גנץ בבית העלמין בראשל"צ: "שנזכור כולנו את אותו אבק משותף של אהבה שהותירו יקיריכם"

יו״ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון לשעבר בני גנץ, נאם היום (שלישי) בטקס האזכרה הממלכתי לזכר חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בבית העלמין הצבאי בראשון לציון, בהשתתפות ראש העיר רז קינסטליך, ראש אגף מבצעים בצה״ל אלוף עודד בסיוק, בני המשפחות השכולות ונציגי זרועות הביטחון וארגוני יד לבנים ואלמנות ויתומי צה"ל.

דבריו המלאים של יו״ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון לשעבר בני גנץ: ""בְּשׁוּב יְהוָה, אֶת-שִׁיבַת צִיּוֹן – הָיִינוּ, כְּחֹולְמִים.“ כך מתוארת בספר תהלים, התקווה היהודית והאמונה הנצחית בתקומה לאומית, שלבסוף תפסה לה אחיזה במציאות. בבוקר כבד מנשוא זה אנו מתכנסים פה, בראשון לציון. המושבה העברית הראשונה, שהקימו ראשוני השבים לארץ – כחלק מהתחייה ההיסטורית של עם ישראל בארצו. עם מפוזר, מדוכא ונרדף, ששרד גלות בת אלפיים ושואה ארורה. עם שהתפזר ונפוץ כאבק בכל קצוות תבל. עם שלא הפסיק לחלום ולהתפלל. והנה, תחת שמש קופחת וביגון אין קץ, אנו ניצבים כאן על רגבי המולדת הספוגים בדם בנינו ובנותינו שנפלו על משמרתם. אנו ניצבים כאן בזכות אותם חולמים שלא ויתרו. שייחלו והתפללו שעוד נשובה אל הארץ הטובה. ששימרו את התקווה, כירושה יקרה שעוברת מדור לדור, עד ליום בו החלה מלאכת ההגשמה.

"מהאבות המייסדים של העיר הזאת ועד ללוחמי האצ"ל, מהנופלים בגבעת התחמושת ועד לאחרון המתגייסים; מול אויבים שביקשו תמיד לחזות במפלתנו, אנו נדרשים פעם אחר פעם לעמוד לא רק כחולמים – אלא כלוחמים. כמי שהייתה לו הזכות להילחם על המדינה ולפקד על צבא ההגנה לישראל, חשתי פעמים רבות את כאב האובדן. אני מגדיר את עצמי – מפקד שכול. ככזה, אני כואב ומפוכח, יודע שבלי שנחיה על חרבנו, לא נוכל לחלום – ומבלי שנחלום, אין טעם לאחוז בחרב. משפחות יקרות, הדרך היחידה שנמשיך להיות ראויים לכן ב-2023, היא שלא נשכח ולו לרגע את החולמים שלכם – הפרטיים. את שחלמו וחלמתם אתם עבורם, ואת שלחמו למענו – מדינת ישראל. חובתנו לכם ולהם היא שנוסיף לבנות את החלום הזה – בשמם. שנמשיך להילחם למענו – בדרכם." הוסיף.

לסיום, אמר: "בין המצבות הרבות מדי שקבעו כאן את מקום מושבן הנצחי, נמצאת גם זו של מתן גוטליב ז"ל, שנפל תחת פיקודי במבצע צוק איתן. משפחתו חרטה על מצבתו כתובת מתוך שירו של אביב גפן: "כולנו עשויים אבק של אהבה, רושם בתוך יומן מסע". ביום הזה, אני מבקש להגיד לכם בני המשפחות השכולות, שכולנו יחד איתכם במסע ובמשא. עבורכם, נבקש שקט ונחמה. נחבק ולא נרפה. עבורנו, כמדינה וכחברה, נייחל שנזכור כולנו את אותו אבק משותף של אהבה שהותירו יקיריכם, ואת חובתנו להמשיך – את מסעם. ללכת בשבילים אותם פילסו לנו במותם, ולשמור על המדינה שהיו מגש הכסף, שעליו ניתנה. ולהמשיך ולעשות הכל בכדי להשיב לגבולנו את כל השבויים והנעדרים. יהיו זכרם, חלומותיהם של הנופלים נצורים בליבנו לעד ומורשתם מצפן מחייב לעשייתנו.״