סרטונים
ראש הממשלה נתניהו ונשיא המדינה הרצוג מתייחדים עם זכר הנופלים ליד קיר הזיכרון במשכן הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו, נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו, יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה ובן זוגו, ונשיאת ביהמ"ש העליון השופטת אסתר חיות ובן זוגה, מתייחדים עם זכר הנופלים ליד קיר הזיכרון באירוע "שירים לזכרם" במשכן הכנסת.
וידאו: רועי אברהם, לע"מ
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=h2jjPJA-_jU?autoplay=1&w=600&h=420]הבהרה: התוכן בכתבה מתפרסם באופן אוטומטי מעמוד היוטיוב על ידי IsraeliPM – התוכן והמדיה באחריות המפרסם בלבד.
עוד לא אבדה תקוותנו?
העם היהודי חי על התקווה מאז ומתמיד, אבל דווקא בימים אלה קשה לומר את המילה הזאת מבלי להתכווץ מעט מהרגשת הפער הפנימי בין התקווה המפורסמת שלנו, לפילוג שמתגלה בחברה הישראלית. מדהים לראות איך למרות יכולתם של כלי התקשורת לחבר בין אנשים בקלות, אנחנו מצליחים דווקא להחריב בעזרתם את כל מה שנותר מהקשר הטוב בינינו.
למרות שעם ישראל ניזון מהתקווה שליוותה אותו לאורך היסטוריה רצופת תלאות, אנחנו חשים היטב שמשהו לא עובד פה באופן סיסטמטי, משהו לא מסתדר כבר 75 שנים בארצנו. קיבלנו פיסת אדמה שנועדה לאפשר לכל היהודים לחיות יחד, ולהקים כאן מדינה וחברה שייטיבו עם כולנו, ועדיין למרות שזכינו למוחות חריפים, צבא חזק וכלכלה יציבה, כמעט לא ניתן להביט לעתיד ולראות שם תמונה אופטימית. עדיין באוויר הישראלי תלויה השאלה: מה יהיה? איך נסתדר כעם? מה יעלה בגורל היהודים בישראל ובעולם?
הבעיה האמיתית היא ששכחנו. שכחנו שהעבודה האמיתית שלנו אינה בסלילת כבישים והקמת סטארט-אפים, אלא בחיבור הלבבות מעל כל המרחקים שבינינו.
התקווה תמיד משתלשלת ממעלה למטה, מהכוח העליון ללב האדם. מהכוח שמסוגל לחבר בינינו ולהוביל אותנו למימוש מטרתו המוחלטת. ומהו הרצון של הכוח הזה? שהכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך" יתקבל בקרב העמים כולם, ונגלה שכולנו משתייכים לאנושות אחת תחת כוח עליון אחד.
העם שלנו נולד מתוך חיבור והוא מתקיים רק מתוך חיבור, לכן גם התקווה שלנו תלויה בכך שנפנים את הצורך המיידי להגביר את הקרבה בינינו, ואת תפקידנו לחבר את כל האנושות למשפחה אחת גדולה.
למעשה יהודי זה לא לאום, זו נטייה לחיבור בין כל בני אדם להיות יחד, ועד כמה שהדבר נשמע פרדוקסלי, לפי חכמת הקבלה דווקא עם ישראל נועד להיות הדוגמה לאיחוד בפני כל העמים. רק כשיבוא הזמן שבו נצליח להתאחד בינינו, נוכל לממש את ייעודנו ולמסור את הרגשת הכוח העליון לאומות העולם. אין מנוס, העתיד הטוב שכולנו מצפים לו יתממש רק במידת תיקון הקשרים בינינו.
לכן דווקא תקוותנו הנצחית מעמידה בפנינו את החובה לחנך תחילה את עצמנו, ולאחר מכן את כל העמים, ולהדגים להם איך לחיות בצוותא, בחברותא, מתוך הרגשת איחוד בינינו. האתגר האמיתי שניצב בפנינו היום הוא פשוט להרגיש אחים.
גולדה מאיר אמרה, "פסימיות היא מותרות שיהודי אינו יכול להרשות לעצמו", בשום מצב אסור לנו להרים ידיים, תמיד להישאר מלאי כוחות וחדורי אמונה שנצליח כבר עכשיו להפיץ את הנוסחה של קיום האנושות "כאיש אחד בלב אחד".
ולמיואשים, תזכרו שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.
🤍🤍🤍🤍🤍🙏🙏🙏🙏🙏🙏
הינשוף גם היתה שם ???
