לאחר שבוע של דיונים סוערים, ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הפשרה שהציע היו"ר ביטן לטיפול בענף הפטם – בכך סיימה הוועדה לאשר את פרקי חוק ההסדרים שהועברו לטיפולה.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות חבר הכנסת דוד ביטן, אישרה היום (חמישי) להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה.
מדובר בדיון רביעי שמקיימת הוועדה בנושא צמצום הפטור החקלאי, שנועד לבטל את האפשרות לבצע הסדר כובל בענף הפטם, כך שמגדלי עופות, או גורמים הקשורים אליהם, המחזיקים במשחטה לא יוכלו להיות חלק מהסדר כובל.
• זאת ההזדמנות שלך! נסדר לך קריירה ונלווה אותך להצלחה - לפרטים נוספים לחצו כאן
בדיונים הקודמים ביקש היו"ר ביטן מהצדדים לנסות להגיע לפשרה, באופן כזה שלא יפגע בחקלאים הקטנים, יאפשר לטפל ברווחים הגדולים של האינטגרציות ואף יוריד מחיר לצרכן. בפתח הישיבה היום הודיע היו"ר ביטן כי בהתאם לדרישתו תהייה רשת ביטחון לסיוע לחקלאים שייפגעו, בשנים 2024-2025-2026. ההצבעה התקיימה רק לאחר שהיו"ר ביטן קיבל מכתב התחייבות בעניין זה, בחתימת מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים.
לפי ההצעה, גופים שנמצאים בקשר בתוך אינטגרציה עם משחטה יוכלו להמשיך לתאם ביניהם את הפעילות, אך האינטגרציות שלהן משחטות שונות לא יוכלו לבצע תיאום כמויות של גידולי עוף בניהן. היו"ר ביטן אמר כי הבעיה היא התניית שירות בשירות, והסביר כי אינטגרציה שמוכרת אפרוחים למגדל מכריחה אותו לקנות ממנה את התערובת ולשחוט אצלה את העוף, ולכן החקלאים הקטנים שבויים של האינטגרציות. על מנת להגן על החקלאים הקטנים דרש היו"ר ביטן כי בשלוש שנים הקרובות יהיו האינטגרציות חייבות להמשיך לתת לחקלאים הקטנים את אותם שירותים שנתנו להם השנה. הוא אף שב וחזר על דרישתו להקפיא את מחירי הגרעינים.
עם זאת, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, ובתום דיון סוער, הציג היו"ר ביטן פשרה לפיה החקיקה תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר השנה, כאשר לשרי האוצר והחקלאות תינתן סמכות להשהות אותה למשך 9 חודשים בשנת 2024, ולמשך חצי שנה מ-2025 ואילך. אם אחד מהשרים חושב שהתנאים מצריכים עצירת החקיקה הוא יפנה לממונה על רשות התחרות ולמועצת הלול להתייעצות. הגופים יעבירו לו את המלצתם תוך שבוע, ואם לא העבירו יראו את חובת ההתייעצות ככזו שבוצעה.
לאחר מכן יפנה אותו שר לשר השני ויבקש ממנו לקבוע את הצו לעצירת החקיקה. אם השניים יסכימו הצו יקבע, ואם לא יוכל השר המבקש את הצו לפנות לממשלה, ולה יהיו שבועיים להכריע. את החקיקה ניתן יהיה להשהות לעד 9 חודשים במהלך 2024, ולחצי שנה החל מ-2025 ואילך. בנוסף הציע היו"ר ביטן סעיף תקדימי בחקיקה, לפיו גם ועדת הכלכלה תוכל להניע תהליך שישהה את התיקון לחוק. הוועדה תוכל לקבל החלטה לפנות לכל אחד מהשרים ולבקש מהם להתחיל את תהליך ההשהיה.
אתמול הודיע היו"ר ביטן על הקמת צוות מטעם הוועדה, שיבחן את הנעשה בענף באופן רצוף ובראשו יעמוד חבר הכנסת אלון שוסטר. היו"ר ביטן אף הודיע שייקח חלק בצוות. שוסטר הגיב ואמר כי הוא מתנגד לחקיקה, אך לא מתנגד להקמת הצוות, שהוא נחוץ בכל מקרה.
בתחילת הדיון נימקו חברי האופוזיציה את ההסתייגויות שלהם להצעת החוק. שוסטר אמר כי רבים חושבים שזה לא ראוי ששר החקלאות לא השתתף בדיונים, ולא פעל להוציא את ההצעה מחוק ההסדרים. לדבריו, ההצעה היא רעה ולא מאוזנת. בין היתר ביקש שוסטר לדחות את כניסת ההצעה לתוקף לינואר 2024, כאשר עד אז יגישו הכלכלנית הראשית באוצר והממונה על התחרות דוח לוועדת הכלכלה, אודות השפעת המהלך על המחיר לצרכן, ואם יתגלה שאין לכך השפעה על המחיר לצרכן לשר החקלאות תהייה סמכות לדחות את כניסת החוק לתוקף.
