הצנחן הקטן אהב את הפלוגה מאוד. הוא אהב את מוטי קירנשבאום וליבו נשבר כשמוטי מת. הוא אהב אותי גם כשהוא חשב שאני טועה כי הוא ידע שאדם הכי צריך את החברים שלו כשהוא לא צודק. יהונתן לא פחד למות, הוא האמין שיש חיים לפני המוות ולא אחריו. לא בדיוק כל כך ברור איך אדם כל כך חסר מנוח יהיה מנוח. לדעתי הוא היה הולך באמצע הלוויה הזאת כי הוא היה משתעמם. אז הלוויה הזאת היא לא בשבילו, היא בשבילנו כי זה עצוב בשובך כשאתה בחוץ ואנחנו בפנים. אבל לא הבטחתי לכם אף פעם גן של שושנים."