Guten Morgen Israel ❤❤❤❤
schön Grüße von Stadt Gelsenkirchen Land Deutschland an alle im Israel und wünsche ihnen Israel schönen Dienstag ❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤
🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱😘😘😘😘😘😘😘🌄🌄🌄🌄🌄🌄🌄🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️🌈🏳️⚧️🏳️⚧️🏳️⚧️🏳️⚧️🏳️⚧️🏳️⚧️🏳️⚧️💓💓💓💓💓💓💓🌹🌹🌹🌹🌹🌹🌹👍👍👍👍👍👍👍
כל הכבוד לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג
ביבי ושרה כאלו מתוקים וממלכתיים פשון לאהוב אותם ולאחל להם הצלחה ענקית !
זה יום זיכרון ליהודים ולא לערבים
אסתר חיות בלתי נסבלת אבל חמודה באירועים ממלכתיים
כל הנאצים במקום אחד כל האמת המזעזעת בערוץ של הרב הגאון דב ברקוביץ למי שרוצה להבין איפה הוא חי
💔🇮🇱💖🙏🏼
יהי זכרם ברוך! כולם גיבורים!🙏✡️🇮🇱
Israel's Holocaust Remembrance Day, commemorating the six million Jews who were murdered by the Nazis and their accomplices during World War II, was earlier this week. Wednesday is the 80th anniversary of the outbreak of the Warsaw Ghetto Uprising, the longest and most intense rebellion of Jews against their oppressors.
The heroic, yet hopeless resistance was crushed, but became a symbol of the resilience of human spirit. The Holocaust itself, however, highlights the question of the persistence of antisemitism, and why its ferocity and deadliness have not subsided throughout the centuries.
Nearly 2,000 years ago, the Roman general Titus destroyed the Temple in Jerusalem and exiled its remaining Jews to Rome. The Roman emperor Hadrian changed the name Jerusalem to Aelia Capitolina, a city dedicated to Jupiter, and when the Jews revolted against him, he brutally crushed the revolt.
To erase the connection of Jews to their land, he changed the name of Judea to Syria Palestina.
Since then, every year, Jews commemorate the fall of the Temple. Likewise, since the Holocaust, every year, we commemorate the slaughter of European Jewry almost in its entirety.
In between the cataclysms, we were expelled from Spain, murdered in Ukraine, driven out of England, and basically persecuted everywhere we lived, and in every generation. Why has there been no relief from Jew-hatred?
There has not been a relief, there is no relief, and there will be no relief from antisemitism until we acknowledge that the root of the hatred, its wellspring, is not with the nations of the world, but with ourselves. We are creating and swelling their hatred toward us through our own hatred of each other.
History proves that before every major cataclysm that befell the Jews came an extended period of growing division and internal enmity among the Jews themselves. When their inner hatred climaxes, so does the brutality and violence that their persecutors inflict on them.
Nothing about our nation resembles the making or the history of any other nation. The whole world sees us as different, and the only ones who cannot accept this are we, ourselves. Nevertheless, we are indeed different, and until we understand in what way and what for, we will not uproot the hatred toward us.
Abraham, the father of our nation, was not born Jewish, or even a Hebrew, as he is the one who engendered the nation. Likewise, many of our nation's greatest were either converts to Judaism or the children of converts.
In fact, despite centuries of communal life, we were not regarded as a nation until we stood at the foot of Mount Sinai and pledged to unite "as one man with one heart." Immediately after, we were told that our nationhood, forged through unity, was not for our own sake, but for the sake of the nations, to be a light to the nations, a model nation that will prove that unity and peace among nations are possible, even when they seem locked in conflict.
Since then, division among us and the nations' hatred toward us have been linked. When we are separated, we betray our duty to the world. As a result, the world resents us and blames us for its woes.
It makes no difference that we do not understand why humanity hates us, or that humanity does not understand its grudge against the Jews. As long as we are disunited, every nation in every generation will find its contemporary pretext to vent its hatred, which is ever fermenting in their hearts.
We should not be misled by momentary pretexts; underneath them lies the same old anger at the Jews for not being a model nation, a show of unity and peace despite coming from different nations.
We have experienced 2,000 years of hatred with no sign of relief because we have not uprooted division from our midst. If we want to prevent the next cataclysm from unfolding, the only thing we can and need to do is reunite among us and become the model nation that the world expects to see.
תעשו סרטון על מכת ערוב ( שיש מלחמה בין הממשלות לבין חיות הבר בכל העולם)
תעשו סרטון על האם האימפריה היפנית כבשה את דרום מזרח אסיה
תעשו סרטון על מפלצות וקסמים בקולוניאליזם
תעשו סרטון על מבצע היפופוטם
תעשו סרטון על האם ג'ירפה זה כשר
מה הקשר לאסתר חיות….הרי המון מהשמות שנרצחו בפיגועים זה באשמת שופטי הבגץ והכלבה בתוכם
אני מאוד מקווה שהחולצה של שרה לא מומנה מכספי המיסים למה זה נראה כמו זהב