חברת הכנסת שלי טל מירון הוסיפה כי זו רפורמה גדולה מדי מכדי לבצע אותה באופן הזה, אותו כינתה "מחטף בחיפזון". היא הוסיפה, כי יוקר המחייה חשוב לכולם, אבל הרפורמה הזו היא בקצה של הקצה ולא תשפיע על הכיס של הצרכן, ופנתה ליו"ר ביטן ואמרה לו: "אם יש מישהו אמיץ בבית הזה שיכול לעצור את התהליך זה אתה, ואני מבקשת שתעצור את זה".
חבר הכנסת מיכאל ביטון אמר כי כשיש מלחמה אנחנו מוצאים את החקלאים בגבולות, וקרא ליו"ר ביטן להביא את הדברים בהסכמה ולא על הראש של החקלאים ובהשפלה בחקיקה שמגבילה אותם. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי הוסיפה כי כשמטפלים ביוקר המחייה צריך להתחיל מהגדול לקטן, ואמרה שלא התרשמה שההשפעה של ההצעה תהייה כל כך משמעותית. חברת הכנסת נעמה לזימי ציינה כי יש הבטחות יפות על הנייר שלא מגובות בהצעת החוק, ובהיעדרם יש חשש שהכוונה היא לחסל את הענף.
בתגובה לדברים אמר היו"ר ביטן, כי חלק מיוקר המחייה קשר לחקלאות, ואי אפשר להתעלם מזה: "אם אתם לא רוצים להילחם ביוקר המחייה תגידו את זה".
על בקשות הדחייה אמר היו"ר ביטן, כי הוא סבור שגם אם נדחה את זה בעוד שלוש שנים נהייה באותה בעיה, ולכן צריך לקבל החלטה. באשר לבקשה להגיע להסכמה, אמר כי נציגי הענף כלל לא מוכנים להידברות, ולכן לא ניתן להגיע להסכמה.
מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אמר כי התוצאה של החקיקה תהייה 180 מעלות ממה שהתכוונו המחוקקים. הוא שב והזכיר כי היום יש שוק חופשי, והענף עומד בפני משבר של עודפים ביוני-יולי. הוא הסביר כי למרות שיש אפשרות היום לעשות הסדרים, עדיין כל אחד עושה מה שהוא רוצה, והחקיקה היא שתביא לכך שהענף יתארגן מחדש סביב האינטגרציות, כי הברירה של המגדלים במושבים, שהיום מייצרים את התחרות, תהייה או להיסגר או להצטרף לאינטגרציות. לדבריו, התוצאה תהייה שוק ריכוזי שיעלה את המחיר לצרכן.
חבר הכנסת ששון גואטה, ששב וביקש לעשות גילוי נאות ואמר כי התפטר ממועצת הלול ועניינו האישי נמצא בבדיקת המחלקה המשפטית של הכנסת, ביקש כי הצעת החוק לא תיכנס לתוקף עד שלא יהיו תקנות שיסדירו פיצוי לחקלאים שיפגעו. לזימי טענה כי אי הסכמה נציגי הממשלה אומרת דרשני. נציג המגדלים, יעוז אברג'יל, טען כי החקיקה תפגע ביכולת לספק עופות בכשרויות מהדרין, והסביר כי כדי לעשות את זה המשחטות צריכות להחליף בניהן עופות. הוא שב ואמר כי התוצאה לחקלאים במושבים תהייה "גזר דין מוות".
היו"ר ביטן התייחס לדברים וביקש מנציגי האוצר ומשרד החקלאות לבדוק את הטענה כי יהיו פחות חקלאים עצמאיים, ואם זה אכן יקרה עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף קרא להם לדווח לוועדה על כך. הוא ציין כי יכנס את הוועדה במהלך חודש יוני, כדי לבחון את מצב הענף. בנוסף שב וביקש מח"כ שוסטר להתחיל לבדוק את הנתונים והאם ניתן להגיע להסכם עם החקלאים.
לפי ההצבעות התייחס נציג האוצר, גל ברנס, לדרישת היו"ר ביטן באשר לרשת ביטחון לחקלאים, והקריא את נוסח המכתב שנמסר ממנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים. לאחר מכן התקיימו הצבעות, בתחילה נדחו הסתייגויות האופוזיציה כאשר ארבע התנגדו להסתייגויות, בהן היו"ר ביטן, ח"כ דנינו, ח"כ עמית הלוי וח"כ אתי עטייה, ורק שלושה תמכו בהם ח"כ שוסטר, ח"כ טל מירון וח"כ צרפתי הרכבי. לבסוף אושרה הצעת החוק המתוקנת ברוב של ארבעה תומכים, בהם היו"ר ביטן, ח"כ דנינו, ח"כ הלוי וח"כ עטייה, לעומת שלושה מתנגדים בהם ח"כ שוסטר, ח"כ טל מירון וח"כ צרפתי הרכבי. ח"כ לזימי נכחה בהצבעות אך לא הצביעה מאחר ולמפלגתה אין נציג בוועדה.
