אושר לקריאות שנייה ושלישית: הסדרת מגנון פנסיית הגישור לעובדי מוסד ושב"כ

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, אישרה היום (שלישי), פה אחד, את סעיפים 30(4)-(5), ו-31(א) בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023 (להלן – הצעת החוק).

הצעת החוק קובעת הוראות מסגרת לקיומו של מנגנון קצבת הגישור לעובדי המוסד והשב"כ בלבד שהם בהסדר של פנסיה צוברת. בדיון היום תיקנה הוועדה את הצעת החוק, כך שתקנות שיקבע שר האוצר בנושא יובאו לאישור ועדת החוץ והביטחון.

כמו כן, הצעת החוק מסמיכה את שר האוצר לקבוע בצו, בהסכמת ראש הממשלה ולפי המלצת ראש המוסד או ראש שירות הביטחון הכללי, רשימת מקצועות, לפי קריטריונים קבועים בחוק, אשר עובדי הגופים שיחלו לעבוד בהם, יועסקו בחוזה מיוחד, ממועד כניסתם לשירות. חוזה זה אינו מוביל לקביעות, והשכר במקצועות אלה ישולם בתנאים משופרים – זאת חלף זכאותם לקצבת גישור לאחר פרישתם. בדיון היום תיקנה הוועדה את הצעת החוק, כך שצווים אלה, שיקבע שר האוצר בנושא, יובאו לאישור ועדת משנה חסויה של ועדת החוץ והביטחון. הצעת החוק קובעת כי כל ההסדר המוצע, הן לעניין מסלול קצבת הגישור והן לעניין המסלול ללא קצבת גישור, יחל רק לאחר שיותקנו התקנות.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יולי אדלשטיין, אמר בסיכום הדיון: אנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה מוזרה. אני מאה אחוז בגישת המאקרו, הנכונה לטעמי, של לתת עכשיו לצעירים יותר, כדי להתמודד עם כוחות השוק. זה גם נכון לייצר הפרדה והעסקה אחרת בין לוחם, לבין סייבריסט, לבין עובד מנהלה. נכון לייצר לארגונים גמישות ניהולית. עם זאת, אני מודה שאני לא הייתי מאפשר לנושא כזה להיכלל בחוק ההסדרים שמובא לכנסת. יש כאן חשש מהשלכות רוחב, שלא בטוח שאנשים יכולים לשער מה יהיה בעוד ארבע שנים ובעוד עשור. מה יהיה אם פתאום ישתנה השוק ואנשים ירצו את הביטחון התעסוקתי? היה ראוי לקיים דיון ארוך ומעמיק יותר מבחינת הראייה הארגונית וביטחון ישראל על משמעויות מסלולי ההעסקה. אבל, לאור זאת שהארגונים עצמם התייצבו כאן ותמכו במהלך בצורה מאוחדת, אנחנו נעלה את הדברים להצבעה, תוך שאנחנו מהדקים את פיקוח הוועדה על התקנות והצווים.

לאחר מכן דחתה הוועדה ברוב קולות את ההסתייגויות שהוגשו, ואז העלה יו"ר הוועדה את הצעת החוק להצבעה, וזו אושרה, כאמור, פה אחד.