הנשיא הרצוג אירח את חגיגות יום העצמאות ה-75 ואת טקס החיילים המצטיינים

נשיא המדינה ורעייתו, אירחו הבוקר (רביעי) בבית הנשיא בירושלים, את החגיגות המרכזיות בבוקר יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. בחגיגות השתתפו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי ואלופי המטה הכללי בעבר ובהווה. החגיגות המשיכו בטקס החיילים המצטיינים המסורתי.

הטקס החל במטס כבוד בהשתתפות מטוסי ומסוקי הקרב של חיל-האוויר בהצדעה לחיילים המצטיינים המייצגים את זרועות הצבא, ולאחר מכן סקרו הנשיא והרמטכ"ל את שורת המצטיינים. במת האירוע נבנתה לראשונה במבנה ייחודי וחדש בו החיילים המצטיינים סבבו את המוזמנים.

בטקס התבצע עיבוד חדש ומקורי לשירם של יהונתן גפן וצביקה פיק ז"ל, "אין מדינה לאהבה", כמחווה מיוחדת לזמרים שעזבו אותנו השנה. העיבוד הייחודי הינו פרי שיתוף פעולה של האמנים זהבה בן ורביב כנר. עוד ביצעו בטקס אסתר רדא את השיר "תוצרת הארץ", תמיר גרינברג את השיר "עוד יהיה לי", אלה-לי להב, אור עמרמי ברוקמן והלהקות הצבאיות במחרוזת שירים של "לצפון באהבה, מחר, אל הדרך".

בנוסף לכך, במהלך הטקס הוקרנו מספר סרטונים חגיגיים בהשתתפות צמרת ההנהגה הישראלית, כשבאחד מהם נשיא המדינה ורעייתו אירחו לקבלת פנים מיוחדת ילדות וילדים מרחבי הארץ שהתקבלו בבית הנשיא כשועי העולם על שטיח אדום, ושוחחו עימם על ציונות, ישראליות, ואף עונים לשאלה על האופן בה השניים הכירו.

האירוע התקיים בגינת בית הנשיא בהנחיית לירון ויצמן ואביב אלוש.

במהלך הטקס ראש הממשלה נתניהו נשאל מהו האירוע המשמעותי בתולדות עם ישראל והמדינה שלנו, שהשפיע עליו באופן מיוחד. נתניהו השיב: "אני קורא הרבה תנ"ך, אבל אני מניח שגם אחרים עושים זאת, אז אני קופץ לתקופה שמיד אחריה. אנחנו לא היינו פה אלמלא התמודדנו עם שורה של אימפריות שכבשו את הארץ שלנו. ההתמודדות הראשונה, לפני 2,200 שנה, הייתה של המכבים. ניצחנו. אחר כך באו קליינטים יותר קשים, היוונים והרומאים. ועל כך כתב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם ביתר – הוא מסיים את זה 'למות או לכבוש את ההר – יודפת, מסדה, ביתר'. הפסדנו בכל שלושת הקרבות האלה. אנחנו יודעים מה עברנו אלפי שנים לאחר מכן, אבל המעניין הוא שבהפסד הזה לא נפלה רוח העם. הרצון לחזור, על אף ההתמודדות עם קשים שאף אחד לא עמד בהם – הדבר הזה נשאר אצלנו".

הוא המשיך: "כשהגעתי באחד הסבבים האלה כשאני ראש ממשלה – אתה יודע, אנחנו משקמים אתרי מורשת – החלטתי לשקם את יודפת. יודפת היה המבצר הראשון היהודי שנפל בגליל כשהרומאים באו להחריב את ירושלים. מישהו הביא לי ראש חץ רומאי, שמתי אותו במעין מצגת כזו וליד זה ביקשתי דגם של טיל החץ. וכשבאו אורחים מחוץ לארץ, וניסיתי להסביר להם מה קרה פה, הייתי אומר להם: 'אתם רואים, זה של הרומאים וזה שלנו, הם כבר לא פה ואנחנו כן'. זה מה שמשפיע עלי כל הזמן. אנחנו פה וכאן נישאר ושום דבר אחר לא ישנה את זה – ונעשה את זה יחד".